הכי זוהר שיש: ספרים ניו יורקיים על הסכין

כשהייתי בת 12, אבא שלי לקח אותי לניו יורק בפעם הראשונה. חזרתי משם מסוחררת ועם נעלי "אולסטאר" בצבע טורקיז ורדיו טייפ של "איווה". ידעתי שכשאוכל, אחזור לעיר הזאת שנראתה לי כבר אז כמו אולפן ענק - הסט המושלם לפנטזיות עלילתיות.

בגיל עשרים ביקרתי בניו יורק על בסיס שבועי כמעט, העיר היחידה שיכלה לגרום לי לעבוד כדיילת אוויר. עשר שנים אחר כך כבר גרתי בה עם דירה, עבודה ושני ילדים. החורפים היו קשים. הלבד יכול היה להיות, ואף היה לעתים קרובות, בודד מאוד. אבל ניו יורק היתה נפלאה. צעדתי בה והרגשתי בדיוק מה שהרגשתי כשהייתי ילדה - אפשר לעשות בה הכל.

עבור ליב, גיבורת "בית הקפה של נורה אפרון", הגאולה החלה ביום שנחתה בניו יורק, העיר שבחרה לברוח אליה כי אהבה את הסרטים שצולמו בה. ליב מגלה שניו יורק יודעת לתת לה אהבה, מאפשרת לה להתגורר בה לבדה ולא מבקשת ממנה דבר בתמורה. כשאיילנד מגיח לחייה, ליב כבר מודעת לקסמה של העיר וליכולותיה המאגיות וזוכה לתעד את איילנד, שנופל לרגליה ונכבש בקסמה.

הנה כמה ספרים שניו יורק מהווה חלק בלתי נפרד מעמוד השדרה שלהם:

ארוחת בוקר בטיפניס, מאת טרומן קפוטה

כשאני חושבת על "ארוחת בוקר בטיפני'ס", אני חושבת שני דברים: אודרי-הפבורן-פוני-מושלם וטרומן קפוטה. יסלח לי קפוטה, אבל הפבורן לנצח תסמל עבורי את הולי גולייטלי, גיבורת הנובלה. כמו שבניו יורק יש לב פועם מתחת לכל הבטון, כך גם מתחת ללוק הזוהר, האופנתי ושובה הלב של הולי מסתתרות שכבות של מצוקה, קושי וזיכרונות מרים של נערה שבורחת לניו יורק ומנסה להמציא את עצמה מחדש.

היא פושטת ולובשת דמויות, מנהלת את חייה בלילות, חיה על חשבון גברים מבוגרים ממנה ונרגעת מהתקפי חרדה בחנות התכשיטים המפורסמת "טיפני'ס". מצוידת במשקפי השמש שלה, היא לא מסוגלת להתחייב לאיש, מתחפרת עמוק מתחת למסכה ונסגרת בבועה הפרטית שלה. סופר צעיר שמתגורר מעל דירתה של הולי ונשאב לחייה מנסה לפענח אותה. ניו יורק היא המקום המושלם לסיפור הזה. מקום שנותן לך להאמין שאתה יכול להיות בו מי שתרצה, גם אם אתה לא באמת הופך לכזה. התפאורה שלה יכולה להיות האשליה המושלמת.

"ארוחת בוקר בטיפני'ס". קלאסיקה ניו יורקית

אל "התפסן בשדה השיפון" חזרתי לאחרונה, לאחר שראיתי סרט דוקומנטרי על ג'י. די. סלינג'ר. בנוסף למועקה שהרגשתי, חזרה אליי שוב דמותו של הגיבור, הולדן קולפילד. הפעם הוא לא מסתובב ברחובות ניו יורק, אלא יושב במקום שתמיד ישב בו כשחשבתי עליו - על הגבעה מול הבית של ההורים שלי. תאמינו לי - רעננה רחוקה שנות אור ממנהטן.

