שתף קטע נבחר
 

המנהיגה שהילדים שלכם חייבים להכיר

היא נורתה על ידי מתנקש טאליבן בגיל 15, שנתיים לאחר מכן כבר קטפה את פרס הנובל לשלום, וכעת סיפורה הבלתי יאומן של מלאלה יוספזאי הפך לספר נוער. האם הוא יעניין גם ילדים בישראל? לקראת יום האישה הבינלאומי, נשים מתחום הספרות והחינוך מעידות על החשיבות שלו לקורא הצעיר

אחד הז'אנרים הפופולאריים ביותר בספרות הילדים הוא ספרים הנושאים את סיפורי החיים של אישים בעלי תרומה משמעותית לחברה, לתרבות או למדע. ספרים שכאלה, רבים מהם מאוירים, המגוללים את חייהם ותרומתם של אישים כמו אלברט איינשטיין, מארי קירי או פרידה קאלו, מוצאים את דרכם למדפים - בבתים ובמוסדות החינוך. ספרים אלה מאפשרים למבוגרים לחנך את הילדים על ברכי אותם "אישים דגולים", מתוך כוונה לעורר בילדים עצמם השראה והבנה כי ביכולתם להשפיע על העולם. 

 

מחברי "ספרי האישים" מתייחסים בדרך כלל לגיבורים שכבר הלכו לעולמם. על רקע עובדה זו בולט הספר "מלאלה", שנכתב על ידי זוכת פרס הנובל לשלום הצעירה ביותר אי פעם (הוצאת "צלטנר", תרגום: תמי לימון). מלאלה יוספזאי ופטרישיה מק'קורמיק מגוללות בספר את סיפורה המופלא של ילדה-גיבורה. זוהי למעשה מהדורה לצעירים של הספר "אני מלאלה" שיועד לקהל הקוראים הבוגר. בנוסף, בקרוב יגיע למסכים סרט חדש המבוסס על סיפורה המופלא ומלא ההשראה.

 

 

 

יוספזאי זכתה בפרס הנובל כשהיתה בת 17 בסך הכול, בזכות מאבקה למען זכויות לילדות ולנערות בפקיסטן, מולדתה. פעילותה החברתית שמה דגש על הזכות לשוויון בחינוך בין בנים לבנות. כבר בהיותה בת 11 התפרסמה יוספזאי דרך בלוג שכתבה עבור ה-BBC, בו תיעדה את חייה תחת שלטון הטאליבן הדכאני והאלים. משטר שעשה כל שביכולתו כדי למנוע השכלה מנערות.

 

מאבקה הפומבי האמיץ הביא לה הכרה בינלאומית ובמרוצת השנים היא זכתה בפרסים חשובים המוקירים פעילות אקטיביסטית והומאניטרית. ב-2012, שנתיים לפני זכייתה בפרס נובל לשלום, נורתה על ידי מתנקש של הטאליבן כאשר עשתה את דרכה בחזרה מבית הספר – אירוע ממנו ניצלה בנס.

 

בעת קבלת פרס הנובל. צילום: רויטרס (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
בעת קבלת פרס הנובל. צילום: רויטרס

 

אילאיל קופלר, מורה ללימודי מגדר ופמיניסטית אקטיביסטית, טוענת שיוספזאי מייצגת סיפור שסוחף ילדות וילדים. "היא מייצגת עולם שלא מוכר לנוער בישראל, עולם בו חינוך הוא פריווילגיה ולא נגיש לכל". היא מוסיפה כי "ילדים בישראל הורגלו שבית הספר הוא חובה לכולם. ברגע שהתלמידים שומעים שילדות לא זכאיות לחינוך, הם מגיבים בזעזוע. כאשר הם מבינים שילדה היא זו שהחליטה להיאבק על מה שמגיע לה ולחברותיה, הסיפור מעורר השראה באופן מיוחד".

 

האם חשוב לחשוף ילדים וילדות למאבקים חברתיים כבר בגיל צעיר?

 

"אני חושבת שחשוב מאוד ללמד על מאבקים חברתיים, בטח כאשר ילדות מובילות אותם. ניתן ללמוד מכך שאפשר להשפיע ולשנות את העולם בכל גיל, מוצא ומגדר. מסר נוסף הוא, שאסור להסכים לדיכוי ולאפליה". קופלר מוסיפה שמה שמייחד את סיפורה של מלאלה הוא "ההבנה שיש למאבק חברתי מחירים, ושלעתים אלה מחירים קשים. מדהים להבין שמלאלה לא ויתרה למרות ההשלכות הרגשיות והגופניות שנאלצה לשלם למען הזכויות שלה ושל אחרות".

