למה ממתינים יותר משנתיים לדירה מהקבלן?

בשיתוף קבוצת חברות הבנייה מנרב

קניתם דירה בפרויקט בנייה? תתחדשו - רק שעכשיו תאלצו להמתין למעלה משנתיים עד שתקבלו אותה בפועל. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי משך זמן הבנייה הממוצע של דירות בישראל הוא מהגבוהים בעולם ועומד על 27.4 חודשים מרגע עליית הקבלן על הקרקע. מדובר בזמן ארוך בהרבה מהממוצע במדינות אחרות. כך למשל, בארצות הברית ממוצע הבנייה עומד על 14.9 חודשים, בקנדה על 21.4 חודשים, ובסין מבצעים פרויקטי ענק במספר חודשים חד-ספרתי.

עוד עולה, כי משך הזמן שלוקח לבנות דירה בישראל עלה ב-15% בעשור האחרון לבדו. לפי הנתונים, משנת 2006 עד 2015 נרשמה עלייה של כ-3.5 חודשים במשך הזמן הממוצע לבניית דירה. הבעיה מחריפה עוד יותר באזורי הביקוש בגוש דן ובעיקר בתל אביב, שם משך הבנייה הממוצע עמד על כ-30 חודשים בשנת 2014 - כלומר תוספת של כמעט 11 חודשי בנייה בעשור.

(צילום: דוברות עיריית מגדל העמק)

בפרויקטים גדולים ומורכבים - הכוללים מעל ל-5,000 מ"ר בנוי - הממוצע למשך בניית דירה טיפס מ-40 חודשים ב-2010 ל-42 חודשים ב-2015. אז מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן לבנות דירה בישראל?

מחסור בכוח אדם

במחקר שערכה צפנת שירותי מידע איכותי ובחן את הגורמים להתארכות משך הבנייה של דירות ביוזמה פרטית בישראל בחמש השנים האחרונות, מצוין כי אחד הגורמים המשפיעים ביותר על משך זמן הבנייה בענף הוא המחסור בכוח האדם. מרבית כוח האדם נדרש בתחום "עבודות רטובות" של הקמת שלד הבנין – ברזלנות, טפסנות, ריצוף וטיח.

במקצועות אלו מועסקים כיום כ-65 אלף עובדים, מהם 41 אלף פלסטינים, 17 אלף ישראלים וכ-7,000 עובדים מחו"ל. מכיוון שכמות העובדים הפלסטינים והזרים תלויה בהחלטות ממשלה, בשנים האחרונות נרשמו עליות וירידות במספר המועסקים בענף ממגזרים אלה בהתאם למדיניות הממשלה בתחומי הביטחון וההגירה וכן בתחום עידוד ישראלים לעבודה בענף.

צניחה במספר הפועלים הפלסטינים

פועלי הבניין הפלסטינים הם האחראים לאורך השנים לחלק גדול מהיקף הבנייה בישראל, כאשר בשנות השיא נכנסו לארץ למעלה מ-100 אלף פועלים מדי יום. אלא שמאז ימי האינתיפאדה השנייה והפיגועים, מספרם הלך והצטמצם בשל מדיניות הממשלה, שהגבילה את כניסתם לשטחי ישראל. כיום עומד מספרם על למעלה מ-45 אלף עובדים.

העסקת העובדים הפלסטינים בענף הבינוי כרוכה במגבלות מהותיות, שאינן תלויות בקבלנים. כך למשל ימי סגר, התקצרות ימי העבודה בשל הליכי בידוק ארוכים בכניסה והצורך להגיע בשעה מוקדמת ביציאה. עובדות אלו מובילות לחוסר ודאות גדולה מצד הקבלנים לגבי זמינות העובדים הפלסטינים ברמה יומיומית.

(צילום: עידו ארז)

מדיניות הממשלה

כפתרון לבעיות בזמינות העובדים הפלסטינים, המדינה החלה להביא מאמצע שנות ה-90 עובדים זרים לענף הבנייה. עם זאת, חילופי ממשלות וזרים ותוכניות כלכליות שונות הביאו לשינויים דראסטיים במספר היתרי ההעסקה לזרים בענף. בפועל, כל הניסיונות של המדינה להקפיץ את מספר עובדי הבנייה תקועים בשנים האחרונות.

ב-2011 נקבעה מכסה שנתית של לא יותר מ-8,000 עובדים זרים לענף, אולם לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה - מספר עובדי הבניה הזרים מעולם לא הגיע למילוי המכסה שנקבעה ובסוף 2015 הוא עמד על 6,855. באותה השנה הקפיץ שר האוצר משה כחלון את המכסה ל-20 אלף עובדים זרים - אך מדובר בצעד לא רלוונטי בהתחשב בכך, שאפילו המכסה של 8,000 עובדים לא התממשה.

הבעיה נעוצה בכך שבשנת 2011 הוקפאה כניסת עובדים זרים מסין ומדינות אחרות. זאת לאחר שהממשלה החליטה כי כניסת עובדים זרים תתאפשר רק ממדינות שנחתם מולן הסכם בילטראלי, שנועד למנוע את ניצולם וגבייה של דמי תיווך מופרזים מהם. בינתיים נחתמו הסכמים עם מולדובה, רומניה ובולגריה, שהניבו 2,400 עובדים.

מאז הממשלה מנסה לחתום על הסכם גם עם הממשלה הסינית, אך זו מבקשת התחייבות מפורשת כי אזרחיה לא יעבדו מעבר לקו הירוק. אשתקד החליטה אמנם הממשלה לאפשר כניסת 20 אלף עובדים סינים ללא הסכם בפיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה, אך הצעד לא יצא בינתיים לפועל. כך הסינים נשארו מחוץ למשחק, אף שהם מהווים את כוח העבודה המיומן והגדול ביותר בישראל.