יבש במדבר / הקריסה של פיניקס סאנס
מכת הפציעות פגעה בשאיפות של הסאנס להגיע השנה לפלייאוף, אבל היא לא יכולה לשמש לבדה תירוץ לבנייה הלקויה של הסגל ולזגזוגים של הג'נרל מנג'ר עליהם שילם דווקא המאמן. השמשות שוקעות, ופיניקס מגרדת את קרקעית הליגה
אפשר למצוא קווי דמיון בין פיניקס של מועד ההעברות הקודם לזו של מועד ההעברות הנוכחי. בשני המקרים, הסאנס ויתרו ביום האחרון על השחקנים הטובים ביותר שיש להם בסגל, ולא קיבלו יותר מדי בתמורה.
בעונה שעברה היו אלה אייזיאה תומאס (שהשנה הפך לאולסטאר) וגוראן דראגיץ' (שפשוט פרח בפיניקס) שנשלחו לקבוצות אחרות, ובמקומם הגיע בעיקר ברנדון נייט, לא אחד מהגארדים הכי אחראיים בליגה, לצד כמה בחירות דראפט. השנה ראו בפיניקס כי רע, והמשיכו באותו כיוון. מרקיף מוריס, אחד השחקנים הבודדים בסגל שאפשר להיעזר בו בבניית קבוצה, עזב אחרי מספר חודשים של מרמור שנגעו לטרייד ששלח את אחיו מרקוס לדטרויט בקיץ. גם כאן פיניקס קיבלה בחירה עתידית גבוהה.
באופן ברור, עוד לפני שמוריס השני עזב את הסאנס, פיניקס הבינה שגם העונה הזו גמורה. היא תהיה השישית ברציפות בלי פלייאוף, מאז שהקבוצה הגיעה ב-2010 לגמר המערב בו הפסידה ללייקרס. אפשר ורצוי להיבנות מחדש כשדברים לא הולכים, אבל ההתנהלות של הסאנס לא תמיד נראית ברורה.
חלק משמעותי מהתהליך, כמובן, הוא איסוף בחירות הדראפט הגבוהות שאפשר להרכיב מהן משהו חדש. בעונה שעברה היו להם שלוש בחירות בסיבוב הראשון. במקום ה-14 הם לקחו את הסמול פורוורד טי.ג'יי וורן, שחקן חביב שלא הותיר עד כה רושם אימתני על הליגה. במקום ה-18 נבחר טיילר אניס, שאחרי חצי שנה הועבר בטרייד. במקום ה-27 הגיע בוגדן בוגדנוביץ', שעדיין משחק בפנרבחצ'ה ואולי רק בעונה הבאה יצטרף. בינתיים רוב המחזור נראה רע, אבל אפשר היה להוציא יותר משלוש בחירות סיבוב ראשון. השנה הגיע הצלף דווין בוקר, שייקח זמן עד שיוכל להשפיע יותר - אחרי הכל, הוא השחקן הצעיר בליגה (19).
וכך, הסגל המוגבל כולל היום כישרון גולמי צעיר בדמות אלכס לן, מירזה טלטוביץ' הנחמד שלא בנוי להוביל קבוצה, כוכב צסק"א מוסקבה לשעבר סוני ווימס שההשפעה שלו על פיניקס אפסית לעומת מה שעשה באירופה, ועוד שמות בינוניים להפליא כמו ארצ'י גודווין וג'ון לואר. לא פלא שהקבוצה ספגה 13 הפסדים רצופים, כולל היום לפנות בוקר מול ברוקלין החלשה.
כמובן שסגל כל כך גרוע לא היה נוצר במכוון (אלא אם קוראים לקבוצה פילדלפיה), ואי אפשר להתעלם ממכת הפציעות שנחתה על הסאנס העונה. מי שכן אמור להוביל ולככב הוא אריק בלדסו, אבל הוא כבר גמר את העונה בגלל פציעה בברך. המעמסה נפלה לאחר מכן על נייט, וגם הוא מושבת בשבועות האחרונים. וורן שהזכרנו קודם נפצע גם הוא החודש ויחזור רק בעונה הבאה, וטייסון צ'נדלר הוותיק החמיץ לא מעט משחקים.
