דו"ח: "2.20 מ' מרחב מחיה למבקשי מקלט"
"המוקד לפליטים ולמהגרים" סקר את תנאי הזרים במתקני הכליאה. בדו"ח נחשף כי בכל חדר בסהרונים שוהים 10 בני אדם - פי שניים יותר ממה שנקבע בתוכניות המתאר. זר שהתלונן על טיפול רפואי לקוי: "נרשמתי במרפאה כי כאבו לי העיניים, קראו לי אחרי שלושה חודשים". שב"ס: "הדו"ח מגמתי"
צפיפות מכוונת, מזון בלתי מספק, מחסור במתרגמים ובשירותי בריאות והיעדר נגישות לייצוג משפטי. אלו הם רק חלק מממצאי דו"ח חדש של עמותת "המוקד לפליטים ולמהגרים" שמתפרסם הבוקר (יום ב'). הדו"ח סוקר את ארבעת מתקני הכליאה, שבהם מוחזקים כ-5,000 אזרחים זרים: בתי הכלא סהרונים וגבעון והמתקנים חולות ויהלו"ם. בשירות בתי הסוהר דחו את הממצאים הקשים וטענו כי מדובר ב"דו"ח מגמתי שאינו משקף את המציאות".
דו"ח "כליאת מהגרים ומבקשי מקלט ישראל" מבוסס על נתונים שהתקבלו בבקשות חופש מידע, דו"חות רשמיים ו-72 ראיונות שקיימו פעילי העמותה עם הכלואים: מסתננים ומבקשי מקלט או מהגרי עבודה ותיירים ללא אשרה בתוקף.
צפיפות
המרואיינים בכלא סהרונים העידו כי עשרה כלואים שוהים בכל חדר אף על פי שלפי תוכניות המתאר של הכלא אמורים לשהות בכל חדר חמישה אנשים בלבד. לפי הדו"ח, מרחב המחיה של כל אדם באגף המרכזי שנמצא בשימוש בסהרונים הוא כיום 2.20 מטרים לאדם - מחצית מהנדרש לפי תקנות שב"ס, ורבע מהנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
גם במתקן חולות יש עשרה שוהים בחדר, אך שם מרחב המחיה לאדם עומד בתקנות שב"ס - 4.60 מטרים לכל אדם. המרואיינים בשני המתקנים העידו כי קיימת הקפדה על תפוסה מלאה של חדרים גם כשיש חדרים פנויים. גברים שרואיינו בכלא גבעון דיווחו כי בין שמונה ל-16 בני אדם שוהים בחדר, והנשים דיווחו על בין שש ל-12 כלואות בחדר. ביהלו"ם מוחזקים לעתים העצורים בחדרים מבודדים, אולם כשבמתקן שוהים עצורים רבים - נאלצות כמה משפחות לחלוק חדר אחד.
היעדר חופש תנועה
לפי הדו"ח, הכלואים במתקן סהרונים רשאים להיות מחוץ לחדר בין 6:00 בבוקר ל-22:00 בערב, ועליהם להתייצב רק לספירות. עם זאת, היציאה לחצר במבנה החדש של סהרונים, מבנה ג', מובילה לחלל פנימי מקורה שאור השמש אינו מגיע אליו. במתקן חולות רשאים לצאת מהמתקן בין 6:00 בבוקר ל-22:00 בערב. עם זאת, בשל המיקום המרוחק בסמוך לגבול מצרים, העובדה שהם אינם רשאים לעבוד ועלות התחבורה הציבורית, נאלצים רוב הזרים להימנע מלהתרחק מהמתקן. ביהלו"ם לא קיים חלל ציבורי משותף לעצורים.
שירותי תרגום
מהדו"ח עולה כי בכל ארבעת המתקנים לוקים שירותי התרגום שניתנים לכלואים בעת מגע עם נציגי הרשויות בחסר משמעותי. רוב המרואיינים במתקן חולות סיפרו כי מעולם לא קיבלו שירותי תרגום בעת ביקור אצל הרופא.
מחסור בשירותי בריאות
חלק מהכלואים בסהרונים ובגבעון העידו כי אף שפנו לטיפול רפואי, הם לא זכו לקבל טיפול או שהוא לא עזר להם. הם טענו עוד כי לא זכו למעקב רפואי. רוב הכלואים בשני המתקנים כלל לא היו מודעים לקיומם של שירותי בריאות הנפש או עובדים סוציאליים. בנוסף, במתקן חולות העידו רוב הפונים כי הטיפול שקיבלו לא היה מספק, שהם נדרשו להמתין עבורו זמן רב ושהוא אף החמיר את מצבם. "כאבו לי העיניים. רשמתי את שמי בתור למרפאה. האנשים שם אמרו שיקראו לי לטיפול. לא קראו לי במשך שלושה חודשים וגם לא עזרו לי כשביקשתי שנית“, סיפר אחד המוחזקים.
ביהלו"ם, שמשמש לרוב מתקן מעצר לתקופות קצרות, לא ניתנים שירותי רפואה. רוב העצורים, לרבות משפחות וילדים, גם לא פוגשים עובד סוציאלי או פסיכולוג במהלך המעצר. במקרה של בעיה רפואית חמורה העצורים נלקחים לבית החולים הקרוב.
מוכרים ציוד היגיינה מחוץ למתקן חולות(מתוך דוח המוקד לפליטים ומהגרים )
ליקויים בכמות המזון ואיכותו
בסהרונים ובגבעון התלוננו רק רבע מהמרואיינים על כמות אוכל דלה, אולם בחולות העידו מרבית המרואיינים כי כמויות המזון אינן מספקות. תלונה זו שבה ועולה בדו"חות המעקב של העמותה ממועד פתיחת המתקן. אחד
המרואיינים אף סיפר כי מאז שהגיע למתקן חולות הוא הולך לישון רעב - תחושה שנחסכה ממנו לדבריו בכלא סהרונים. בנוסף, השוהים בסהרונים ובחולות העלו תלונות על איכות המזון. בחולות אף התקבלו תלונות על היותו של המזון בלתי אכיל או בלתי מבושל. תלונות נוספות שעלו בדו"ח עסקו במחסור בבגדים ובמוצרי היגיינה, וכן בהיעדר צרכים בסיסיים בעת המתנה ממושכת לדיונים.
מחברי הדו"ח, סאם קוטנר וסיגל רוזן, הדגישו כי בעוד הנחיות האו"ם קובעות ש"מעצר וכליאה הם אמצעי חריג" אשר "יהיה מוצדק רק למטרה ראויה", נראה כי המדיניות הישראלית בעשור האחרון משתמשת בכליאה ומעצר באופן תדיר החורג מהנחיה זו.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "מדובר בדו"ח מגמתי ובמחזור טענות שעלו והופרכו בעבר. הדו"ח אינו משקף את המציאות במתקני הכליאה ומעבר לכך אין בכוונתנו להתייחס לטענות המועלות בו". מרשות האוכלוסין וההגירה לא נמסרה תגובה.
לפנייה לכתב/ת 
