איבדה את ההרתעה / טור
הפועל ירושלים כבר לא מועמדת מובילה לאליפות ונראה שאין מי שיעצור את המפולת. הטעות הכי גדולה - הוויתור על ברייסי רייט. וגם: יצחק פרי משתגע, ובלוף הצעירים של המנהלת ואיגוד הכדורסל. אריה מליניאק עולה להתקפה
לא צריך לחכות לתבוסה של הפועל ירושלים לקריית-גת בשביל להבין שהקבוצה איבדה את שיווי המשקל שלה. חוסר הביטחון ניכר גם במשחקים שהצליחה איכשהו לנצח, והשיא בהפסד למכבי חיפה בגביע. אפשר להפיל את התיק על הירידה ביכולת של דיאור פישר מאז שאביו נפטר, על הפציעות של יותם הלפרין וליאור אליהו, או על חוסר ההשתלבות של מאט ג'נינג. גם למכבי ת"א יש פציעות, מישהו עושה להם הנחות?
ירושלים היא קבוצה שמסוגלת לרוץ ולפרק את מכבי ת"א, אבל גם מתפרקת בקלות. יש שני פייטרים, טוני גפני ובר טימור, אבל רוב השחקנים רכים ורדומים.
הפליימייקר שצריך לעשות סדר, אי.ג'יי רולנד, עושה בלגן, בעיקר בדקות ההכרעה. דונטה סמית' הוא שערורייה. אגו שאפשר למלא בו את הארנה, אבל מתחיל לשחק רק כשהחרב על הצוואר. במשחקים האחרונים נראה כמו בשביתה איטלקית. תמיד איבד כדורים ברשלנות, אבל היה לוקח את הקבוצה עליו ברגעים הקשים. הבעיה שההשפעה שלו על הקבוצה היא עצומה, לטוב ולרע. קשה איתו, קשה בלעדיו.
לירושלים יש תקציב גדול, וסגל מספיק רחב בשביל להופיע במקביל בליגה ובאירופה. אבל ה־DNA היה ונשאר קוואץ'. במפתיע, המשחקים הקלים של ירושלים הם נגד מכבי ת"א, שהתפרקה העונה בעצמה בשרשרת החלטות תמוהות, אבל מנסה לאסוף את עצמה שוב ושוב מחדש. במקום לנצל את החולשה של מכבי ת"א, ירושלים בקושי עומדת על הרגליים.
צדק מי שסימן כוכבית ליד תואר האליפות בעונה שעברה. המלך החדש צריך להפיל את הישן, זו דרכו של עולם. ירושלים, שהייתה לפני כמה שבועות עם יתרון של שני ניצחונות, כולל ניצחון כפול על מכבי ת"א, לא מועמדת מובילה היום לקחת אליפות. היא איבדה את ההרתעה, וכל קבוצה שנותנת פייט תשחק איתה משחק צמוד.
כמו שזה נראה כרגע, אין מי שיעצור את המפולת. רולנד נהנה מיחסי ציבור מוגזמים, ואין לי דעה קדומה לגביו. מהיום הראשון אני רואה אותו מסתבך בדקות ההכרעה ועושה טעויות. בתקופות שפל אפשר לסמוך על הגנה יציבה, אבל לירושלים יש הגנה רכה. שחקני ההגנה שלה, גפני וטימור, הם רק מחליפים, וההשפעה שלהם על שחקן מפתח כמו סמית' היא שולית. דני פרנקו הוא האיש לעצור את המפולת. הוא לא שכח לאמן כדורסל, אבל במצבים כאלה הידע זניח. הכל מתחיל ונגמר באוטוריטה. האם פרנקו שולט בקבוצה? האם הוא מסוגל לנער את הקבוצה שנראית מפורקת? בחורים נחמדים לא לוקחים אליפות.
הטעות הגדולה הייתה הוויתור על ברייסי רייט. הוא ווינר, שחקן יורוליג לכל דבר, איש שבדקות ששום דבר לא הולך - ולירושלים יש הרבה מצבים כאלה - לוקח על עצמו ומספק את הסחורה. נכון שרייט הוא לא הטיפוס הכי חברותי, והגזים כשנסע לסין ושיקר לאורי אלון. זה קו אדום שאסור לחצות, אבל פיקח לא נכנס למצבים שחכמים יודעים איך לצאת מהם.
