כבר היום: גיל הפרישה לגברים בישראל - הגבוה ב-OECD
המחלוקת על העלאת גיל הפרישה לנשים מעלה על שולחן הדיונים גם את גיל הפרישה לגברים, שכבר היום מדורג ראשון במדינות ה-OECD לצד נורבגיה ואיסלנד. אז למה בוחנים גם אותו? אמנם תוחלת החיים כאן היא מהגבוהות בעולם, אך שיעור העוני בקרב המבוגרים הוא גם גבוה. סקירה השוואתית
על רקע הדיונים על העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל, וכוונות האוצר לבחון גם את גיל הפרישה לגברים הישראלים, חשוב לבדוק איפה אנחנו נמצאים ביחס לעולם. בהשוואה בינלאומית לעומת מדינות ה-OECD, מתברר כי כבר היום גיל הפרישה של הגברים הישראלים הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
עובדים נגד העלאת גיל הפרישה: "מי יקבל אותי בגיל 68"?
דו"ח: פורשים מאוחר יותר - וחוששים לעבודתם
פקידי האוצר אולי מסתמכים על גורמים אחרים בבואם להחליט על גיל הפרישה, כמו תוחלת החיים הגבוהה בישראל, או שיעור התעסוקה הגבוה בגילאים בוגרים. עם זאת, אסור להם להתעלם משיעורי העוני (הגבוהים ביותר בקרב חברות ה-OECD), במיוחד בקרב האוכלוסיה הבוגרת.
הגברים בישראל עובדים יותר
גיל הפרישה לגברים בישראל עומד על 67, והוא כאמור הגבוה ביותר ב-OECD, לצד נורבגיה ואיסלנד. גיל הפרישה לנשים, אשר שונה בישראל מגיל הפרישה לגברים, דווקא נמוך מהממוצע ב-OECD ועומד היום על 62.
גיל הפרישה הממוצע במדינות ה-OECD לגברים הוא 64, לפי נתוני הארגון העדכניים ביותר, ואילו גיל הפרישה הממוצע לנשים הוא 63.1.
במרבית מדינות ה-OECD, גיל הפרישה לגברים ולנשים זהה. עם זאת, ב-11 מדינות בארגון, כולל ישראל, גיל הפרישה שונה בין גברים לנשים. המדינות הנוספות בהן גיל הפרישה הוא שונה בין המינים הן סלובניה, טורקיה, איטליה, צ'כיה, אסטוניה, אוסטריה, צ'ילה, בריטניה, שוויץ ופולין. במדינות אלה, גיל הפרישה הממוצע לגברים הוא 63.6 ולנשים 60.9. בהשוואה זו, גם גיל הפרישה של נשים בישראל, כמו הגברים, הוא גבוה מהממוצע.
מבין מדינות הארגון, גיל הפנסיה הנמוך ביותר לנשים (גיל פרישה רגיל להבדיל מפנסיה מוקדמת) הוא בטורקיה, ועומד על 58. בסלובניה גיל הפנסיה לנשים גבוה מעט יותר ועומד על 58.3.
גיל הפנסיה הגבוה ביותר לנשים הוא 67, בנורבגיה ובאיסלנד. הוא משתווה לגיל הפרישה של הגברים בנורבגיה ובאיסלנד (וגם כאמור בישראל), העומד גם הוא 67 – גיל הפרישה הגבוה ביותר בארגון. גיל הפרישה הנמוך ביותר לגברים במדינות הארגון הוא 58.7, בסלובניה.
במדינות הארגון בהן קיים שוני בגילאי הפרישה בין גברים ונשים, החלוקה היא כזו: בסלובניה גברים פורשים בגיל 58.7 ונשים בגיל 58.3, בטורקיה גברים בגיל 60 ונשים בגיל 58, באיטליה גברים פורשים בגיל 62.5 ונשים בגיל 62, בצ'כיה גברים בגיל 62.6 ונשים בגיל 61.3, באסטוניה גברים בגיל 63 ונשים בגיל 62, באוסטריה גברים בגיל 65 ונשים בגיל 60, בצ'ילה גברים בגיל 65 ונשים בגיל 62.5, בבריטניה גברים בגיל 65 ונשים בגיל 62.5, בשווייץ גברים בגיל 65 ונשים בגיל 64 ובפולין גברים בגיל 65.2 ונשים בגיל 60.2.
ישראלים חיים יותר
ב-OECD צופים שעד שנת 2054 גיל הפרישה הממוצע לנשים יעמוד על 65.5 לגברים ו-65.4 לנשים. עוד צופים בארגון כי בישראל ההפרש בין גיל הפרישה לגברים לבין גיל הפרישה לנשים יעמוד עד 2054 על שלוש שנים (היום הוא חמש שנים).
משרד האוצר, בבואו להעלות את גיל הפנסיה, אולי מתבסס, בין היתר, על העובדה שתוחלת החיים בישראל ארוכה ואף מתארכת. תוחלת החיים בישראל לגברים היא מהגבוהות במדינות ה-OECD. בעוד שממוצע תוחלת החיים ב-OECD החזויה לאלה שנולדו בין השנים 2010-2015 לגברים עומדת על 77.2 שנה, בישראל מדובר על כ-80, מקום רביעי אחרי איסלנד (80.2), אוסטרליה, שווייץ ויפן. ממוצע תוחלת החיים הצפויה ב-OECD לנשים שנולדו בין השנים 2010-2015 עומדת על 82.7 ובישראל היא תגיע לכ-85.
