"החוק של רגב הוא צנזורה"

בעקבות אישור חוק "נאמנות בתרבות" של שרת התרבות מירי רגב היום (ד') על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שנחשף לראשונה ב-ynet, אמנים רבים הביעו את מחאתם לגבי טיבו של החוק.

התיקון העתידי לחוק מבקש לשנות את האופן שבו מעניק משרדה תמיכה למוסדות תרבות, ולשלול תקצוב מדינה ממי שיפגע בדגל המדינה או בסמלי המדינה או יבזה אותם, יסית לגזענות, לאלימות או טרור, יציין את יום העצמאות כיום אבל או ישלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מירי רגב בפרימיירה של "אוויטה" בתיאטרון "הבימה"(צילום: מוטי קמחי)

אילן רונן, מנהלו האמנותי של התיאטרון הלאומי, "הבימה", מסר ל-ynet בתגובה: "זה מטורף. אנחנו בדיוק לקראת חזרות על 'לבד בברלין', עובדים כרגע על סצנה שבה שחקן שהסתכסך עם שר התרבות וההסברה כיוון שהעז לצאת נגדו, מוצא את עצמו מחוץ לבמה והנה באה ומתפרצת מציאות החיים הישראלית אל חדר החזרות.

"המחזה מתרחש באירופה 1942, אבל הסימפטומים זהים. הכתובת על הקיר. אני מאוד מודאג מכל המהלכים האלה. זו דרך מתוחכמת לעשות צנזורה בלי להקים מחדש את מוסד הצנזורה. אני חושב קדימה, על האווירה הכללית שמנשבת, אין לי ספק שלא ירחק הרגע עד שזה ישפיע בפועל על התכנים, בטח ובטח כשמדובר בתיאטרון לאומי. זה לא פלא שקמות קבוצות נוסח אלה שמשחררות רשימות שחורות. זו גושפנקא, אישור לפעולה".

אילן רונן. "לבד בברלין" זה כאן(צילום: ז'ראר אלון)

"אנשים שוקלים כל מילה וזה ירחיק לבחירה של תכנים. אנשים יחשבו היטב מה ואיך. למה לעצבן ולהרגיז ואז לחטוף עונש שיבוא לידי ביטוי בתקציב? זה מפחיד. כרגע זה עוד לא מורגש, רק העלינו את 'אשה בורחת מבשורה', אבל כשאתה מחפש מישהו, תמצא אותו בכל מקום".

יו"ר אמ"י, איגוד אמני ישראל, יענקל'ה מנדל מסר: "עקב פניות שקיבל האיגוד מאמנים מודאגים, פנה איגוד אמני ישראל למשרד התרבות לקבל את תגובת השרה. בשיחה נטען בפנינו כי מדובר ביישום של חוק קיים האוסר לפגוע בסמלי המדינה. עם זאת האיגוד לא יסכים שחופש הביטוי וחופש היצירה ייפגעו, ולכן ביקשנו להיפגש עם השרה בהקדם על מנת לקבל הבהרות בנושא. עד לקיום פגישה שכזו, האיגוד יטפל בכל מקרה שיגיע לפתחו לגופו".

כמו כן, פורום מנהלי מוסדות התרבות מסר הודעה רשמית שהוא מתנגד בכל תוקף לפגיעה בחופש הביטוי והיצירה החופשית, שני יסודות שמהווים בסיס לחברה מתוקנת. איתמר גורביץ', מנהל פורום מנהלי מוסדות התרבות, מסר ל-ynet בתגובה: "נדמה שהיועץ המשפטי לממשלה נכנע ללחציה של שרת התרבות, לקחת חוק קיים ולהפוך אותו לאיום ממשי על כל העושים במלאכה האמנותית, יוצריה של התרבות הישראלית וציבור צרכניה. נכון לרגע זה, יש לזכור, שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה אינה סוף פסוק רק תחילתו של תהליך. פורום מוסדות התרבות יפעל בכל אמצעי העומד לרשותו נגד העברת התיקון לחוק בכנסת".

"הצעת חוק מסוג זו שרגב מנסה להעביר וקיבלה כעת גם את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, פועלים בעצמם נגד מדינת ישראל ומעמדה בעולם. זוהי הצעת חוק שבמידה ותעבור, תחזק, הלכה למעשה, את תנועת ה-BDS ודומיה ותפגע קשות בשיתופי פעולה בין גופי תרבות ישראליים לעמיתיהם בעולם ומכאן בייצוא התרבות הישראלית, משגריריה הטובים ביותר של מדינת ישראל".

פורום התרבות מאגד בתוכו כמאה מוסדות תרבות נתמכים, בהם הגדולים והמרכזיים

הפועלים בישראל: "התזמורת הפילהרמונית הישראלית", "הבימה", "הקאמרי", "בית ליסין", "תיאטרון באר שבע", "תיאטרון חיפה", "החאן", "מוזיאון תל אביב", "מוזיאון ארץ ישראל", להקת "בת שבע", "להקת המחול הקיבוצית", וכן בתי ספר למשחק ולקולנוע.

במרכז עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מסרו בתוגבה לחוק, כי הצעת החוק תפגע באמנים רבים בכלל, ובפרט באמנים ערבים. "דרישה זו תפגע באמנים רבים אך בראש ובראשונה היא מכוונת למוסדות תרבות או לאמנים, במיוחד אלו מקרב האוכלוסייה הערבית, שדעתם הפוליטית אינה תואמת את דעתה של השרה או הקו הפוליטי של הממשלה. הצעת השרה נותנת בעצם משקל כבד ומועדף לתפיסה האידאולוגית והפוליטית של היוצר המבקש את התמיכה על פני תוכן היצירה עצמה".

הצעת החוק קושרת לראשונה באופן הדוק בין תכנים אמנותיים ובין תקצוב ותמיכה שמקבלים יוצרים ממוסדות תרבות מהמדינה. במסגרת מה שהיא מכנה "צדק תרבותי", היא תערוך שינויים בקריטריונים של ועדת התמיכות במשרד התרבות והספורט.

בתגובה לאישור החוק מסרה השרה: "אני גאה ושמחה לבשר שמוסד תרבות שיחתור תחת המדינה לא ייהנה מתמיכתה. לראשונה, משרד התרבות, שנושא באחריות מימון מוסדות תרבות, מקבל לידו גם את הסמכות הנדרשת להבטיח שמוסדות התרבות הם לא מעל החוק".

כזכור,יחסיה של השרה רגב עם אמנים בישראל היו רגישים מרגע מינויה, שגרר ביקורת אישית קשה, ובהמשך קיבלו הסערות סביבה נופך פוליטי בעקבות פרשת ההצגה "הזמן המקביל" בתיאטרון אל-מידאן.

רבים ממנהלי מוסדות התרבות שאליהם פנינו העדיפו שלא להגיב באופן רשמי ואף הביעו חשש מפגיעה דה פאקטו. עושה הרושם שרובם המוחלט שוקלים מילים. "למה שנכנס לזה? אין טעם", היתה תגובה רווחת שחזרה על עצמה שוב ושוב. "התגובות הופכות לעיקר ומסיטות את הדיון מהנושא המרכזי. השיח הפך להיות אלים ומחיר העונש גבוה מהשכר", אמר אחד ממנהלי המוסדות הבכירים בארץ שלא לייחוס.