ברייסי היה שווה שכר גבוה יותר מזה שקיבל, וכולם ידעו את זה. נכון שחוזים צריך לכבד, ואין לי מושג מה הוא דרש, אבל במקום להיות צודק ולהעיף אותו מהקבוצה, אורי אלון היה צריך להיות חכם, לפתוח את החוזה, להוסיף לברייסי סכום כסף ולהשאיר אותו לפני שהוא ליכלך. זה היה עולה פחות מהנזקים שנגרמו מהעזיבה שלו.
תפסיק לטחון, פרי
ליצחק פרי יש סיבות להיות מאוכזב מהמיקום של מכבי ראשל"צ בליגה, למרות שאפשר לקחת אליפות גם ממקום חמישי. אבל לפתוח פה על השחקנים והמאמן שלך בבוקר משחק שקובע עלייה לרבע גמר יורופקאפ, זו ירייה לעצמך בברך. לקבוצה יש בסיס צר מדי לשחק בשתי מסגרות, וזה עולה בפציעות. פציעות עולות בהפסדים, וההצלחה באירופה גובה מחיר בליגה.
פרי רוצה להיות אדריכל ההצלחות, ולהפיל את הכישלונות על המאמן. זה לא עובד. מי שהפך את ראשל"צ לקבוצה האטרקטיבית בליגה הוא דרוקר, אבל לקבוצה חסר מוביל כדור נוסף והיא לא בנויה למשחק פיזי בקצב הליכה. הבנתי את זה כשכולם היו מלאים התפעלות, ובצדק, ממופע ההטבעות במשחק הראשון.
מי שרשם את ראשל"צ לאירופה זה פרי, שבמשחקים יושב למאמנים שלו על האוזן וטוחן. טוחן את השחקנים, טוחן את המאמן, ורשימת המאמנים שהוטסו מראשל"צ יכולה לפאר כל מועדון. על הצורך בהרחבת הסגל יש הסכמה כללית. את הכסף צריכה להביא ההנהלה. דרוקר נפל בבחירה של פאלמר, אבל להגיד לו שיביא את הכסף להחליף את השחקן, זה לא רציני. או שפרי ידאג להחליף את השחקן, או שיפסיק לטחון לכולם את המוח.
פרופיל 21
השבוע התגלגלה לידיי רשימת הליגות בכדורסל, שמשתפות שחקנים מתחת לגיל 21 (שיחקו לפחות 12 דקות בממוצע למשחק). לתומי חשבתי שבליגה בה חובה לרשום בטופס שני צעירים מתחת לגיל 22, אנחנו נהיה מדורגים בצמרת. אז חשבתי.
הליגה בה משתפים הכי הרבה שחקנים בני 21 ומטה היא... הליגה השנייה באיטליה (32 צעירים). ליגה שנייה היא חממה אידיאלית לצעירים, הגיוני. במקום השני הלא מפתיע נמצאת הליגה האדריאטית (28 שחקנים בני 21 ומטה), ספקית כישרונות לכל הליגות בעולם. במקום השלישי: ה־NBA עם 22 שחקנים מתחת לגיל 21. שחקנים מסיימים את לימודיהם בקולג' בגיל 20, והסופרסטארים נבחרים בדראפט כבר בגיל 18.
במקום הרביעי הליגה השנייה בטורקיה (21 שחקנים מתחת לגיל 21), ואחריה הליגה השנייה בספרד (20 שחקנים), הליגה הראשונה בספרד (11), היורוליג (10), הליגה הצרפתית, היוונית והיורוקאפ (8), הליגה הגרמנית, הבלגית, VTB (רוסיה והסביבה) (7), הליגה הראשונה בטורקיה (6), ובמקום ה-15 הליגה הראשונה באיטליה (5).
And the loser is: Israel
רק שחקן צעיר אחד מתחת לגיל 21 שותף בכל קבוצות ליגת העל יותר מ־12 דקות למשחק - איתי שגב במכבי ת"א. אחר כך מתפלאים שאין שחקנים ישראלים, ו"בלית ברירה" מביאים שמונה זרים, ונותנים להם פטור חלקי ממס הכנסה. כן, כן, ויטור פבראני שלא שיחק דקה, קיבל פטור ממס. במה הוא, או ג'נינג מירושלים, קידמו את הכדורסל בישראל? ובתמורה לשיטפון הזרים יש "חוק רוסי", ואת שתי המשבצות ששמורות לישראלים ממלאים שחקנים שעברו את גיל 30. מאיפה יבוא הדור הבא?
לפנייה לכתב/ת 
