נוטשים את ירושלים: "לא ידידותית לחילונים"
תמר עזבה לת"א, עמית מספר כי "ירושלים הופכת להיות יותר ויותר זקנה" וגם מצוקת הדיור והמחסור במקומות עבודה מבריחים מהבירה את הצעירים - וגם את החרדים. כך הפכה ירושלים לעיר הכי ננטשת במדינה
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (ג') אמנם מראים כי נטישת התושבים מירושלים האטה בהשוואה לשנים קודמות, אך מספר התושבים שעזבו עדיין עולה בהרבה על מספר התושבים שהגיעו, ועיר הבירה מובילה את רשימת הערים בישראל בהגירה שלילית. סוגיות של דת ותעסוקה מטרידות רבים שעוזבים את העיר, אך גם נושא הדיור משחק תפקיד חשוב בהחלטה אם להישאר או לעזוב.
הנתונים, הנכונים לסוף שנת 2014, מראים כי באותה שנה - זמן רב לפני תחילת גל הטרור - מאזן ההגירה הפנימית של ירושלים היה מינוס 6,740 תושבים. לבירה אמנם היגרו באותה שנה 10,351 תושבים חדשים, אבל עזבו אותה הרבה יותר - 17,091 תושבים. רבים מהעוזרים היו צעירים - 6,421 מהם היו בגילאי 15-29.
תמר גורדון, 31, היא אחת מאלו שעזבו את הבירה. גורדון גדלה בירושלים אך עזבה לתל אביב. "עזבתי כי רציתי ללמוד פיזיותרפיה, ולא היה בירושלים לימודים בתחום. אם היה כנראה לא הייתי עוזבת", סיפרה גורדון. "המשפחה שלי ושל בן זוגי בירושלים וזה שיקול מבחינתנו לחזור, אבל אני לא יכולה לומר את זה בוודאות. אמנם חייתי רוב חיי כחילונית בירושלים, אבל אחרי שעוזבים את העיר מבינים מה זה לחיות בעיר שידידותית לחילונים וירושלים היא לא כזו, ונראה שהיא הולכת למגמות שהולכות ומתרחקות מזה. בחיים לא הייתי עוזבת את ירושלים, אבל אחרי שעזבתי קשה לחזור".
עמית כהן, 30, גדל בשכונת רמות בעיר ועבר גם הוא לתל אביב לפני שלוש שנים. "ברגע שסיימתי את הלימודים לא מצאתי הרבה סיבות להישאר שם, הן מבחינת עבודה וגם מבחינת חיי חברה", סיפר עמית, עובד היי-טק ומנכ"ל עמותת "שכן טוב". "החברים עזבו עוד הרבה לפניי והעיר הופכת להיות יותר ויותר זקנה, גם אם נשים בצד את עניין הדת".
לדבריו, "יש בירושלים חיים סטודנטיאליים יחסית טובים. יש חיים גם בסופי שבוע, אבל בסופו של דבר אתה עוזב את האוניברסיטה והדברים 'פחות מחזיקים'. אני גר בתל אביב ואני מרגיש שהעיר הרבה יותר חיה. גם לאוכלוסייה המבוגרת יש הרבה יותר פעילויות ויותר מה לעשות. לפעמים אני מגיע לשבת להורים ומרגיש לא נעים שאני נוסע ברכב". על נושא התעסוקה אמר: "מבחינת היי-טק, המשכורות בתל אביב יותר גבוהות. מניח שזה הבדל של 15-10%. אין ספק שבתל אביב ההיצע הרבה יותר גדול".
כהן הוסיף כי אמנם גם מערים אחרות יש מעבר לתל אביב והסביבה מסיבות תעסוקתיות, אך הסיבות להגירה מירושלים רבות יותר. "בשכונה שבה גדלתי לדעתי כבר אין היום כיתות בית ספר יסודי חילוני", אמר. "אחיינים שלי גרים בשכונת בית הכרם ויש שם אוכלוסייה חילונית, אבל אני מניח שגם היא מתמעטת. ההרגשה היא שזה המעוזים האחרונים וגם הם ייעלמו בעוד תקופה מסוימת. לא רק דור הילדים עזב, אלא גם ההורים. אנחנו תשעה בחבר'ה, כולנו עזבנו את ירושלים, וכך גם ההורים של רובנו".
"דווקא בתקופה הזו - הכי חשוב לעבור לירושלים"
לעומת זאת, מתן אשר, 26, גר בעבר בנתניה ועבר בשנה האחרונה דווקא לירושלים. "אני מאוד אוהב את האווירה ואת האנשים, קשה להסביר את זה למי שלא גר בירושלים", סיפר. "אני מרגיש שיותר מקשיבים לך בירושלים, יש יותר גיוון, וכמובן כיף להסתובב בשוק".
אשר ציין כי לא חשש מהמעבר לבירה בעקבות גל הפיגועים האחרון. "זה לא עבר לי בראש", הצהיר. "אני יותר ערני ומסתכל יותר מסביב, אבל זה נכון לא רק בירושלים אלא בכל הארץ. אני מרגיש שזה חשוב לעבור דווקא עכשיו".
יאיר אסף שפירא, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל החוקר את נושא ההגירה מירושלים, טוען כי הסיבה העיקרית להגירה השלילית היא מחירי הדיור. זאת בשל היצע דירות שאינו גדל בקצב הריבוי הטבעי וגורם לעליית ביקושים שמרחיקה צעירים מהעיר.
