על מה אבות חושבים?
אמנם קבוצת "פאפאזון" סגורה לאבות בלבד אך קיבלנו הצצה לנושאים שמעניינים אותם, ביררנו איך הקבוצה הצליחה לסחוף מעל 11 אלף גברים וכמה זמן ביום הם מקדישים לשיחות ביניהם (רמז - הרבה!)
"הבן שלי לא רוצה להירדם בלילה ונשאר ער עד מאוחר - מה עושים?", זו לא עוד שאלה באחת מקבוצות האמהות אלא דווקא שאלה של אבא בקבוצת האבות "פאפאזון" בפייסבוק. אם שם הקבוצה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה. מייסד הקבוצה הוא אור ברנע, בן 32 מתל אביב, נשוי לאור אלתרמן, מייסדת קבוצת מאמזון, ואבא לשני ילדים, בני שנתיים וחצי וחמש וחצי.
"חיפשתי עם מי לדבר"
"פאפזון הוקמה לפני כארבע שנים", מספר ברנע. "הפכתי להיות אבא בגיל שנחשב צעיר, 27, ובסביבה שלי זה לא היה מחזה שגרתי. לא היו לי חברים שיכולתי לדבר איתם ולשאול שאלות על הדבר הזה. ההקמה של הקבוצה הייתה בעצם ניסיון למצוא לעצמי שיחה עם אבות נוספים.
"בהתחלה זה לא כל כך הצליח לי. צירפתי לקבוצה איזה 30-40 אבות שהכרתי, אבל הקבוצה לא תפסה, לקח לה כמה חודשים טובים להתניע. לילה אחד אחת האמהות מקבוצת 'מאמאזון' גילתה שהקבוצה קיימת, סיפרה לבעלה וכתבה עליה בקבוצה של הבנות. מאז ועד היום ההצטרפות היא בלתי פוסקת, כשהיום אנחנו עומדים על 11 אלף חברים".
"ההבדל העיקרי הוא קודם כל בגודל - 100,000 מול 11,000. ככה זה, אמהות יותר מעורבות בשיח המשפחתי מאשר אבות. מבחינת תוכן, בגדול הנושאים שעולים בשתי הקבוצות דומים: הורות, תחומי עניין, דרך חיים, צרכנות ועוד".
ההפרדה בין מאמאזון לפאפאזון ברורה, נשים מול גברים, לפאפאזון אין כניסה לנשים. לו רק יכלו הנשים להיות זבוב על קיר החמ"ל של הקבוצה. אז על מה הם מדברים אתם שואלים? או שואלות? שיחה גברית שהיא לא על כדורגל? יש דבר כזה ברנע משיב: "חמישים אחוז מהנושאים שעולים בקבוצה קשורים למשפחה והורות וחמישים אחוז הם שאר הדברים שמעסיקים אותנו. לא מדברים רק על ילדים ולא מדברים רק על מי אני ומה אני".
מדיבור על רגשות ועד חומוס
השיח בקבוצה הוא תמהיל של כמעט כל מה שעולה בראשו של גבר ממוצע - טיפים לגבי גידול הילדים, רגשות (!), זוגיות, מין, משכנתאות, שיפוצים, ביטוחים, המלצות על סרטים וסדרות, בנקים, רכב על שלל התקלות ונורות החיווי המוזרות שנדלקות מדי פעם, טיסות, חופשות, ספורט, מה קונים לאישה ליום הולדת, קופות חולים, החומוס הכי טוב בצפון, עזרה לילדים בשיעורי בית ועוד ועוד.
מהצד זה יכול להישמע שהקבוצה שייכת לסצנה התל אביבית, אבל ברנע ממהר להעמיד אותי על טעותי: "בימיה הראשונים הקבוצה הייתה בעיקר מורכבת מתל אביבים, שכן אני תל אביבי וצירפתי חברים ואנשים שהכרתי מהעיר.
"עם הזמן כשגדלנו הקבוצה הפכה להיות מראה לחברה הישראלית, יש שם הכל מהכל - גייז, דתיים, אבות מגילאי ה-20 עד ה-40 ואבות מכל הארץ וגם מהעולם. חלק מהאבות שמתגוררים בחו"ל אף יצרו קשרים אישיים בעקבות הקבוצה.
מבחינת ניהול יש כמה אדמינים/מנהלים שעוזרים לי לעשות סדר בקבוצה, אם זה למחוק פוסטים, למחוק תגובות, לאשר חברים ועוד. צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק ולהסיר קללות, פרובוקציות, גזענות, שפה לא נעימה ועוד. חייבים לשמור על דינמיות וסדר, זה מאוד חשוב לי".
- מה הקסם של הקבוצה? מה גורם לה לעבוד?
"הערך המרכזי של הקבוצה הוא עבור האבות - הם כותבים, משתפים, פורקים את שעל ליבם. ברור שלצד הפרגון הגדול יש גם אנשים שנחשפים לקבוצה ומרימים גבה. דו שיח זה לא דבר שמתאים לכל אחד ויש גם אנשים שזה לא מתאים להם.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"הקסם שלה בעיניי הוא שהשיח שם הוא מיקרוקוסמוס שמנותק מכל החיים הלחוצים והשגרתיים של כל אחד מאיתנו. העובדה שאנחנו אבות מביאה לכך שיש לנו הרבה על מה לדבר. לא משנה אם אנחנו גרים במקומות שונים או אם השקפת העולם שלנו היא שונה, יש בינינו חיבור קוסמי - אנחנו הורים".