 

 

 

דורית צלטנר, מוציאת הספר לאור בגרסתו העברית, מדגישה כי מיד התאהבה בו. "סיפורה של מלאלה הוא סיפור מארץ רחוקה, על תרבות אחרת בעלת נורמות חברתיות זרות אך גם קצת מוכרות. הדרך של מלאלה משלבת את כל הערכים הללו. אנו נחשפים דרכו למאבק של ילדה אחת, לא בשתי צמות, אלא בבּוּרְקָה אופנתית. ילדה שלא רק עמדה ושאלה 'למה?', אלא המשיכה לצעוד. גיבורה שלא ויתרה".

 

צלטנר מוסיפה כי "יש אינספור ספרים שמבטיחים לשנות את חייך. 'מלאלה' לא מבטיח הבטחות כאלה, אלא מצהיר עובדה – הילדה שינתה את העולם. הדבר כבר קרה. מלאלה שינתה את עולמה, וממשיכה לשנות את עולמן של בנות ברחבי העולם. קולה, אם הצליח להדהד עד אולמות האו"ם, ודאי יצליח להגיע אל הקוראות והקוראים הצעירים".

 

האם יש ביכולתם של סיפורים על גיבורי תרבות ואישים שחוללו שינויים בחברה, להנחיל ערכים הומאניסטיים לילדים ולילדות?

 

"סיפורים על גיבורים שחוללו שינויים בחברה בהחלט יכולים לתרום להעלאת המודעות לערכים שעומדים בבסיסם. החשיבות של ספרות על גיבורים כאלו היא בהקניית ערכים ובחיבור לדמות שאפשר להזדהות אתה". בנוסף, היא מדגישה כי "שיח תיאורטי על ערכים עלול להיות תפל. גיבורים שהצליחו במשימת שינוי פותחים את האפשרות לדיון עם הילד. במקרה של מלאלה הסיפור רחוק מאתנו גיאוגרפית ותרבותית. אולי עצם הריחוק מאפשר שיח עם פתיחות מחשבתית יתרה".

 

מלאלה, מנהיגה עולמית. עטיפת הספר ()
מלאלה, מנהיגה עולמית. עטיפת הספר

במהדורה לקוראים צעירים, בשונה מהספר שיועד למבוגרים, מספרת יוספזאי לא רק על המאבק שלה לזכויות של ילדות תחת שלטון הטאליבן, אלא גם על מחשבותיה והחוויות שהיא עוברת כנערה. זהו פן נוסף המאפשר הזדהות וחיבור. כל זה לצד ניסוחים פואטיים המדגישים גם את יכולותיה ככותבת.

 

"הספר כולו רצוף בדימויים מעוררי השראה" מספרת צלטנר, ומציינת שהתרגשה במיוחד מהדימוי בו בחרה מלאלה לתאר את משפחתה: "ההורים שלי אינם כשאר ההורים. אבא שלי הוא כמו בז, זה שמעז לעוף למקום שאחרים לא יעזו. ואמי היא אחת שרגליה נטועות בחוזקה

 בקרקע".

 

"נקודת החיבור האישית שלי לסיפור", היא מוסיפה, "היא בראש ובראשונה כאם, ששואפת לתת לילדיה גם את נקודת המבט ממעוף הציפור וגם נחיתה בטוחה על הקרקע".

 

סיפורה של יוספזאי הוא בעל ערך גם בראייה פמיניסטית ומעצם העובדה שמדובר בגיבורה ילדה, ולא בדמות גברית מבוגרת. "ילדות וילדים שנחשפו אל מלאלה יכולים להבין שיש להם את האפשרות לשנות את מה שמפריע להם", מסכמת קופלר, "וכן להבין מהו מגדר, מהי אפליה ומהו דיכוי על בסיס מגדר, מה הן פריווילגיות של בנים וגברים במקומות שונים בעולם. לצד זאת, חשוב להסביר שדברים כאלו יכולים לקרות בכל מקום ולא רק במקומות שנחשבים מוחלשים". 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים