לשחק עם הילדים בלי אף משחק

עוד בערוץ הורים:

- האם ילדים צריכים להתקלח כל יום?

- סיוט או תענוג? הבקרים של ההורים והילדים 

- שי-לי ליפא מלמדת ילדים לאכול סופר-פוד

זמן הרחצה

כשניגשים לרחוץ את הילד, ניתן לשבת איתו ולתת האחד לשני הוראות בדמות זיהוי איברים שונים בגוף, למשל: "עכשיו תסבן את בית השחי, את הפופיק, את הכתף הימנית שלך" ועוד. כך אנחנו מלמדים את הילד להקשיב להוראות וגם ללמוד על איברים שונים בגוף – כתף, פופיק, וכן צדדים ומושגים כמו – ימין ושמאל.

לאחר מכן יש להתחלף בתפקידים ולבקש מהילד – "עכשיו תגיד לי היכן תרצה שאסבן אותך - ברגליים? בראש?", זאת על מנת שהילד יוכל להסביר וללמוד לתת הוראות ברורות לאחר.

בנוסף, בחורף האמבטיה מלאת אדים, ובדרך כלל הילדים מאוד אוהבים לנגב את המראה. אפשר להושיט יד למראה ולצייר יחד אותיות ומספרים ולומר האחד לשני מה לצייר. כך עובדים על אוצר המילים, מקשיבים האחד לשני וגם מבצעים הוראות ומתרגלים אותיות ומספרים.

תסבן את הכתף השמאלית ואחר כך את רגל ימין(צילום: shutterstock)

סידור החדר והמשחקים

אחד הדברים שההורים לא אוהבים זה הבלגן שנוצר אחרי ששופכים משחקים. אפשר ליצור עבור הילד מטרות באיסוף המשחקים למשל, לקחת שעון חול ולראות יחד אם מספיקים לסדר את החדר עד שהשעון נגמר. אפשרות נוספת היא למדוד זמן ולעשות תחרות נגד עצמנו למחרת - "אתמול הצלחנו בדקה, בוא נראה אם נצליח היום לסדר את החדר מהר יותר".

אופציה נוספת היא הפתעות – על הילד לעצום עיניים בזמן שההורה שם משחק במקום, ועל הילד לגלות איזה משחק הונח במקומו. ניתן לומר לילד - "בוא ונראה אם תגלה איזה משחק הנחתי במקומו?" כך גם מסדרים בכיף את החדר וגם מעודדים את הילד לשים לב לפרטים. לאחר מכן יש להתחלף – הילד מסדר משחק וההורה מנחש איזה משחק הונח במקומו.

כביסה

גם כאן ניתן לשלב משחקים. כשמתייחסים לכביסה מלוכלכת למשל, אפשר לבקש מהילדים לעזור לנו למיין לפי צבעים – "בואו נסדר בנפרד את הבגדים הכהים ואת הבגדים הבהירים", כך נלמד את ההבדל בין צבעים בהירים לכהים. בנוסף, בקשו מהילד להגיד בקול את שמות הצבעים, כך גם נלמד צבעים.

לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו

גם בקיפול הכביסה ניתן לשלב אלמנטים של משחק וילדים צעירים (בני שנתיים וחצי עד שלוש) יכולים לחפש גרביים באותם הצבעים וכך ללמוד צבעים, ללמוד גדלים – "האחות הצעירה והאחות הגדולה של הגרביים". חולצה גדולה – לשים לב למי היא שייכת - "החולצה הזו גדולה אז היא בטח שייכת לאבא", כך נגרום לילד לשים לב לפרטים ולגדלים.

לפני שיוצאים מהבית

בחורף למשל, צריכים ללבוש הרבה בגדים ובדרך זו ניתן לשחק משחקי רמזים – ניתן להגיד לילד - "אני רוצה שתנעל משהו שאפשר לקפוץ בעזרתו בשלוליות" או "שתנעל נעל שאפשר לרוץ איתה למרחקים ארוכים" – כך הילד יצטרך לחשוב איזו נעל מתאימה לאיזו סיטואציה - מגף לשלוליות או נעלי ספורט לריצה.

אופציה נוספת היא לומר לילד - "עכשיו נלבש משהו שעשוי מצמר וצריך לחמם אותנו" או "עכשיו נלבש משהו שמגן עלינו כדי שלא נרטב". במקרה זה ישנה האופציה שהילד ייקח מטריה במקום מעיל, וכאן נדגיש לו שאנו רוצים פריט שניתן ללבוש וכך נסביר לו את ההבדל. גם שימוש בצחוק הוא אפשרות טובה - "עכשיו אני רוצה שתחבוש משהו על הרגליים" – כך נבדוק האם הילד חש שמשהו לא בסדר במשפט.

עכשיו לובשים את החולצה הלבנה(צילום: shutterstock)

שימוש במשחקים בבית

למשל, שימוש במשחקי זיכרון – אפשר לקחת משחק מוכר ולשנות מעט את החוקים. במקרה של משחקי זיכרון, כאשר בוחרים קלפים, בכל פעם שמשתתף לוקח קלף בתורו, הוא צריך להמציא משפט על התמונה שהוא רואה על הקלף. כך מלמדים את הילדים להמציא משפטים. בהמשך כדאי אף לחשוב כיצד להעלות את מידת המורכבות של המשפט – משפטים ארוכים ומורכבים יותר. אפשר גם להחליט שכל אחד בתורו חוזר אחרי המשפט של השני וזה דורש קשב וחיקוי של המשפט. אמנם זו מטלה קטנה, אך המטרות בה הינן רבות - הקשבה הבנה, זיכרון, נוכל להבין אילו משפטים הילד יודע להגיד וכן האם קל לו או קשה לו לחבר משפטים.

הרכבת פאזלים

הורים רבים נותנים הוראות כיצד להרכיב את הפאזל, אך דווקא במקרה זה חשוב לתת לילד לחפש לבד את החלקים. חשוב מאוד לבקש מהילד שיגיד אילו חלקים הוא מחפש ובנוסף ניתן להדגים לילד כיצד אנו עושים זאת – "אני מחפשת חלק עם חלונות צהובים", כך הילד ילמד מההתנהגות שלנו ויפעל כך גם כן. בסוף המשחק, כשכל החלקים מחוברים,

יש לעודד את הילד לספר מה קורה בתמונה (ולא מה רואים) – לתאר ממש פעילות שזו רמה גבוהה יותר מלומר "הנה פרח ועץ" וכדומה. ניתן אף לחזור על דברי הילד ולהרחיב את שאמר כדי ליצור שיח ועניין. ישנה משמעות גדולה להתנהלות ההורה, להיות מילוליים ולשתף את הילד, כך גם הוא ילמד לשתף, יבין שזה חשוב וירגיש כמה כיף כשמקשיבים לו. חשוב בנוסף לשתף את הילד במחשבות וברגשות שלנו על מנת שגם הילד ילמד לשתף בתחושותיו, למשל: "ממש נחמד לי שניצחת במשחק" או "מאוד הייתי רוצה לנצח במשחק, אשתדל בפעם הבאה".

הכותבת היא מרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה, מחברת הספר "תקשורת דרך משחקים"