עובדים זרים להיי-טק? אלפי מהנדסים ממתינים לעבודה
תכנית רה"מ להנפיק אלפי ויזות עבודה למהנדסים מחו"ל מעוררת תגובות נזעמות בקרב עובדי ההיי-טק הישראלים, שטוענים כי השוק בארץ רווי גם כך. "מספיק מהנדסים לא מתקבלים לעבודה רק בגלל חוסר ניסיון. התכנית תהרוס את העתיד עליו אנחנו נלחמים". האם היוזמה תביא להצפה במומחים זרים - ולהפחתה משמעותית בשכר?
האם ענף ההיי-טק בישראל יוצף בקרוב במאות עובדים זרים? אמש התברר כי משרד ראש הממשלה מגבש תוכנית שתתיר הנפקת אלפי ויזות עבודה למהנדסי תוכנה מחו"ל, כדי לעבוד בחברות ההיי-טק בישראל. האיום מפני הצפת השוק בעובדים זרים מעוררת היום תגובות נזעמות בקרב העובדים והסטודנטים הישראלים, שטוענים מצידם כי השוק מוצף גם כך, וכי כבר היום הם נאלצים להמתין תקופה ארוכה כדי להשיג עבודה ראויה.
- האוצר: ישראל כבר לא מדינת סטארט-אפ
- יותר משרות בהיי-טק; מחסור באלפי מהנדסים
- זינוק בשכר ובביקושים בהיי-טק ב-2015
- ערבים וחרדיות בהיי-טק: "אחוז זעום ממאות אלפי עובדים"
התוכנית נועדה להסיר חסמים בהבאת מהנדסים לישראל וכוללת הנפקת מאות ויזות מומחים בשנה, במטרה לענות על המחסור בעובדים ישראלים בענף. התוכנית גובשה בעקבות פגישות שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי חברות היי-טק גדולות במשק, שפירטו את המצוקה בגיוס מומחים לענף, וכן בעקבות פגישה שנערכה לאחרונה בהשתתפות מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, המדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, בה צוין כי קיים קושי בהוצאת ויזות מומחים לישראל למהנדסים בתחומים ספציפיים בענף ההיי-טק.
אולם עובדי הענף בארץ קיבלו את הידיעה בתדהמה. כך למשל, בקבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון" - קבוצת חיפוש העבודה הגדולה ביותר בישראל - הופיעו תגובות שליליות ליוזמה, בהן "רוצים שאנשים ירוויחו מינימום כל החיים, ופה הבעיה"; "יש פה מספיק מהנדסים שמחפשים עבודה בהיי-טק ולא מתקבלים רק בגלל חוסר ניסיון", ו"הוא הולך להרוס את ההיי-טק בישראל - והולך להרוס למהנדסים הישראלים את המשכורות והתנאים הטובים, או במילים אחרות - את העתיד הטוב שהם נלחמו עליו במשך 4 שנים!".
הקבוצה כוללת 85,880 חברים, חלק ניכר מהם סטודנטים ובוגרי תארים בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב. "זו יוזמה מגוחכת להפליא", אומר יואב מלמד, מייסד ומנהל הקבוצה. "יש פער עצום בין האופן שבו נתניהו מציג את הדברים לבין המציאות. בפועל יש אלפי מהנדסים ומהנדסות שמחפשים עבדוה בנרות אבל חברות התוכנה הן אלו שמיצרות את הבעיה.
"הדרישות של החברות כרגע הן מאוד מאוד תובעניות ומוגזמות, בדרך כלל סביב חמש שנות ניסיון תעסוקתי, שירות צבאי ביחידות טכנולוגיות מובחרות ושליטה בטכנולוגיות מאוד נקודתיות. מצפים שמישהו יבוא עם ידע מאוד נקודתי, החלופה היא לפתוח את הראש ולהקצות קצת כוח אדם וזמן עבודה כדי להכשיר בן אדם בשבוע-שבועיים".
"עדיף לנצל את התקציבים להכשרת עובדים בארץ"
גם בפורום המכללות הטכנולוגיות תקפו את כוונתו של ראש הממשלה לייבא עובדים זרים לענף. "מדינת ישראל ידועה בפוטנציאל הגדול של ההון האנושי שלה, אולם במקום למצות את הפוטנציאל ולהשקיע בהון האנושי המקומי, ראש הממשלה בוחן אפשרות להביא עובדים זרים בתחום הטכנולוגי", נמסר. "ראש הממשלה המשמש גם כשר הכלכלה שכח לציין שהמדינה מזניחה את ההשכלה הטכנולוגית מזה שלושה עשורים ולא הקציבה משאבים ראויים להשקעה בהנדסאים".