אבל בואו תשאלו את עצמכם דבר כזה: עם כל השמות האלה בריאים, האם פיניקס הייתה קבוצה טובה? האם היא הייתה מתחרה על מקום בפלייאוף? התשובה היא - לא ממש. גם במצב כשיר למדי, כמו שהיה בתחילת העונה, פיניקס בעיקר ספגה הפסדים. לא כמו בימים אלו, בהם היא הולכת והופכת לנמושה של הליגה, אבל עדיין לא היה שם מספיק בשביל השמינייה הראשונה במערב. זה עסק תחרותי, ולא מקום עבור קבוצות בבנייה.
וגם עניין המאמן, אגב, בבנייה, אחרי שהסאנס זרקו את ג'ף הורנאסק ומינו זמנית את עוזרו ארל ווטסון עד שימצאו מישהו קבוע. רוב הפרשנים טענו שהורנאסק פשוט שילם על טעויות של אחרים, ולא יכול היה להשיג כל עם הכלים שעמדו לרשותו. פאולה בויבין מ"אריזונה סנטרל" טענה כי הורנסאק היה השעיר לעזאזל של מקבלי ההחלטות, אחרי ששנתיים קודם לכן היה על סף העפלה לפלייאוף ונחשב למאמן מוצלח במיוחד.
ובהאתם, דן פבאלי ב"בליצ'ר ריפורט" מאמין ששורשי הבלגן נטועים בבלגן השיטתי המוחלט בצד המקצועי. מאז 2013 פיניקס בחרה בהרכבים לא מאוזנים, כשהשיא היה בהחתמה של שלושה רכזים דומיננטיים, תומאס, דראגיץ' ובלדסו. מהר למדי הגיעה גם נטישת המודל הזה, ואז החלטות גרועות בשוק ההעברות, כמו ההימור על צ'נדלר הפציע. הג'נרל מנג'ר ראיין מקדונו עשה כמה מהלכים רעים, וגם לא הצליח להביא את המטרה הראשית שסימן בקיץ, למרקוס אולדרידג'.
דראגיץ', היום במיאמי, ניסה להבהיר מה הבעיה בקבוצה הקודמת שלו: "ההרגשה היא שפיניקס תמיד מנסה לשנות משהו. היא לא כמו מיאמי או סן אנטוניו שנשארות נאמנות למה שהן מוצאות. ביני ובין לבלדסו היה שיתוף פעולה נהדר והקבוצה הצליחה, וכולם ציפו שנחתים את הגבוהים שהיינו צריכים. במקום זאת הביאו עוד רכז (תומאס), והדברים הפכו קשים. פתאום לא נגעתי בכדור והייתי צריך לשמור על סמול פורוורדים".
איך פיניקס יכולה לצאת מהמצב הזה? קודם כל, היא צפויה להיות בעמדה מצוינת בדראפט, אולי אפילו לקבל את הבחירה הראשונה. שחקן צעיר טוב, יחד עם השילוב של בלדסו ונייט בקו האחורי - זה נשמע כמו צעד ראשון בדרך להצלחה. אבל ישנן עוד בעיות, כמו רכות בצבע ועומק, ומעל הכל, היעדר ראייה לטווח ארוך של מקדונו המזגזג. אם כל הסגל יהיה כשיר, אפשר לראות משהו שדומה לבסיס לקבוצה טובה. אבל פיניקס לא זקוקה לבחירות נוספות בדראפט, אלא לשחקנים שמוכנים כבר עכשיו לסייע לקבוצה שאפתנית. עד שהשינוי יקרה, היא תצפה בתסכול בקבוצות אחרות שנהנות מהפירות של התכנון.
לפנייה לכתב/ת 
