אנחנו שרדנו את העונה, טילטיל לא
העונה השביעית של "הישרדות" היתה אנטי-קליימקס אחד גדול. אבל הרייטינג הבהיר שהצופים החזיקו מעמד כל הדרך אל הגמר. רק חבל שבסוף מי שניצח במירוץ הוא המתחרה שעשה הכי פחות כדי לשרוד. לתשומת לבכם שם ברשת
ובאמת, האם יש סיום ראוי והולם מזה, לעונה שכולה אנדר-קליימקס אחד גדול? מאז בשבקין לא היה כטילטיל שורד אנטי-הישרדותי, שבשום שלב כנראה לא הבין מה קורה מתחת לאף שלו, שכל זלזל שצנח על אדמת הונדורס הביא אותו להתמוטטות עצבים, שההגדרה שלו למהלך אסטרטגי הוא "אני זרמתי על ליסה". בסינכרון מלא ומרהיב עם הצופים, לירון אורפלי - המכונה טילטיל - זכה גם בפרס "אהוב הקהל", ולקח הביתה ארבע-גלגלי קטן, כי באמת מזמן לא ליקקנו איזה אוטו בהישרדות. ורד, זה בשבילך.
באופן מוזר, ולהוציא את הרבע שעה האחרונה שהיתה שעטנז מרוח של הקראת קולות ופרסומות, פרק הגמר של "הישרדות" הונדורס היה דווקא די נסבל יחסית לשאר העונה. ברור שהוא כלל את כל הווריאציות האפשריות על "עשיתי פה עבודה", "עברתי פה תהליך" ו"אם פגעתי במישהו אני מתנצל", אבל לפחות ההצבעה התקיימה על האי ולא בסמסים.
השעתיים הראשונות לא חנקו בפרסומות, וטילטיל הצליח להישאר עד הסוף בלי לחטוף שבץ. מועצת השבט האחרונה, שהיא לרוב המשמימה שבהן, נהנתה מכמה פיקים צהובים (לירון חושפת שרון אלוף ניסה להתחיל אתה על האי הבודד ולא פרגן לה על החבר כמו שהוא טען, רוסלנה חושפת שהיא אם חד הורית שצריכה לפרנס את הבן שלה לבד, כי האיש הכי מוסרי בעולם עדיין לא חזר מלונדון). בסך הכל, למרות ואולי בגלל הבילד דאון, רוב הגמר זרם די בקלות.
גם השילוב של ה-reunion ומועצת השבט האחרונה עלה יפה, וכמוהו תמונות הילדות של השורדים, האודישנים שלהם והז'רגון שהם זכו לחדש. וכמו כולם גם אני שמחתי לראות את אמא של כוכבי בקהל, ולדעת שהם באמת נפגשו בסוף, למרות הכל. אבל זה היה בסך הכל טקס אשכבה לעונה מייאשת, וההכתרה של טילטיל - יסלח לי האל - הוא הפינאלה המדויקת שלו.
טילטיל לא עשה שום דבר כדי לשרוד חוץ מלסגוד לעפר עליו דרכה רוסלנה ולעשות הרבה מאוד דציבלים. בסדר, תגידו שלהיצמד לאשה שנהנתה מחסדי ההפקה זאת אסטרטגיה, שמעתי גם את זה. אבל זאת אסטרטגיה שמקסימום מביאה אותך לגמר, לא כזאת שמכתירה אותך כזוכה הגדול של בורגר קינג. באמת רק חסר היה שביבי יתקשר לברך.
ולא במקרה הטיעונים של המושבעים שנתנו את הקול שלהם לטילטיל נשמעו כמו ברכת יומולדת בפייסבוק. "נכנסת לי ללב", "תישאר אמיתי כמו שאתה", "התאהבתי בך" - קלישאות ריאליטי בשקל שמקומן לא יכירן בגמר "הישרדות".
העונה ה-31 של הישרדות ארצות הברית, שהסתיימה לפני כמה חודשים, הצליחה להטעין את המשחק בקצב וחוקים חדשים, בראשם ה-voting blocs, שהפכו את קערת הבריתות בכל שבוע מחדש ויצרו הדחות ומהלכים מפתיעים ונועזים. יהיה מוגזם לצפות שישראל תעמיד עונה שביעית זהה בתחכום שלה לעונה ה-31 של ארצות הברית, אבל האם זה מוגזם לצפות שהשורד האחרון של העונה שלנו גם אשכרה ישרוד?
בסוף הגמר דירבן גיא זוארץ את הצופים לאתגר את עצמם בהרשמה לעונה הבאה של "הישרדות". הרייטינג הנאה והבאזז מן הסתם ליטפו את האגו של רשת, אבל מהמקום הקטן שלי בכורסא מול המסך, אני ממשיכה לקוות שהעונה הבאה תתקרב קצת יותר לרעיון המקורי שמניע את הפורמט. יש בי אמונה שאותם צופים לא יפסלו על הסף עונה שתכלול גם כמה מהלכים טקטיים אמיתיים ויעריכו גם שורדים שיודעים שאין באמת הבדל בין ברית להבטחה.
השלמנו עם הדחה כל שני פרקים, עונות ארוכות מהקדנציה של שמעון מזרחי (ראיתם את הזקנה המגניבה בקהל? היא היתה ילדה כשהעונה התחילה) ורעות חולות אחרות, אבל בחייכם, ללהק אנשים שיודעים את המשחק עולה אותו הדבר. עיני אינה צרה באיש, באמת, וחג 750 אלף שקל שמח לכל מי שחוגג, אבל את מנת האסקפיזם שלי אני לא אפסיק לדרוש ממי שזה לא יהיה.
בפעם האחרונה - בקטנה:
"אני מאוד מעריך את המקצוע שלך" (רון שובל מנסה להחמיא לדנה ברגר ויוצאת לו מחמאה לעצמו)
"עשית נזק מאוד גדול לתואר שלי" (טיטי מודיעה למושיק שמשפחת מלכות היופי לא עומדת לעבור על זה בשתיקה, והן יעשו את זה בביקיני)
"לא לפני שנשמע את טיטי והודא ונברר מי בדיוק רכבה על מי" (גיא זוארץ עם טיזר. That's what he said!)
"אני לא מאמין שהייתי שם והייתי כזה רזה" (מושיק. תודה לך שהיית שם, ותודה על היותך אשף הטסטמוניות שאתה, בהצלחה עם השאר)
"זה מגיע לו ואני מקווה שהוא יחיה עם זה לנצח" (אמסלם מאחל לטילטיל חיי נצח. זה בסדר, יש לי תחושה שהוא לא עומד להיעלם כל כך מהר)