בקרב מנהלי חברות ההיי-טק, הדעות חלוקות. ציקי נפתלי, מנכ״ל קבוצת המובייל Zemingo, אינו סבור כי היוזמה תפתור את המשבר בענף, להיפך. "ייבוא עובדים להייטק הישראלי רק יעמיק את משבר התעסוקה וידכא את התפתחות הדור החדש של המהנדסים והיזמים בעתיד הקרוב והרחוק" הוא סבור. "המהלך הזה גם יביא להטייה של השכר בתעשיה, דבר שיקשה אף יותר על מעמד הביניים מחד ויחריף את בעיית ״בריחת המוחות״ מאידך".
"אם יש לממשלה תקציב לצאת בקמפיינים לגיוס בחו"ל, לייצר מענקים, ותוכניות לעידוד - עדיף לנצל אותם לשיפור תהליך הכשרת עובדי ההיי-טק בארץ, לתת מלגות לימוד להנדסה עבור אוכלוסיות נחשלות, לפתח תוכניות מצוינות טכנולוגית ביסודי, ולספק לחברות טכנולוגיות מענקים לייצור תוכניות הכשרה ושיתופי פעולה עם האקדמיה ומשרד החינוך", הוא מוסיף. "יש עוד הרבה פעולות שהממשלה יכולה לעשות כדי ליצר תוכנית הבראה לטווח ארוך ולא פעולת פלסטר מהירה, שתייצר תלות כלכלית דרמתית בעובדים זרים ושההשלכות שלה עלולות להיות הרסניות".
אורי סגל, מנכ"ל חברת פיתוח האפליקציות iApps, מציין כי אם היוזמה תעבור - צפויים להגיע בעיקר עובדים מהודו. "אבל מהלך כזה לא יפתור את הבעיה האמיתית והיא שסטארט-אפים קטנים לא מקבלים הטבות מס מהמדינה, לעומת חברות ענק שכן נהנות מאי אלו הטבות", הוא גורס. "לכך מתווסף יוקר המחייה בישראל, החל מהתשלום שחברות משלמות על רכבים של עובדים וכלה במוצרי צריכה בסיסיים שאנו קונים, וכן פספוס של כח אדם איכותי בשל תנאי קבלה סיזיפיים לחברות ההיי-טק, ששמות את הדגש על ניסיון ולא על כישרון".
מצד שני - עמנואל בן זקן, מנכ"ל חברת הסייבר צ'קמרקס (Checkmarx)המובילה העולמית בתחום אבטחת תוכנה, סבור כי "החשש הוא שיגיעו אנשים מוכשרים לא פחות מאיתנו ש'יקחו לנו את העבודה', אבל אנחנו לא צריכים לחשוש מזה. עובדים רבים יותר יכולים להביא לכך שישראל תהפוך מאומת הסטארט-אפים לאומה שבונה חברות טכנולוגיה ענקיות שיהוו קטר צמיחה למשק הישראלי ויספקו מספר רב יותר של מקומות עבודה לישראלים".
"אנחנו לא צריכים לפחד מאנשים אחרים אלא להפוך את עצמנו לאבן שואבת של מידע, טכנולוגיה ואנשים טובים ואיכותיים" הוסיף. "אנחנו צריכים להפוך את ישראל לסיליקון וואלי הבאה ולספק את התשתית לחברות מקומיות וחברות זרות שבוחרות למקם את עצמן. הסרת המגבלות על יבוא מהנדסים מחו"ל תעזור למצב את ישראל בתור "הדבר הגדול הבא" בעולם ההיי-טק העולמי. אנחנו צריכים לגרום לאנשים הכי טובים ומוכשרים מרחבי העולם שיבואו לעבוד פה".
השכר למומחים - כ-30 אלף שקל בחודש
מנתונים שפרסם לפני כשבוע משרד העוצר עולה כי ההיי-טק הפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק. הסיבה העיקרית לכך היא מחסור בעובדים מיומנים, על רקע ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב ועלייה במספר בוגרי המכללות. המחסור, על פי נתונים שונים, נאמד בלמעלה מ-5,500 מהנדסים בענף, בעיקר בתחום התוכנה.
לדברי עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו - כבר כיום עובדים בישראל למעלה מאלף מומחים זרים בתחומים שונים ובכלל זה מהנדסים, בתעשיות ההיי-טק, חיפושי הגז ותעשיות נוספות. אז מדוע יש צורך לצאת בתוכנית חדשה?
קן תור טוען, כי אחת הבעיות המרכזיות היא העובדה שכיום תהליך קבלת היתר עבודה למומחה זר בישראל הינו מורכב וארוך. זאת, בנוסף לעובדה שגובה האגרות המשולמות עומד על יותר מ-11 אלף שקל. "כחלופה, מדינת ישראל יכולה ליצור מצב בו המומחה יגיע לנמל התעופה בישראל לעמדה מיוחדת ויעבור תהליך מזורז בארץ", הוא מציע.
