עברנו לישון בנפרד. האם זה סופו של הקשר?
מה גורם לזוגות להחליט שהם עוברים לישון בחדרים נפרדים והאם זה בהכרח מעיד על בעיה בזוגיות? דבר השדכנית
כשאנו שומעים על בני זוג שישנים בחדרים נפרדים, מיד נדלקת נורה אדומה, ומתהווה ההנחה שמשהו לא תקין בקשר ביניהם. הרי מה יותר טבעי מבני זוג שישנים יחד באותה מיטה? וזה נכון, אבל שמעו סיפור קצת אחר שסיפרה לי חברה: אותו אישה היתה בגינה הציבורית עם ילדיה הקטנים יחד עם אמהות נוספות מהשכונה. אחד הילדים סיפר לחבריו בקול רם שההורים שלו אף פעם לא ישנים ביחד – שאמא שלו ישנה בחדר ההורים ואילו אביו ישן בחדר האורחים.
עוד בנושא:
רוצים ילדים בריאים? טפחו את הזוגיות שלכם
מחקר: עבודה תובענית אינה מסוכנת לזוגיות
תבינו, נחמדות יתר רק תחבל לכם בזוגיות
כל האמהות הפנו מיד את מבטן לאותו ילד למשמע "החדשות המסעירות", והחלו לדסקס ביניהן על מהות הקשר של אותו זוג. החלו לעוף באוויר כל מיני אמירות בסגנון: "וואו אני בשוק! הם דווקא היו נראים זוג סבבה, אוהב כזה", וגם - "מסכנה... היא אמא צעירה עם ילדים קטנים" ועוד כהנה וכהנה.
ברגע אחד כל האמהות שהיו בגינה הציבורית הספידו את הנישואים של אותו הזוג. במקרה אני מכירה אות אותו זוג די מקרוב, ולמיטב ידיעתי, יש להם זוגיות מדהימה (עד כמה שאפשר לדעת). הסיבה היחידה שבגללה הם ישנים בחדרים נפרדים היא שהבעל סובל מבעיה קשה של נחירות, והיא סובלת יחד איתו. לאישה יש שינה מאוד קלה, ולכן הם החליטו לישון בחדרים נפרדים, אך אין זה מעיד כהוא זה על מהות הקרבה ביניהם. הם מוצאים את הזמן ואת המקום ליחסים אינטימיים.
האם ניתן לומר שהמקרה הנ"ל מייצג את רוב הזוגות שבוחרים לישון בחדרים נפרדים? לא בהכרח. פעמים רבות הסיבה היא אכן בעיה בקשר בין בני הזוג. יכול להיות שהם אפילו פרודים אבל נשארים לגור תחת אותה קורת גג למען הילדים או מטעמי נוחות כדוגמת חיסכון כלכלי. אך בהחלט ישנם מקרים בהם הזוגיות מצוינת, ועדיין בני הזוג בוחרים שלא לישון יחד. לא חסרות דוגמאות לכך, למשל: שאחד מבני הזוג חייב להירדם תוך כדי צפייה בטלוויזיה בווליום גבוה, בעוד שהשני זקוק לשקט מוחלט כדי להירדם.
סיבה נפוצה נוספת היא שאחד מבני הזוג עובד במשמרות לילה או יוצא לעבודה מוקדם מאוד בבוקר, דבר המפריע לרצף השינה של הצד השני. יש גם את הנושא של הטמפרטורה בחדר - נניח שהגבר חייב להקפיא את החדר ואילו האישה לא מסוגלת לישון עם מזגן פועל. בקיצור, יש לא מעט סיבות לכך. בכל מקרה, אני מאמינה שלא משנה מהי הסיבה, חשוב לנסות לטפל בה. לדוגמה, במידה וקיימת בעיית נחירות, ישנם טיפולים מתאימים לכך. או במקרה שאחד מבני הזוג מעדיף לישון על מזרן רך, והשני רוצה מזרן קשיח - גם לזה יש פתרון.
אך במידה ובני הזוג התאמצו למצוא פתרון ולא הצליחו, עדיף שהם באמת ישנו בנפרד, ושכל אחד מהם יזכה לשינה טובה ורציפה, מהסיבה הפשוטה שכולנו יודעים מה קורה כשאדם לא ישן טוב למשך תקופה ממושכת. הוא נעשה עייף, עצבני, ממש פקעת עצבים, וברור שזהו מצב לא בריא לקשר.
יחד עם זאת, במידה וזוג החליט לישון בחדרים נפרדים, חשוב שהם ימנעו ממצב של התרחקות, משום שמצב זה בהחלט יכול לקרות כשכל אחד מבני הזוג ישן בחדר אחר. לכן הם חייבים לקבוע לעצמם זמן איכות זוגי על מנת לשמר את היחסים האינטימיים ביניהם, אחרת לאט לאט כל אחד ייכנס לתוך העולם שלו ובני הזוג יתעוררו יום אחד וירגישו כמו שותפים לבית ולא כמו זוג אוהבים.
לסיכום, אם החלטתם מסיבה זו או אחרת שתישנו בחדרים נפרדים - אין זה מצב אידיאלי, אך אם אין ברירה (ורק אם אין ברירה), השכילו לדאוג ליחסים האינטימיים ביניכם בדיוק כמו שאתם דואגים לשנת לילה טובה. אפשר להתכרבל קצת לפני שכל אחד הולך למיטתו בלילה, או שאחד יבוא לבקר את השניה במיטה בבוקר. לא משנה מה, העיקר שתישארו קרובים.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
לפנייה לכתב/ת 
