בית מרחץ רומי התגלה במתחם שנלר בי-ם

ממצאים בני 1,600 שנה, נתגלו לאחרונה במהלך חפירות הצלה, שמנהלת רשות העתיקות במתחם שנלר בירושלים. החפירות מבוצעות כחלק מהקמת מבני מגורים לאוכלוסייה החרדית הממומנים באמצעות חברת "מרום ירושלים".

בית הגתות(צילום אווירי: גיא פיטוסי, רשות העתיקות)

מנהל החפירה, אלכס ויגמן, לצד בית הגתות המשוכלל. יתכן שהפיקו בו יין בטעמים.(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

"ירושלים מוכיחה שאיפה שלא נזרוק אבן, נמצא שרידים עתיקים הקשורים לעברה המפואר של ירושלים. מהממצאים הארכיאולוגיים מצטיירת תמונתה של ירושלים, חיה ותוססת, מהעת העתיקה ועד לזמן המודרני", אמר אלכס ויגמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות.

בית היתומים שנלר פעל בירושלים משנת 1860 ועד למלחמת העולם השנייה. בימי שלטונו של המנדט הבריטי בירושלים, סולקו ממנו תושביו הגרמנים ובמקום הוקם בסיס צבאי. לאחר נסיגת הבריטים, בשנת 1948, עבר המקום לידי כוחות ההגנה ובהמשך שימוש כמחנה צבאי עד לשנת 2008. בחפירה הארכיאולוגית התגלו ממצאים מגוונים מעברה של ירושלים, שהבולט בהם הוא בית גתות גדול להכנת יין מהתקופה הרומית או הביזאנטית, לפני כ-1,600 שנה.

צינורות חרס שנחשפו באתר מהווים עדות לקיומו של בית מרחץ עתיק שפעל כאן(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

החפירות במתחם שנלר(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

המתקן המשוכלל כולל בתוכו משטח סחיטה המרוצף בפסיפס לבן. במרכזו בור עיגון למכבש בורג, שסייע במיצוי התירוש מהפרי. מסביב למשטח הותקנו שמונה תאים לאחסון הגפנים, ואולי ליצירת תערובות של תירוש עם חומרי טעם נוספים. הארכיאולוגים מעריכים, כי בית הגתות שימש את תושבי המקום שהתפרנסו, בין היתר, מגידול גפנים וייצור יין.

בסמוך לגת נתגלו עדויות לקיומו של בית מרחץ, ובו צינורות חרס ששימשו לחימום ומספר לבני חרס. חלק מהן נושאות טביעות עם שמו של הלגיון הרומי העשירי שהיה אחד מארבעת הלגיונות הרומיים שהשתתפו בכיבוש ירושלים היהודית, ויחידותיו המשיכו לשהות בעיר עד לשנת 300 לספירה.

שברי כלי חרס וזכוכית עתיקים רבים שנמצאו בתוך בור מטוייח שנחשף באתר, מעידים על אפשרות שבאתר פעל גם בית יוצר, אשר השתמש בבור הקדום לזריקת פסולת(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

מנהל החפירה, אלכס ויגמן, מחזיק נר מהתקופה הרומית המאוחרת שנמצא באתר(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

הארכיאולוגים מעריכים שהאתר בשנלר, במתכונת של בית אחוזה, מהווה נספח

 יישובי לאתר המרכזי שנחשף בעבר בבנייניי האומה. "יש לציין לטובה את שיתוף הפעולה עם הקהילה החרדית. הציבור רגיל לשמוע בדרך כלל על המאבקים בין הארכיאולוגיים לעדה החרדית סביב סוגיית הקברים, אך הוא לא ער לעשייה היום-יומית המשותפת, ולהתעניינות שמגלה המגזר החרדי בנושא", אמר מנהל מחוז ירושלים, עמית ראם. "רשות העתיקות, בדומה לשאר המגזרים, פועלת להטמעת המורשת התרבותית הקדומה גם בקרב אוכלוסייה זו".