מחפשים תמיכה
אחד מהפאפות הפעילים בקבוצה הוא טל אלון, בן 37 מרמת גן, רואה חשבון במקצועו, נשוי+1 ועוד תינוק שאמור להגיח בעוד כחודש. "אני לא זוכר איך בדיוק נתקלתי בקבוצה, אבל זה היה מעט אחרי הקמתה. בתור אבא טרי שלא ממש ידע איפה לקבל עצות ולחלוק מידע, שמחתי מאוד לגלות שיש לכך מענה. אני בעיקר פעיל במסגרת העיסוק שלי כרואה חשבון ותמיד שמח לעזור לכל פאפא בקבוצה שרוצה להתייעץ. לשמחתי, אני מטפל בלא מעט חבר'ה שנמצאים שם, אני שמח שיש לי את האפשרות לעזור מבחינה מקצועית לכל מי שזקוק.
"אני חושב שהערך האמיתי של הקבוצה הוא התמיכה. הרבה מאוד פוסטים לא קוראים לעזרה אלא רק נכתבים כדי לפרוק ולקבל תמיכה, אני מופתע בכל פעם מחדש מרמת הפתיחות שאנשים מגלים בקבוצה. קראתי לא פעם על הקושי של אבות שרק התגרשו ועל הפחד שלהם מלאבד את הקשר המיוחד שכבר נוצר עם הילדים".
"אצלי בבית הפייסבוק תמיד נמצא פתוח על המחשב ואשתי אוהבת במיוחד לעבור על הפוסטים. היא בעצמה אומרת שהרבה יותר נעים לקרוא את התגובות של האנשים ואת העזרה ההדדית שאנשים מקבלים מאשר כל הביקורות שקיימות בקבוצת מאמאזון".
תשובות כנות
עוד פאפא פעיל בקבוצה הוא עמית אזרחי-ורד, בן 34 מצור הדסה, נשוי ואב לשלושה בנים, שף במקצועו. "הגעתי לקבוצה לפני כשנתיים אחרי הולדת התאומים שלי. אני מאוד פעיל בקבוצה, כל יום אני מקדיש לה לפחות כשעתיים. בהתחלה העליתי בעיקר נושאים הקשורים באבהות, אך עם הזמן התחלתי להעלות פוסטים בנושאים שונים כמו רכב ועבודה.
"אני רואה את הקבוצה הזאת כקבוצת תמיכה לאבות במצבי יום-יום, כמו משפחה, עבודה, חברים, זוגיות ועוד. אני מעלה פוסט כשיש לי שאלה ואני רוצה לקבל עליה תשובה כנה ולא משוחדת מחברים שאני סומך על היושרה שלהם. כן, לפעמים חלקם גם טועים, אך האחוז הזה נמוך מאוד בשל סינון קפדני של מנהלי הקבוצה".
עוד הוא מספר - "פוסט אחד שזכור לי היה כשחבר קבוצה שאל מי יוכל לקשר אותו בשביל למצוא פריט לבוש עבור מישהו שעובד איתו. למשימה נרתם בחור אחר, ללא היכרות מוקדמת, אך ורק בשביל הרצון לעזור. בסופו של דבר, הקבוצה עונה לי על הצורך הגברי בחברים. אני גר בישוב קטן יחסית ולא באזור בו גדלתי. מעבר לחברים שיש לי פה בישוב, הקבוצה מספקת לי רשת נרחבת של חברים שלאו דווקא הכירו קודם".
גם לגברים מגיע לדבר
המהפכה הפמיניסטית בעיצומה. המונח "העצמה נשית" נזרק אלינו מכל עבר ובכל פלטפורמה אפשרית. אנחנו שומעים על נשים שמחזקות נשים, נשים שסופגות השראה מנשים חזקות, נשים שמגלות את נקודות החוזק שלהן ומשתחררות מכבלים שליוו אותן שנים.
ומה עם הגברים? מה עם העצמה גברית? גם לגברים מגיע לדבר, לחפור או לאכול את הראש, ולאו דווקא על מי הבקיע את הגול בדקה ה-90 בבלומפילד.
האבות בפאפאזון מנהלים דיון, משתפים, שואלים שאלות ומביעים דעות. הם לא מתביישים להציג את הצד הרגיש שלהם - זה שנחרד מהחדשות בטלוויזיה, זה שמאוהב באישה שלצידו וזה שמתגעגע לילדים שלו אחרי חופשה של שני לילות בלעדיהם. אז נכון, לגבר הישראלי הטיפוסי אולי עדיין לא קל ואפילו מאיים לשאול מישהו ברמזור איך מגיעים ליציאה לאיילון, אבל לשאול איך לגרום לילד הקטן להפסיק להרטיב בלילה אין לו בעיה.