"בעיקרון, הנפח של ההגירה השלילית הוא פחות או יותר אותו נפח לאורך הרבה מאוד שנים", אמר שפירא. "הסטיות לא משמעותיות כשמסתכלים לאורך עשור. זה קשור כמובן גם לשיעור הריבוי תוך ירושלים. האוכלוסייה גדולה – יש יותר אנשים בעיר ואין מקום לכולם להתגורר בעיר. זה משהו שמאפיין ערים גדולות בארץ ואפילו בעולם. למשל, אנשים מהגרים לתל אביב בתור צעירים, לומדים באוניברסיטה, ואם הם בוחרים להקים משפחה בתל אביב אז ברגע שנולדים ילדים קשה למצוא דיור והם עוזבים".
לגבי האוכלוסיות הספציפיות העוזבות את העיר אמר שפירא: "ממה שאנחנו רואים לאורך השנים, שיעור החרדים העוזבים דומה לשיעור ריבוי הטבעי שלהם באוכלוסייה. כלומר, עוזבים גם חרדים וגם לא חרדים. זה קשור מאוד למחירי הדיור ולהיצע הדיור. אם יש X דירות חדשות בשנה ויש יותר אוכלוסייה חדשה שרוצה דירה חדשה, הביקוש עולה על ההיצע אז אנחנו מקבלים הגירה שלילית.
"השאלה לאן מהגרים מאוד משמעותית עבור ירושלים – אם הם מהגרים לאזורים שקרובים לעיר ונמצאים בסמיכות לה כמו מעלה אדומים, מבשרת ציון, בית שמש, צור הדסה וכו'. אז מרקם החיים שלהם נשאר בירושלים. הם נשארים לעבוד בירושלים, ללמוד לבלות בה, ואז העיר ממשיכה ליהנות מהפעילות שהם מייצרים. אם הם מהגרים לאזור תל אביב אז ירושלים כבר לא מרוויחה מהאנשים האלו".
על הפתרונות להגירה השלילית אמר: "אפשר לחלק את זה לסיבות שקל וקשה להתערב בהן. הסיבות שיותר מורכב להתעסק איתן זה תעסוקה ודיור. קשה מאוד ברמת העיר לייצר מסות של דירות חדשות או לייצר תעסוקה. העיר משתדלת ומצליחה אבל התחרות היא גדולה. עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים יכולות להתערב לדוגמה באיכות חיים במובן הרחב – החל למשל בשכונת המגורים ומרכז עיר מזמין. זה תופס במיוחד עבור האוכלוסייה הצעירה".
עופר ברקוביץ', סגן ראש העיר מטעם תנועת "התעוררות", התייחס לנתוני ההגירה שפורסמו מוקדם יותר היום. "צריך לשאול מי עוזב את העיר ולמה", אמר סגן ראש העיר. "כשמתחקים אחרי הנושאים האלו רואים שיש שיפור במצבה של העיר. לא מעט זוגות צעירים, משפחות וחרדים עוזבים כי בגלל שהדיור יקר וקשה להקים בית, אבל זו תופעה שנכונה לעוד ערים מרכזיות שהצעירים עוזבים אותן. כמובן שאנחנו ממשיכים לעבוד קשה כדי לחזק את העסקים, לשפר את האטרקטיביות של העיר, להוריד את מחירי הדיור אבל אני לא רואה בנתוני ההגירה מדדי הצלחה – אלא בכמה מקומות תעסוקה חדשים מצליחים לבנות, בזה שזוכים בפרס החינוך".
שר ירושלים והקליטה זאב אלקין (ליכוד) אמר כי "הנתונים שפורסמו מאשרים לצערי פעם נוספת את מה שאני טוען בשנים האחרונות – ההגירה השלילית היא בעיה אסטרטגית של ירושלים והיא מאיימת על שימור הרוב היהודי בעיר. ההגירה כוללת את כל הקבוצות במגזר היהודי והסיבה לכך היא העדר פתרונות הדיור בעיר. הדרך היחידה להפוך את המגמה זה לקדם כמה שיותר מהר פרויקטים חדשים לבנייה בכל חלקי העיר".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "על פי הנתונים דווקא חל צמצום משמעותי במאזן ההגירה השלילית מירושלים לעומת שנים קודמות. המגמות הדמוגרפיות בעיר השתנו לחלוטין, ויותר ויותר תושבים בוחרים להקים בה את ביתם. בעוד בשנים 2008-2001 כמות התלמידים במגזר הציוני (ממלכתי וממלכתי-דתי) התכווצה בכ-12%, מאז 2009 חזרה ירושלים לצמוח וצמחה ביותר מ-6% במגזר הציוני, כאשר מדי שנה נפתחים כחמישים גני ילדים נוספים חדשים.
"לשמחתנו אוכלוסיית העיר גדלה בכ-15 אלף תושבים מדי שנה וזאת הודות ליותר מ-23 אלף לידות מדי שנה, בנוסף ליותר מ-10,000 ישראלים שעוברים לעיר מדי שנה ולמעלה מ-2,000 עולים המגיעים אליה מדי שנה. חרף האתגרים שחווה בירת ישראל, היא ממשיכה להיות מקום אטרקטיבי למגורים לכלל תושביה, בירת תרבות עם מערכת חינוך איכותית ומגמות פיתוח כלכלי ופיזי חסרות תקדים".
לפנייה לכתב/ת 
