אתר מצרי: "הישראלים משקרים, ניצחנו את פלסטין ב-1934"
לאחר שההתאחדות המצרית סירבה לקיים משחק ידידות נגד ישראל, אחד מכלי התקשורת במדינה טען: "הישראלים טוענים שהם שיחקו נגדנו במוקדמות מונדיאל 1934, אבל זו הייתה נבחרת של פלסטין והמנדט הבריטי"
לא רק שהתאחדות הכדורגל של מצרים סירבה לקיים משחק ידידות נגד נבחרת ישראל, במדינה גם לא מוכנים להכיר בעובדות היסטוריות. נבחרת מצרים הביסה כידוע 1:7 את נבחרת ארץ ישראל בקהיר במוקדמות מונדיאל 1934 והבטיחה את עלייתה לטורניר הגמר באיטליה אחרי שניצחה גם 1:4 בגומלין בתל אביב. במצרים טוענים שמעולם לא התקיים מפגש עם מה שמכונה במדינה "הישות הציונית".
האתר "ספורט 360" שדיווח על "הסירוב לנורמליזציה עם הציונים", כתב: "השגרירות הישראלית העלתה את ההצעה לקיום משחק תוך שפרסמה צילום של משחק בין שתי הנבחרות ממוקדמות גביע העולם ב-1934.
"הדבר המוזר הוא שכולם יודעים שנבחרת מצרים העפילה לאותו מונדיאל אחרי שניצחה את נבחרת פלסטין, אבל ההתאחדות הישראלית מצידה טוענת ההפך. גם בויקיפדיה כתוב שמצרים שיחקה
נגד 'נבחרת פלסטין, המנדט הבריטי'. תשעה שחקנים באותה נבחרת היו בריטים, שישה יהודים ורק ערבי אחד. כל זאת לפני שהיא הפכה לנבחרת ישראל".
על החולצות הודפסה אמנם האות P, מכיוון ש-Palestine היה כינויה של ארץ ישראל בפי הבריטים בתקופת המנדט והתלבושת כללה מכנסיים שחורים וחולצה לבנה (כמו נבחרת אנגליה), אבל מעקב אחר ההרכב של נבחרת ארץ ישראל באותם שני משחקים מראה מציאות אחרת: כל 11 שחקני ההרכב הראשון ב-13 במרץ 1934 בקהיר, ללא יוצא מהכלל, היו נציגי היישוב היהודי בארץ ישראל שלפני קום המדינה.
בשער עמד וילי ברגר ושחקני השדה היו אברהם נודלמן, אברהם רזניק, אמנון חרל"פ, גדליהו פוקס, זלמן פרידמן, חיים רייך, יוחנן סוקניק, פאול קסטנבוים, פורי קראוס ופנחס פידלר. בגומלין שהתקיים ב-6 באפריל 1934 ביצע המאמן שמעון רוטנר שלושה שינויים בהרכב של ארץ ישראל: דוד ויינברג, יעקב זליבנסקי ומאיר לוי עלו ב-11.
לפנייה לכתב/ת 
