משרד האוצר לנכה בן 91: "תוכיח שהשיניים נפגעו בשואה"

נתקל בדרישה מחפירה. משה אליהו(צילום: שאול גולן)

"בעלך יוכל לקבל סיוע בטיפולי שיניים רק אם יוכיח שהבעיה נגרמה בעקבות השואה". זאת התשובה שסיפקה נציגה של הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר לאשתו של ניצול שואה בן 91, שסובל כבר שבועות ארוכים מכאבים קשים בשיניים.

משה אליהו (91) ואשתו, אסנת, מתגוררים ברמת-גן. משה נמצא במצב סיעודי מורכב ונזקק לחמצן ולטיפול רפואי והשגחה צמודים. הוא מקבל קצבת נכות של 81% מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, ומוכר כנפגע רדיפות הנאצים.

בשבועות האחרונים הוא חש כאבים קשים בשיניים. אשתו פנתה לרשות לבדוק איך ניתן לממן לו טיפול, ונדהמה מהתשובה. "אמרו לי במשרד האוצר שצריך שמצב השן יהיה פרובלמטי בזמן השואה", משחזרת אסנת. "שאלתי את הפקידה: 'סליחה, את רצינית? איך הוא יכול לזכור איזו שן לא הייתה בסדר לפני כל כך הרבה זמן?' והיא אמרה: כן, אני רצינית".

משה עבד בזמן השואה בעבודות כפייה. הוא העמיס פחם על רכבות, והדבר פגע בריאותיו. הקשר בין העבודה למחלה דווקא הוכר. "הוא היה צריך להוכיח שבגלל הפחם הוא קיבל מחלת ריאות, ואת זה עוד איכשהו אפשר לקבל", אומרת אסנת, "אבל לזכור איזו שן כאבה לו לפני 70 שנה? מי זוכר דבר כזה? זה אבסורד שאין יותר גדול ממנו".

במשרד האוצר, מספרת אסנת, "ביקשו מבעלי לכתוב במפורט שהשן הזו לא הייתה בסדר בזמן השואה אם הוא רוצה לקבל עזרה. לדעתי, אחרי מה שהוא עבר מותר שתכאב לו השן גם בלי קשר. אי-אפשר לעזור לניצול שואה עם 81 אחוזי נכות?".

ברשות הפנו אותה לקרן לרווחה למען נפגעי השואה. בקרן, לדבריה, אמרו לה שהיא לא זכאית לקבל סיוע בטיפול שיניים כיוון שלמשה הכנסה גבוהה מדי. מדובר בחריגה של 700 שקל מהתקרה שנקבעה בקרן, אלא שכל הכנסותיו של משה מגיעות מקצבת הנכות שהוא מקבל כניצול שואה.

בינתיים, הבעיה לא נפתרה. "בא רופא, בדק וקבע שצריכים להוציא את השן וזה יעלה יותר מ-5,000 שקלים", מספרת אסנת. "אבל צריך כסף לחיות. מה עם אוכל, חשמל? אי-אפשר להתייחס ככה לבנאדם. זה ניצול שואה".

הטרטורים, היא אומרת, יכניעו אותה כנראה: "אני לא שנוררית. אני פשוט מתקוממת בגלל היחס ומרגישה מושפלת. אני אמצא כסף לשלם על השן כי זה בעלי והוא סובל, אבל לניצולי שואה לא מגיע יחס כזה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מר אליהו מעולם לא הגיש בקשה לצורך הכרה בפגימת שיניים. אשתו פנתה לבירור כללי למרכז המידע, שהסביר לה כי תשלום עבור טיפולי שיניים אפשרי רק אם הפגימה מוכרת כקשורה בקשר סיבתי לרדיפות – וכי על מר אליהו קודם כול להגיש בקשה לצורך כך. מר אליהו מקבל תגמול חודשי מוגדל, שכולל רובד נוסף מעבר לתגמול הבסיסי בחוק, בהתאם למבחן הכנסות. כמו כן, הוא זכאי לשורה ארוכה של הטבות נלוות: טיפול רפואי במחלות המוכרות, קצבת הבראה, הנחה בארנונה, מענק שנתי, פטור ברכישת תרופות מרשם שבסל הבריאות, הנחה בחשמל ובמים, ועוד".

מהקרן לרווחה לנפגעי השואה נמסר: "אף שהכנסתו של מר אליהו גבוהה מרף ההכנסה של 9,090 שקל שנקבע על ידי משרד האוצר, פנייתו לקבלת טיפול שיניים בקרן טופלה במהירות ובאדיבות. אנשי הקרן תיאמו עמם הגעה לביתם של רופא מטעם העמותה לבריאות הפה. עלות הטיפול הוערכה בכ-6,000 שקל, והשבוע תיבחן בקשתו להשתתפות הקרן בעלות הטיפול. יצוין כי עלות טיפולי השיניים בקרן ממומנת כולה מתרומות, וכיוון שכך, היא מתועדפת על פי קריטריונים שונים ובהם מצבו הפיזי והכלכלי של הניצול".