לפי ממוצע במדינות ה-OECD בין השנים 2010-2015, תוחלת החיים של הנשים בגיל 65 תגיע לכ-85.8. בארגון צופים כי 50 שנה קדימה מהיום, תוחלת החיים של נשים בגיל 65 תגדל ב-5 שנים (ותגיע ל-90.8). התחזית לגבי הנשים בישראל באותן הגילאים היא דומה לתחזית הבינלאומית.
לעומת זאת, אצל גברים קיים שוני בין התחזית בעולם ובישראל. לפי ממוצע במדינות ה-OECD בין השנים 2010-2015, גברים בני 65 צפויים לחיות בממוצע עד גיל 82.4. בתחזית ל-50 שנה קדימה מהיום, צפויה תוחלת החיים הממוצעת של גברים לעמוד על 86.9 שנים.
בישראל, לעומת זאת, גברים בגיל 65 בשנים 2010-2015 צפויים לחיות עד גיל 83. במבט ל-50 שנה קדימה, הצפי הוא שגברים בגיל 65 יחיו עד גיל 89.
בישראל מעסיקים יותר מבוגרים
נתון נוסף שככל הנראה יכול לתת אור ירוק להעלאת גיל הפרישה הוא שיעור התעסוקה הגבוה יחסית בישראל לעומת ה-OECD בגילאים מבוגרים.
שיעור התעסוקה הממוצע לבני 55 עד 59 במדינות ה-OECD עמד ב-2014 על 67%. שיעור התעסוקה ירד ל-44% בטווח הגילאים 60 עד 64 וצנח עוד יותר ל-20% בקרב הגילאים 64 עד 69.
בישראל, לעומת זאת, שיעור התעסוקה לגילאים אלה בישראל הוא גבוה יותר מממוצע ה-OECD לפי הפירוט הבא: 72% תעסוקה בגילאי 55-59, כ-60% בגילאי 60-64 וכ-35% בגילאי 65-69.
ישראל מעל ממוצע ה-OECD בכל הגילאים
ישראל ממוקמת במיקום יחסית גבוה מבחינת שיעור התעסוקה בגילאים אלה. במקום הראשון נמצאת איסלנד עם 86% תעסוקה בקרב גילאי 55-59, יותר מ-82% בגילאי 60-64 ו-53% בגילאי 65-69.
יותר ישראלים עניים
עם זאת, כשמעלים את גיל הפרישה אין להתעלם משיעור העוני הגבוה בו מצויים המבוגרים בישראל: שיעור העוני בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה בישראל עומד על 24.1%. שיעור זה איננו מהגבוהים ביותר ב-OECD (במקומות הראשונים נמצאות דרום קוריאה עם 49.6%, אוסטרליה עם 35.5% ומקסיקו עם 31.2%), אבל הוא גבוה מהממוצע בארגון (12.6%).
שיעור העוני לפי נתונים אלה מוגדר כשיעור המבוגרים מבין בני ה-65 ומעלה שחיים מהכנסה שהיא מתחת להכנסה החציונית הלאומית למשק בית.
כשמתבוננים בחלוקת גילאים מפורטת יותר עולה, כי שיעור העוני בקרב בני 66-75 במדינת ה-OECD הא 11.2% בממוצע, לעומת 19.7% בישראל. בקרב בני 76 ומעלה, עומד שיעור העוני הממוצע בארגון ה-OECD על 14.7%, לעומת 30% בישראל.
בקבוצת גילאים זו, הפער ישראל לבין הממוצע בארגון גבוה מאד, ומגיע למספר דו ספרתי, בדומה לכמה מדינות נוספות: סלובניה, שווייץ וארה"ב.
תוכנית באוצר: התאמת גיל הפרישה לעליית תוחלת החיים
העלאת גיל הפרישה מאפשרת לדחות את תחילת תשלום הקצבאות שהמדינה משלמת לאזרחיה הוותיקים באמצעות הביטוח הלאומי ובכך לחסוך סכומי עתק. זאת על רקע העלייה בתוחלת החיים ובניסיון למנוע מהאזרחים הוותיקים להפוך לנטל על המדינה.
משרד האוצר נדרש לנושא גיל הפרישה בדיון שנערך השבוע בוועדת הכספים. את הדיון יזמו הח"כיות זהבה גלאון (מרצ), שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) ואורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), מחשש כי אם לא תוקם ועדה ציבורית לבחינת הנושא - כפי שמחייב החוק - האוצר יעלה את גיל הפרישה לנשים באופן אוטומטי מ-62 ל-64 כבר ב-31 בדצמבר הקרוב.
בדיון הבהירה היועצת המשפטית של הוועדה כי ללא הקמת הוועדה הציבורית ואישור המלצותיה בוועדת הכספים - גיל הפרישה לנשים לא צפוי להשתנות.
בפגישה שנערכה בהמשך בין גלאון ויחימוביץ' לבין ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, הוא ציין כי גיל הפרישה לנשים לא יעלה באופן חד צדדי וכי תוקם הוועדה, שצפויה לדון במנגנון שייקבע להעלאת גיל הפרישה במשק בכלל - גם לגברים, ובמנגנוני פיצוי לעובדים שיפגעו כתוצאה מכך. הרעיון אותו מקדמים באוצר הוא התאמת גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים - יוזמה שגוררת התנגדות רבה.
במתווה אותו גיבשו גלאון ויחימוביץ' במשותף עם מכון אדווה, מוצע לבטל את גיל הפרישה, להבחין בין גיל הזכאות לפנסיה תעסוקתית לגיל הזכאות לקצבת זקנה, וכן לקבוע גיל זכאות דיפרנציאלי לפנסיה ובהמשך גם לקצבת זקנה על פי אופי משלח היד, באופן שיבחין בין מקצועות שוחקים פיזית ונפשית לבין האחרים.
לפנייה לכתב/ת 
