מה הורג את ארז בראון?
ב"החלומות שהורגים אותנו" מחזיר דוידי רוזנפלד את הקוראים אל נקודה מוקדמת בחייו של הבלש ארז בראון. על הפרק ניצבות שתי תעלומות ומשבר אישי שהולך ומדרדר. התוצאה היא רומן מגובש, אך חסר פסגות של מתח
גיבור ספריו של רוזנפלד הוא ארז בראון, בלש פרטי שפתח משרד חקירות עצמאי לאחר שפרש מהמשטרה ומתמחה באיתור נעדרים ומעקב אחר בני זוג בוגדניים. העלילה הנוכחית מציגה את בראון של לפני "פרידה מבבל" - כשהוא על סף גירושים. העלילה הנוכחית עוקבת אחר שתי חקירות שמבצע בראון: באחת הוא מחפש אחר רננה ניסנוף, בת למשפחה עשירה שנעלמה. בשנייה, הוא מתחקה אחר מוטי בן עזרא, איש עסקים שברח עם הכסף של לקוחותיו. שתי החקירות מסתבכות ומקבלות תפניות שקשה לצפות מראש. במקביל, מתוודע הקורא למצוקות הכלכליות של בראון, למערכת היחסים הרעועה שלו עם אשתו, ולקשיים הנפשיים והפיזיים שחווים הוריו המבוגרים.
כתיבתו של רוזנפלד מאופיינת הפעם בעולם נפשי מסויט ומרבה בהתבוננות פנימה, אל נפשו המבולבלת של בראון. חייו של הבלש מעורערים ובלתי יציבים - אישית ומקצועית והמשבר הזה מתבטא גם מבחינה סגנונית. המנוע העיקרי שמצעיד את העלילה הוא המתח הדרמטי, הנובע מהחקירות שאותן מבצע בראון. כטבען של חקירות, לעתים יש במהלכן רגעים דרמטיים מסעירים, ולעתים קטעים של ליקוט מידע, תשאולים ומעקבים, המורידים את סף המתח. רוזנפלד משכיל לשמור על איזון נכון בין שני המצבים הללו לאורך הסיפור, ומעביר את הקוראים תהליך מורכב, ומייגע לפרקים, של חקירה פלילית.
בניסיון להגדיר את עולמו הפנימי של הבלש בראון, מופיעה דמותו של אורפאוס - דמות מיתולוגית, אל למחצה, שנודע כראש המשוררים והמוזיקאים היורד בעקבות אהובתו אל השאול. דמותו מהדהדת את תהומות הנפש של הגיבור ואת התפוררות חייו האישיים, ובמקביל הוא נקשר גם לחקירות עצמן. הבחירה של המחבר בנרטיב מקביל, מייצרת מהלך ספרותי מעניין, אך זה אינו מגיע לכדי מיצוי ונשאר חסר. שיבוץ הסיפור המיתולוגי ברומן משקף עד כמה אבוד ותוהה הוא הבלש ארז בראון.
רוזנפלד מציע מציאות אלטרנטיבית לקורות הגיבור שלו - ככל שהוא מסתבך ושוקע, מתעצם הזוהר של הסיפור המיתולוגי. בהתאמה,
השתלשלות העניינים בשתי החקירות דומות מאוד לתהליך הנפשי שעובר הבלש. זהו מהלך מקובל למדי בספרות הבלשית, ורוזנפלד נאמן לו, ויוצר הקשרים משכנעים בין רכיבי הסיפור.
"החלומות שהורגים אותנו" הוא תרגיל בכתיבה בלשית, וניכר כי נעשה ניסיון לעצב בו טקסט רב שכבתי, הנשען על עולם מסויט ועל מה שאדם מקריב עבור אהבה ומימוש עצמי. בחלקים הטובים יותר של הסיפור, המתח עובד היטב, ואנו נסחפים אחר התעלומות, סקרנים לדעת כיצד תתקדם החקירה. אולם בחלקים הבעייתיים ברומן, התוכן והצורה אינם משיגים את העומק הנדרש לאפקט דרמטי ומשכנע מספיק.
"החלומות שהורגים אותנו", דוידי רוזנפלד, הוצאה עצמית, 274 עמ'