קולפילד לא היה אמור להיות דמות שאזדהה איתה. להיפך, הנער הממורמר הזה, הזועם, המקלל, הרתיע אותי ממש. ובכל זאת, הוא חדר אל לבי. עקבתי אחריו נכנס למלון מעופש בניו יורק, צפיתי בו חוצה מדרכות ומרגיש כאילו הוא עומד להיעלם. שוקע במחשבותיו. נופל מעבר לגבול הדק הזה בין שפיות לאי שפיות. זועק לעזרה אל אחיו המת. עובר את מסע ההתבגרות במלוא עוצמתו. מחפש את זהותו האישית וחולם להתבודד בצריף קטן. לפחות ידעתי שהוא יחלים. החלטתי שהוא חייב. ניו יורק מאפשרת לגיבורים שלה מסע פיזי ונפשי שבסופו לא יהיו האנשים שהיו.

קרוב להפליא ורועש להחריד, מאת ג'ונתן ספרן פויר

עברתי לגור בניו יורק ארבעה חודשים אחרי אסון התאומים. חלפתי שוב ושוב על פני תמונות הנעדרים ורק רציתי שהמגדלים שהתרסקו, יצמחו שוב תוך ימים. כשהרומן הזה יצא לאור ב-2005, לא יכולתי שלא להתחבר לדמותו הנהדרת של אוסקר - הילד המחונן, החרדתי, המקסים והמוזר שיוצא למסע בעקבות אביו שנהרג באסון התאומים וגופתו לא נמצאה. אוסקר מגלה מפתח ויוצא לחפש את המנעול המתאים מתוך תקווה להתחבר לאביו.

כשהוא עובר מהסנטרל פארק, לקוני איילנד ולברונקס, אוסקר מתאמץ לפתור תעלומה שלא באמת ניתנת לפענוח. אולי כדי להכניס את הקורא עמוק אל תוך מוחו של אוסקר - ספרן פויר משתמש באמצעים גרפיים וויזואליים - תמונות, עמודים עם מעט מילים, ציטוטים מיומנו של סבו של אוסקר ומילים מודפסות שאי אפשר לפענח. זהו ספר בלתי רגיל, שמתרחש בעיר בלתי רגילה שחוותה את הפגיעה הקשה בתולדותיה.

"קרוב להפליא ורועש להחריד". ספר בלתי רגיל

השטן לובשת פראדה, מאת לורן וייסברגר

ספר ניו יורקי נוסף שעובד באופן מוצלח למדיום ויזואלי. כשיצאתי מאולם הקולנוע התחשק לי לעשות שוב פוני ולשכור סטייליסט מחונן. רק לאחר מכן קראתי את הספר, שאמנם חסר את הקסם של הסרט, אבל כבר בשורות הראשונות מופיעה ניו יורק הסוערת והקצבית: ברודוויי. דאון טאון. מערכת מגזין האופנה הכי נחשב. מותגי אופנה. בוסית שטן. והכל בהשראת "ווג" והעורכת המפורסמת שלו, אנה וינטור. תענוג.

אנדריאה סאקס, גיבורת הרומן, היא צעירה חסרת כל חוש אופנתי וכבוד לעולם האופנה. היא חושבת שעבודתה כעוזרת של העורכת הראשית,

 מירנדה פריסטלי, היא פשרה הכרחית בדרך לקריירה עיתונאית רצינית. היא לומדת בדרך הקשה ולאט לאט מבינה כמה משקל יש לאופנה בתרבות שלנו. רגע לפני התמסרות לשטן היא תתפכח ותחזור למסלול שייעדה לעצמה, אבל בשיק.

סקס והעיר הגדולה, מאת קנדיס בושנל

אף שמדובר באסופת טורים ולא בנובלה או רומן, מגיע ל"סקס והעיר הגדולה" מקום של כבוד כאן. קנדס בושנל, שהיתה ידועה בניו יורק העיר כבליינית, כתבה את הטורים האלה לניו יורק אובזרבור. שלוש שנים אחרי שהחלה לכתוב, אוגדו הטורים ונכרכו בספר.

הטורים עסקו בחייהן של רווקות ניו יורקיות ומובאים מנקודת מבטה של קארי ברדשאו, בעלת טור בעיתון הבדיוני "ניו יורק סטאר". מתוך דמותה של קנדס נבראה דמותה הטלוויזיונית של קארי ברדשאו. הדמות הפנטסטית הזו, שמזוהה עם השחקנית מלאת ההשראה שרה ג'סיקה פארקר, היא היא ניו יורק.

ספרה של ורד שנבל, "בית הקפה של נורה אפרון", ראה אור לאחרונה בהוצאת "כנרת זמורה-ביתן".