דרעי לנתניהו: תנאי "ערי עולים" לכל הרשויות המקומיות
שר הפנים פנה לראש הממשלה בקריאה לבטל את מעמדן של "ערי עולים" ולהחיל תשלום ארנונה מלא עבור מתקני הממשלה על כל הרשויות בישראל. "יוביל להגברת השוויון, צמצום הפערים וחיזוק הרשויות החלשות", טען דרעי
שר הפנים אריה דרעי מקדם חקיקה שתכליתה ביטול מעמדן המיוחד של "ערי עולים", המאפשר קבלת תשלום ארנונה מלא מהמדינה עבור מתקנים ממשלתיים, ודורש את החלתו על כל הרשויות בישראל.
מחר תקיים ועדת הכספים דיון בהצעת חוק של ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) בנושא. נגד המדינה תלויות שתי עתירות לבג"ץ שמבקשות לבטל את ההסדר שבמסגרתו ערים שהוגדרו בעבר "ערי עולים" זכאיות לתשלום מלא של ארנונה עבור מתקנים ממשלתיים שבתחומן, בעוד ערים שקולטות עלייה בפועל אינן זכאיות לתשלום ארנונה מלא.
דרעי פנה היום לראש הממשלה בנימין נתניהו בקריאה להחיל תשלום ארנונה מלא בעבור מתקני הממשלה על כל הרשויות במדינת ישראל ולא תשלום ארנונה חלקי כפי שנהוג כיום, זאת לאחר שנתניהו והיועץ המשפטי לממשלה פנו לשר הפנים בנושא בתחילת החודש בעקבות עתירות לבג"ץ הטוענות כי מדובר בהסדר מפלה.
בנוסף קרא שר הפנים לראש הממשלה להקים קרן ייעודית, אשר תורכב מכספי הארנונה אשר יתווספו מהתשלום המלא, ויסייעו לרשויות בעלות המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך יותר.
לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2013, המדינה מסייעת לערים שקולטות עולים על פי רשימה שעודכנה ב-1954. אם הייתה המדינה מעדכנת את רשימת הערים, ניתן היה לתקן עיוותים של עשרות מיליוני שקלים בהכנסות מארנונה.
כדי לסייע בקליטתם של העולים החדשים שנקלטו בארץ מקום המדינה, העניקה המדינה לרשויות המקומיות שבהן נקלטו רבים מהעולים כלים המסייעים להם. אחת ההטבות המרכזיות היא גובה הארנונה שמשלמת המדינה עבור מבני ציבור, בעיקרם בסיסי צה"ל בערים אלו. בערי עלייה משלמת המדינה עבור מבנים אלו 100 אחוזים מהארנונה ולא ארנונה מופחתת, כפי שמשלמת לרשויות מקומיות אחרות שאינן מוגדרות ערי עולים.
במשך השנים נוצרו עיוותים קשים כשיישובים שהוגדרו בשנות ה-50 ערי עולים הפכו לערים חזקות עם מספר מועט של עולים, ולמרות זאת זכו לקבל מהממשלה ארנונה מלאה. לעומת זאת, רשויות חלשות שלא הוגדרו בעבר ערי עולים קלטו אלפי עולים עם השנים אך המשיכו לקבל ארנונה חלקית.
לפי דו"ח הכנסת, מתוך 61 רשויות מקומיות שהוגדרו ערי עולים, ב-26 רשויות שיעור העולים נמוך משיעור העולים בישראל. מנגד, ב-16 ערים יש יותר מ-14% עולים, אך הן אינן זכאיות להטבות.
כך למשל, רמת השרון מוגדרת עיר קולטת עלייה, אף שרק שלושה אחוזים מאוכלוסייתה מורכבת מעולים ומצבה הסוציו-אקונומי גבוה (אשכול 9). לעומת זאת באריאל יש 40.2% עולים (אשכול חברתי 5), אך היא אינה מוגדרת עיר קולטת עלייה ולכן אינה זוכה להטבת כספיות. גם בקצרין, בבת ים ובמעלות תרשיחא שליש מכל האוכלוסייה הם עולים.
על פי הדו"ח, אם 16 הרשויות הללו יוגדרו ערי עולים, הכנסותיהן מארנונה מהמדינה על מבני ציבור יגדלו ב-130.5 מיליון שקל בשנה. מנגד, 26 הרשויות המוגדרות ערי עולים ובהן פחות מ-14% עולים, יפסידו הכנסות בסך 136 מיליון שקל.
דרעי מסר: "יש צורך מהותי בביטול האפליה בין ערי עולים לבין ערים שאינן ערי עולים ובתשלום ארנונה מלא מצד הממשלה, כפי שנדרש מכל אזרחי ישראל. אימוץ המסקנות יוביל להגברת השוויון, צמצום הפערים וחיזוק הרשויות החלשות".
לפנייה לכתב/ת 
