החוקרים קבעו: הזן הנכחד הוא ארמדיל בגודל מכונית

ממצאי מחקר חדש מגלים כי זן נכחד של יונק הנקרא גליפטודון (glyptodonts) הוא למעשה ארמדיל עתיק שהתפתח לכדי גודל של מכונית קטנה. אך ההשוואה בין הגליפטודוניים העתיקים לבין הארמדילים אינה תגלית מרעישה במיוחד. אחרי הכול, לשני המינים צורת גוף דומה, עור גרמי ושריון קשיח. עם זאת, מומחים לא הצליחו עד כה להציב את הגליפטודון בעץ המשפחתי של הארמדילים. אך כעת קבוצה של חוקרים בינלאומיים הצליחו לגלות כי הגליפטודון בעצם היה ארמדיל, וכי "קרובי משפחתו" היו הארמדיל הענק וארמדיל החולד.

(הדמיה: Peter Schouten)

בעבר, אף אחד לא ידע ממש איך לסווג את הגליפטודון. מומחים לא הצליחו להחליט איזו קבוצת יונקים תייצג את החיה. בעוד כמה טענו כי הגליפטודון שייך למשפחת הארמדילים, אחרים טענו כי החיה היא "קרובה-רחוקה" של הדלשינאים, שבהם כלולים דובי נמלים ועצלני עץ.

צ'ארלס דרווין השיג דגימות חלקיות של הגליפטודון במאה ה-19, אך עדיין לא הייתה תשובה אחת ברורה. כדי לסיים את משבר הזהות אחת ולתמיד, המדענים חקרו מאובנים של החיה העתיקה. כדי לוודא שהמחקר שלהם מקיף דיו, החוקרים כללו הוכחות גנום מהחיה שנכחדה בעזרת דגימות DNA.

המאובן היה ממין דואדיקורוס, שהוא גליפטודון ענק שחי לפי כ-10,000 שנה. הממצאים הראו שהגליפטודון לא רק הגיעו מהארמדיל הענק, אלא גם מארמדיל מודרני הנקרא ארמדיל החולד. בניגוד להשערות קודמות שהגליפטודון הגיע מדלשינאים עתיקים, החוקרים מצאו כי מקורו של הזן קשור לאלו של ארמדיל החולד המודרני.

הסיבה להתפתחות של המין היא הן מעניינת והן משעשעת. אף שלא היו כל הסברים

 לאבולוציה, החוקרים כבר העלו כמה השערות בנושא. ראשית, ארמדיל החולד, השוקל כ-0.1 קילוגרם, כנראה התפתח לגודלו הקטנטן בשל פעילות הנבירה שלו. מדענים אומרים שזה הגיוני שחיה תהיה כה קטנטנה כדי להקל על החפירה. שנית גודלו הגדול של הגליפטודון יכול להיות קשור לצרכים ההגנתיים שלו מפני טורפים.

סיבת היעלמותו של הגליפטודון עדיין נותרת בגדר תעלומה. חוקרים אומרים כי התערבות אנושית ושינויים באקלים אולי שיחקו תפקיד בהכחדתה של החיה.