שנה מעוברת: למה השנה יש בפברואר 29 ימים?
29 בפברואר הוא תאריך המצויין בדרך כלל פעם בארבע שנים. הסיבה לכך ש-2016 היא שנה מעוברת היא אסטרונומית ואיך הכול קשור לרומאים
29 בפברואר הוא תאריך המצויין פעם בארבע שנים (עם מעט חריגות, כפי שנראה בהמשך) - זו למעשה הגרסה הרומאית למונח שנה מעוברת. הסיבה להוספת היום הזה - הייתה אסטרונומית.
עוד כתבות באתר הידען:
זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה
החשמונאים - חלק ט"ו ואחרון: אגריפס השני - תם ולא נשלם
"שנה" היא משך הזמן שלוקח לכדור הארץ לבצע הקפה אחת סביב השמש. ההגדרה של שנה היא תקופה של 365 יום, והדבר משתקף בלוח הגרגוריאני הנמצא כיום בשימוש בכל העולם.
בעוד שתי ההגדרות נכונות, כל אחת מתארת סוג שונה של שנה. הזמן שבו לוקח לכדור הארץ להקיף את השמש פעם אחת מכונה שנה שמשית או שנה טרופית. האסטרונומים מגדירים את השנה הטרופית כתקופת הזמן שבין יום שוויון אביבי אחד לבא אחריו. אורכה של שנה זו הוא 365 ימים ועוד חמש שעות, 48 דקות ו-45 שניות לערך.
השארית נובעת מכל שאורך היממה - הזמן שבו לוקח לכדור הארץ להסתובב פעם אחת סביב צירו, אינו תואם בדיוק עם משך הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש.
גם משך היממה - 24 שעות אינו מדויק, משום שזמן ההקפה האמיתי של כדור הארץ סביב צירו - יום סידרלי הוא 23 שעות, 56 דקות ו-4 שניות - במשך שנה אנו מקבלים את אותן כמעט שש שעות. 24 שעות הוא משך הזמן שבו אנו רואים את ההקפה השלמה בשל התזוזה של כדור הארץ במעלה לערך מדי יום.
אילו נשאיר את המצב בלי פיצוי, נגיע למצב שבו הלוח יוצא מסינכרון העונות כפי שאנו מכירים אותם, בערך בחודש שלם אחת ל-125 שנים.
ואולם אין כל כך משמעות לתאריך שבו צריך להשיב את "הזמן האבוד", כל עוד מתחשבים בו איכשהו. מכל האפשרויות לאיזון הללו, הקל ביותר הוא לאסוף את השעות העודפות ולהשתמש בהן בבת אחת. וכאן מגיע לידי ביטוי ה-29 בפברואר.
אחת לארבע שנים, מאז הוצג הלוח היוליאני על ידי הרומאים נעשה שימוש בעדכון בצורת הוספה של יום אחד - יום הקפיצה שיגרום לשנה להיות שנה מעוברת, שנוסף לחודש הקצר ביותר של השנה - שבתקופה הרומאית גם היה היום האחרון בה, והוא קצר כי הקיסרים יוליוס ואוגוסטוס לקחו כל אחד יום ממנו כדי שהחודש על שמם יהיה בן 31 ימים.
אך גם זה לא היה פתרון פשוט. בעוד התוכנית של הרומאים עבדה, היא למעשה פיצתה פיצוי יתר של 11 דקות ו-15 שניות לשנה.
כדי לעגל בחזרה או לפחות להתקרב לכך, לחוק הוספת היום פעם בארבע שנים יש יוצא דופן אחד - שהוכנס ללוח הגרגוריאני - שהיווה עדכון ללוח היוליאני - השנים המתחלקות ב-100 אינן שנות דילוג, אלא אם כן השנה מתחלקת גם ב-400. מאז הוצג הלוח הגרגוריאני, בשנת 1582, שנת 1600 היתה שנת דילוג, 1700, 1800 ו-1900 לא היו שנות דילוג ושנת 2000 היתה בת 29 ימים בפברואר. באופן דומה 2100 ,2200 ו-2300 לא יהיו שנות דילוג - אך 2400 כן.
מדוע נקראת שנה כזו שנת הדילוג?
המונח שנת דילוג נובעת מהוספות של יום הדילוג. השם יום הדילוג נובע מהשפעתו
על הדרך שבה הימים בשנה מסתדרים עם ימות השבוע. במעבר משנה רגילה אחת למשניה, אותו יום בשנה יתקדם ביום אחד בשבוע. לדוגמה 10 ביוני חל ביום שלישי בשנת 2014 שהייתה שנה רגילה, וביום רביעי ב-2015. בשנת 2016 יפול תאריך זה ביום שישי כשהוא מדלג על יום חמישי בגלל ה-29 בפברואר.
הכתבה פורסמה באתר הידען
לפנייה לכתב/ת 
