יציבות ושיגעון: המסלולים של אתלטיקו וריאל
האחת ממשיכה להתבסס כקבוצה החזקה ביותר במדריד, אצל השנייה הכאוס ממשיך לחגוג. איך זידאן ורונאלדו הפכו למועמדים מובילים לעזיבת הברנבאו בזמן שסימאונה וגריזמן ממשיכים לעשות להם בית-ספר? וגם: הליגה הספרדית הפכה פתאום לליגה של ארבע קבוצות. סיכום המחזור ה-26
שעה קלה אחרי ההפסד לאתלטיקו בסנטיאגו ברנבאו, בריאל מדריד כבר כינסו "ישיבת חירום". לא הרבה משתתפים היו באותה ישיבה, למעשה היא כללה שניים בלבד: הנשיא פלורנטינו פרס והמאמן זינדין זידאן. גם הכתבים החטטנים ביותר בשטח לא הצליחו לגלות מה בדיוק נאמר שם, אבל מרבית כלי התקשורת היו תמימי דעים לגבי עניין אחד: אחרי פחות מחודשיים בתפקיד, מעמדו של המאמן הצרפתי כבר איבד מיציבותו.
במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק נשמע זידאן מעורער למדי. תחילה הוא הודיע ש"הליגה נגמרה" מבחינת הקבוצה שלו, אחר כך טען ששחקניו לא היו מחויבים מספיק (רק אחת מהסיבות שהציג לעוד מפלה של ריאל בדרבי) ולבסוף אמר שבקיץ הקבוצה תיראה אחרת, עם סגל אחר - ואולי גם עם מאמן אחר.
תשעה משחקים בלבד הוא ניהל עד היום, בשישה מהם ניצח ורק באחד הפסיד. ובכל זאת, עם התפוגגותו של "אפקט זידאן", הכאוס שב להתפרע במסדרונות של הברנבאו. העיתונאי הבכיר דייגו טורס דיווח למחרת כי בשבועות האחרונים מחפשת הנהלת הבלאנקוס מאמן "ראוי" לעונה הבאה, ואם יש אמת בדבר, הרי ש"התשובה הלבנה לפפ גווארדיולה" היא עוד ספין של הנשיא פרס, ושסמי-זעזוע נוסף נמצא ממש מעבר לפינה, ככל הנראה בקיץ הקרוב.
אבל זה לא הזעזוע היחיד שעשוי לקרות בקיץ. עוד לפני פגישת פרס-זידאן, יצא כריסטיאנו רונאלדו לתקשורת ואמר: "אם שאר השחקנים היו ברמה שלי, היינו במקום הראשון". ההתבטאות הזו חוללה סערה חובקת עולם בתוך שניות וגרמה לפורטוגלי להיבהל ולהבהיר שהתייחס למצב הגופני של כמה מחבריו לקבוצה, שסובלים מריבוי פציעות, אבל הנזק נעשה. CR7 שוב לא סיפק את הסחורה במשחק גדול, והביקורת שהשמיע כלפי חבריו עשויה לסמל את תחילת הסוף שלו במדריד.
נדמה שלפחות מחוץ למשרדו של פלורנטינו פרס, הביקורת היא בעיקר על השחקנים ולא על המאמן. בסוף המשחק קיללו אוהדים רבים את רונאלדו וקארים בנזמה וכינו אותם "שכירי חרב", חלקם – בעיקר אלו שקראו בגנות ההנהלה – נבעטו החוצה במלוא מובן המילה על-ידי כוחות האבטחה. גם בתקשורת המגויסת-לרוב של מדריד לא חסכו בביקורת כלפי השחקנים והכוכב הפורטוגלי בראשם. אחד המבקרים החריפים ביותר היה אמיליו קונטרראס מ"מארקה" שכתב: "רונאלדו פשוט לא רלוונטי יותר".
זו התמונה העגומה של ריאל מדריד לעונת 2015/16, לפחות בכל הקשור לזירה המקומית, והיא הופכת עגומה הרבה יותר כשמולה ניצבת יריבתה העירונית אתלטיקו, שיציבה כמו סלע על הקווים ועל הדשא. דייגו סימאונה הגיע בשלוש השנים האחרונות לברנבאו וניצח בכל שלושת המפגשים, כשהוא לוקח את מלוא הנקודות מז'וזה מוריניו, קרלו אנצ'לוטי וזינדין זידאן.
בסיום המשחק הוא כבר הסכים להודות בפני העיתונאים שהוא לא מתרגש במיוחד, שכן ניצחון על ריאל בברנבאו הפך מבחינתו לסוג של עניין שבשגרה. "זה רגע שמראה שיציבות, עבודה קשה ועבודה של קבוצה, ולא של פרטים, משתלמות", הוסיף מיד לאחר מכן, כשהוא למעשה משבח את קבוצתו ועוקץ את יריבתו העירונית בעת ובעונה אחת.
גם על המגרש יש לאתלטיקו על מי לסמוך, ומדובר כמובן באנטואן גריזמן. אל המפגש הזה הוא הגיע דווקא בעיצומה של מיני-בצורת, חמישה משחקים בהם לא מצא את הרשת, אבל שם – ברגע החשוב באמת – הוא היה שם בשביל הקבוצה שלו והשיג את הניצחון. גם בעונה שהתבררה ככישלון בגזרת הרכש, הצרפתי הפך לעוגן של הקולצ'ונרוס בחלק הקדמי ולמעשה כבש כמעט מחצית מהשערים שלה העונה.
ובניגוד ליחסים המתוחים בין רונאלדו וזידאן לריאל מדריד, גריזמן וסימאונה לא ימהרו ללכת למקום אחר. המאמן הארגנטינאי אמנם מחוזר על-ידי צ'לסי כבר תקופה ארוכה, אבל מסרב להתפתות ע"י הכסף הגדול, וגם הצרפתי – שקבוצות פרמייר-ליג רבות התדפקו על דלתו – הצהיר לאחרונה שהוא מאושר במדים האדומים-לבנים של אתלטיקו ולא מעוניין לעזוב בשלב זה. בינתיים הבלגן ימשיך לחגוג אצל הבלאנקוס, בטח ובטח לקראת עונש ההעברות שבפתח (שצפוי לפגוע גם באתלטיקו), ואין לדעת איך ומתי זה ייגמר.
פוּנטוס
• הליגה שעד לא מכבר הוגדרה כליגה של שתי קבוצות ואז של שלוש, הופכת אט אט לליגה של ארבע. ויאריאל הלוהטת של מרסליניו רחוקה רק שתי נקודות מריאל מדריד אחרי ה-0:3 על לבאנטה, והיא מחזיקה ברצף של 13 משחקים ללא הפסד (9 ניצחונות) בהם ספגה ארבעה שערים בלבד. השיא, ככל הנראה, עדיין לפניה.
לפנייה לכתב/ת 