בעיה נוספת, אומר קן תור, היא שבישראל יש מחסור בעובדים שאינם מהנדסים, אלא בעלי רמת מומחיות פחותה. למרות זאת, "התקנות כיום קובעות, כי על מנת שחברה ישראלית תוכל להביא לארץ איש מקצוע מחו"ל - יש להוציא לו אשרת מומחה".
לדבריו, "תנאי האשרה מכתיבים כי יש לשלם לו שכר מינימום של 19,000 שקל, הגבוה מהשכר הממוצע בישראל לפחות פי 2. כאשר מצרפים לזה גם את עלויות הבאתו לארץ, הוצאת אשרה, מימון דיור, ביטוח הרפואי ותנאים סוציאליים - יוצא כי עלות העסקתו המצטברת החודשית של מומחה זר מגיעה לכ-30,000 שקל בחודש, עובדה שמורידה משמעותית את הכדאיות בהבאתו".
קן תור מדגים כיצד התמודד מדינות אחרונות בעולם עם העלויות הגבוהות בהבאת מומחים זרים באמצעות יצירת דרגה מתחת לזו של המומחים - אשרה שניתנת ל"עובדים מיומנים" ושתנאיה פחות מחמירים. "מדובר במעין מדרגת ביניים בין עובדי כפיים לבין מומחים", הוא מסביר. "ההבדל בין "עובד מיומן זר" לבין "מומחה זר" הינו בדרך כלל בשכר ובהשכלה. בניגוד למומחה, עובד מיומן יכול להיות עובד כפיים בעל הכשרה, הסמכה או ניסיון, אשר מאפשרים רק לו לעשות עבודה מסוימת, כמו ביצוע עיצוב גרפי של דף הוראות גרפי".
השכר לעובדים יירד?
כדי לפתור את החסמים בהבאת עובדים זרים לענפי ההיי-טק והתעשייה - הוא ממליץ להנהיג גם בארץ את האשרה ל"עובדים מיומנים", דבר שעתיד להוריד לדבריו גם את העלויות. לצד זאת הוא קורא לפתרון ארוך טווח הכולל השקעה בחינוך ובהכשרת עובדים מיומנים, מעובדי מחקר ופיתוח כגון מהנדסים ואקדמאים מתארים מתקדמים, כמו תואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט, דרך הקמת עוד בתי ספר להנדסאים וטכנאים, וכלה בעובדים מיומנים בתחומי עיבוד שבבי, ננו וכיוצ"ב.
"בנוסף", הוא מציין, "לחברות בישראל יש צורך בהעסקת אנשי מקצוע ושילוב בצוות הפיתוח גם של עובדים בדרגים נמוכים יותר מאשר מומחים בעלי תואר שלישי. כך למשל, פיתוח תחום חווית המשתמש אשר עוסקים בו גם גרפיקאים, שכיום לא יכולים לקבל היתר עבודה במרבית המקרים לאור המדיניות הנוכחית של מתן היתרים למומחים זרים. קביעת נוהל שיאפשר הבאת מומחים בדרגים כאלו תאפשר לחברות בישראל להוות חלופה אטרקטיבית לתעשיית פיתוח חווית המשתמש המצליחה בשוודיה ובקוראה הדרומית.
ומה באשר לחשש שבו השוק המקומי יוצף באלפי עובדים זרים באופן שיפגע בכוח האדם המקומי ויביא להפחתות בשכר? "אין בכוונת הממשלה להציף את המשק בעובדי כפיים שישולם להם שכר מינימום, אלא להביא מומחים זרים שעולת העסקתם למעסיק מגיעה לכדי 30 אלף שקל ואף יותר", טוען קן תור, "לפיכך, לדעתי אין מקום לחשש שמא הבאת מומחים מחו"ל תדחק את השכר המשולם בתחום התוכנה מטה. בפועל, מדובר על עובדים עם נסיון בתחומים מאד מסוימים שאין בישראל די כוח אדם מיומן בהם".
קן תור מציע להתמודד עם הסוגייה באמצעות רגולציה: "ניתן ללמוד ממדינות אחרות בעולם אשר קבעו מכסה נוקשה של היתר להבאת עובדים שמתייחסת לכל ענף בו הוא נדרשים, בין אם זה בהיי-טק ובין אם בתחומים אחרים", הוא טוען, "בנוסף, על מנת למנוע היצף של עובדים זרים , המדינה יכולה לקבוע חובת ותק של העובד אצל המעסיק בחו"ל בטרם הנסיעה לישראל. בכך היא תמנע היצף של המשק בעובדים שאינם 'מיומנים' דיים".
בשורה התחתונה, קן תור סבור כי התועלת לענף בישראל תהיה רבה. "התרומה למשק מלבד שמירה על היכולת של התעשייה להתמודד עם שוק תחרותי, תבוא לידי ביטוי גם בתמרוץ הקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות אשר צריכות לצורך כך להעביר לישראל גם עובדים מיומנים".
מחפשים עבודה בהיי-טק? צפו בסקירת משרות דרושים:
