חוק ההשעיה אושר לקריאה ראשונה באישור היועמ"ש
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי "לא ניתן לומר כי הצעת החוק בלתי חוקתית", ובכך נתן הכשר להצעה שתאפשר לכנסת להדיח ברוב מיוחד חבר כנסת. הוא הזהיר מפני "פתח של התנכלות הרוב למיעוט"
בתום דיון סוער אישרה היום (ב') ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לקריאה ראשונה את חוק ההשעיה, המאפשר להדיח ברוב מיוחד חבר כנסת - אם זה שלל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסית לגזענות, או תמך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד עמי ברקוביץ, מסר לחברי הוועדה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט. לדבריו, "לעמדת היועץ, לא ניתן לומר כי הצעת החוק המבקשת לתקן את חוק יסוד: הכנסת, כך שתתאפשר השעיה עד כדי הדחה של חבר כנסת מכהן על בסיס עילות הפסילה להתמודדות לכנסת - היא בלתי חוקתית. זאת בהתחשב בכך שמדובר בהצעה לתיקון חוק יסוד, ובשים לב גם לאמירות בפסיקת בית המשפט העליון, באשר לתחולתה בישראל של דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי, בשל פגיעתו בעקרונות היסוד של השיטה", דברי ברקוביץ.
עוד מסר כי "בלי לגרוע מן האמור, מובן כי חקיקתו של תיקון כזה המוצע מחייבת זהירות רבה נוכח הקשיים שהוא מעורר. כוונת הדברים בהקשר זה היא לקשיים המובנים שבקיומו של משפט עמיתים על בסיס אידאולוגי, תוך הסמכת רוב פוליטי של חברי כנסת להחליט על הפסקת כהונתו של חבר כנסת מכהן אשר נבחר כדין".
לדבריו, "מובן גם כי בהסדר שכזה יש גם כדי לפתוח פתח של התנכלות של הרוב למיעוט ולזכויות הייצוג שלו בכנסת, ואף לגרום לסיכול רצון הבוחרים אשר הצבעתם הביאה לבחירתו. מכאן הזהירות הרבה הנדרשת בגיבושו על פרטיו".
את חוק ההשעיה יזם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות פגישת חברי הכנסת של בל"ד עם משפחות הרוצחים הפלסטינים. על פי ההצעה, תיקון לחוק יסוד: הכנסת יאפשר להשעות חבר כנסת ברוב של 90 חברים. במקרים חמורים ההשעיה תהיה תקפה עד סוף הקדנציה ותביא לכניסת המועמד הבא אחריו ברשימה.
לפנייה לכתב/ת 
