כפתורי הרגשות החדשים של פייסבוק: עושר תרבותי?

כבר מזמן לא הייתה ידיעה חשובה כל כך של חברת פייסבוק, בראשה עומד מארק צוקרברג, שהשיקה כפתורי תגובה חדשים בנוסף ללייק. עכשיו אנחנו יכולים לכעוס, לאהוב ואפילו להיות עצובים. אין ספק שאימפרית פייסבוק המתפרשת על יבשות וימים עם יותר מ-1.5 ביליון משתמשים היא הגורם התרבותי המשפיע ביותר על עיצוב עולמנו התרבותי.

כפתורי הרגשות החדשים

מארק צוקרברג הוא המנהיג של הקיסרות הגדולה ביותר שאי פעם התקיימה. בעידן של מולטי טסקינג שאנחנו מתקשים לנהל חברות ויחסים אינטימיים איכותיים הפייסבוק נתן לנו מענה. הפייסבוק מאפשר להתחבר בקלות ולשמור על קשר כל הזמן ומכל מקום ונותן למעשה מענה טוטלי לכל הצרכים החברתיים שלנו. העובדה שפייסבוק הפכה להיות השחקן הדומיננטי במגרש החברתי היא בעיה לכולנו והיא במיוחד בעייתית לאלו שחיים בפייסבוק ושכחו שיש עולם חברתי בחוץ.

מדהים איך אחרי כל כך הרבה שנים פייסבוק גילו שיש לנו בעיה ברפרטואר ההבעות שלנו. אני מקווה זה לא מאוחר מידי לאלו החיים בפייסבוק להתמודד עם הרפטואר "העצום" של הרגשות. אולי חלק מהם לא יזהו את הרפרטואר החדש. חברות זה לא כדור פרוזק ולא ניתן ליצור חברות אמתית באינסטנט.

מארק צוקרברג, שעל פי הביוגרפיה שלו, אפשר לומר כי לא היה בדיוק האדם החברותי ביותר בעולם - הצליח לשכפל את התפיסה שלו על רבים מצעירי דורינו. הם אוספים חברים כמו בולים והשיח החברתי שלהם שיטחי ביותר. הם עוסקים בלרגש את כולם וכדי לעשות זאת, הכל לגטימי.

בפייסבוק אתה יחצ"ן ולצורך כך תמכור את הפרטיות שלנו. אתה בזוגיות...אז צריך שכל העולם יידע כמה אתה מאושר. הבעיה שחברות אינה איסוף בולים וצריך להשקיע בחברות הרבה יותר מאשר ללחוץ על כפתור לייק או הכפתורים החדשים. אינטימיות היא ההפך מחשיפה. באינטימיות אנחנו מבקשים אמון אמיתי במערכת היחסים

 מה שיאפשר לנו להיות מי שאנחנו באמת עם כל החולשות שלנו. אינטמיות של העמדת פנים "תראו כמה אנחנו יפים" לא נותנת את הרווחים הפסיכולוגים של אינטימיות. חברות אמיתית היא להיות נוכח ולהשקיע, לתמוך ולהיות שם באמת כשצריך.

המפגש פנים אל פנים מפתח את היכולות האמוציונליות שלנו כך שנוכל לתפקד היטב חברתית. מארק צוקרברג רוצה שנגור בפייסבוק ולכן הוא מבקש ליצור את התפיסה שפייסבוק מעניקה יכולת הבעה אמוציונלית עשירה ומספקת, אך לא כך המצב. מדובר לכל היותר בהרחבה קטנה שתיצור אשליה גדולה כאילו שפייסבוק מעניקים לנו מענה לצרכים הפסיכולגיים שלנו. חשוב שנפנים שאין זה כך, פייסבוק איננה תחליף לחברות הישנה והאיכותית. לפייסבוק יש מקום בחיינו אבל רק כערוץ משני לערוץ הישן והטוב של פנים אל פנים. חשוב גם להבין שככל שאנחנו מתקשים ביצירת קשרים חברתיים אם בגלל לחץ ואם בגלל האישיות שלנו יש לנו נטיה חזקה יותר לקנות את האשליה שפייסבוק מוכר. בואו נשים את פייסבוק במקום הראוי לו.

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, המרכז הבינתחומי הרצליה