אמהות מגלות: הדברים שאנחנו עושות כשהילדים לא רואים

כולנו משתדלים להיות הורים טובים, לחנך את הילדים, לוודא שהם יגדלו ויתפתחו כמו שצריך, אבל מה קורה כשהם הולכים לישון? האם כל הדברים שהורים מנסים להעביר לילדים הם עומדים בהם בעצמם? לא בטוח. כלומר כמעט בטוח שלא. ביקשנו מכמה אמהות לגלות לנו את הסודות שלהן, בתקווה שהילדים עוד לא יודעים לקרוא.  

עוד בערוץ הורים:

ילדה בת 6 ואמה עיצבו שמלות אוסקר מנייר

על מה אבות חושבים?

צפו: מה ששכחו לספר לך על הריון

לא שמים לב שהקופה הצטמצמה

"לשני הילדים שלי יש קופת חסכון עם דמי הכיס שלהם שהם מקבלים מאיתנו ומהסבתות", אומרת זיו סנעטי (33), אמא לתאומים בני שש. "בדרך כלל מדובר בעשרות אגורות או חמישה שקלים, כך שברגע שהקופה מלאה, לפעמים יש בתוכה סכום כסף די משמעותי. אני (וגם בעלי, האמת) תמיד נוהגים להשתמש בכסף הזה שהצטבר לצרכים שלנו. לפעמים חסר כסף לתת טיפ לשליח או לקפוץ לקנות לחם וחלב, אז משתמשים בקופות חסכון של התאומים". 
 

זיו סנעטי: "משתמשים בדמי כיס לטיפ לשליח"

- את משלימה את החסר?

"לא, כי הם בכל מקרה לא יודעים כמה בדיוק כסף יש שם. מה שמעניין אותם זו הכמות וכבר פחות רלוונטי אם אלו עשרות אגורות או מטבעות של חמישה או עשרה שקלים. מספיק שזה מלא ועושה רעש מוכר – הכול בסדר. כמובן שאני מקפידה לא להכניס לשם מטבעות או שטרות מיוחדים, כדי שלא יזכרו ואז אם השטר או המטבע המיוחד יעלמו, הם יחליטו למחות".

מה לדעתך יקרה, אם הם יגלו פעם שלקחת להם כסף מקופת החסכון?

"אני חושבת שאצטרך בהחלט לספק להם הסברים. מזל שזה עדיין לא משהו שמעניין אותם".

חיסול שוקולדים בלילה

"המחלה שלי זה השוקולדים", אומרת דבי מן (43) אמא לבת שמונה. "בממתקים אחרים אני לא נוגעת, אבל כשיש שוקולדים קשה לי מאוד להתאפק. הרבה פעמים אני פשוט מחסלת את השוקולדים של הבת שלי שהיא מקבלת במתנה מכל מיני דודות ובני משפחה.

"לפעמים אני קונה לשתינו ואז במקרה הזה זה בסדר. לפני כמה ימים היא קיבלה חבילת שוקולדים ואני עדיין מתאפקת אבל יש סיכוי שאני אחסל אותה היום בלילה. כשפתאום בלילה בא לך קרייבינג, את לא תוכלי פרי הרי, נכון? אז אני אוכלת את השוקולדים ויום למחרת אני פשוט הולכת וקונה לה חבילה".

דבי מן: "אוכלת את השוקולדים ויום למחרת קונה לה חבילה"(צילום: ריקי שרון)

- מה קורה כשהיא מגלה?

"היא לא מגלה, כי היא לא זוכרת כמה שוקולדים יש לה (היא עצמה אוכלת רק אחד ביום, כי אני מרשה לה). לפעמים אני מספרת לה שהשוקולד כבר היה מקולקל וזרקתי או באו נמלים".

- אז למה לקנות חדש, אם היא לא שמה לב?

"בעיקר מדובר בנקיפות מצפון שלי, אבל לעתים נדירות כשהיא כבר תופסת אותי, אז אני הולכת איתה לסופר וקונה שוקולדים חדשים".

שרה בסלון

אביגל שעובי (32), אמא לבת 8 ובת 4 שרה בסלון כשאף אחד לא רואה אותה. "אני שרה עם הכף שמערבבים איתה את העוגה במקום המיקרופון, בקול רם, למשל שיר של סלין דיון.

אביגל שאובי: "מרגישה סלין דיון"

- ולמה את לא שרה ליד הילדות?

"כי אני פשוט מתביישת. האמת כשלמדתי בבית ספר ובתיכון שרתי בטקסים ובאירועים של בית ספר, אבל בערך בצבא הפסקתי לשיר בפומבי. האמת, שרתי לבנות שלי שירי ערש כשהיו קטנות, אבל לא מעבר לכך.

מה יקרה, לדעתך, אם יתפסו אותך?

"הן בטח תצטרפנה בשמחה, אבל לי יקח כמה דקות להתאושש מהמבוכה".

משמידה את כל הראיות

מירב מרי (42), אמא לבת 15, בת 12 ובן 8.5 מבינה לגמרי את אביגל. "יש לי מעט מאוד זמן עם עצמי, לכן כשהילדים שלי לא בבית, אני שמה מוזיקת רוק שאני אוהבת – DOORS או LED ZEPPELIN, בפול ווליום ורוקדת. כשהם בבית הם לא מרשים לי שום דבר כזה ותמיד משתיקים אותי. כשהם לא בבית אני גם מעשנת סיגריות (לידם אני לא מעשנת אף פעם)".

מירב מרי: "שמה מוזיקה בפול ווליום ורוקדת"

הם יודעים שאת עושה את הדברים האלה כשהם לא נמצאים?

"לא, הם אפילו לא מנחשים, כי אני משמידה את כל הראיות – מחביאה את הדיסקים, מאווררת את הבית, כך שאין מצב שהם יגלו".

לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו

גם קרן שרעבי (42), אמא לבן 7, בת 5, בן 2 מספרת שכל יום שיש כשהילדים מתפזרים לבית ספר ולגנים, היא מעשנת. לדבריה, "הילדים שלי יודעים שאני מעשנת, אבל כשהם לידי אני אף פעם לא עושה את זה קודם כל בגלל דוגמא אישית. אני לא מעוניינת שיחקו אותי, אלא שיחליטו אם הם מעשנים או לא כשהם יגדלו".

- מה את עושה בימי החופש הגדול, כשבימי שישי אין גן או בית ספר?

"האמת זה די מקשה עלי. לפעמים אני שולחת את הילדים לסבתות, כדי לפנות לי את הזמן הקדוש הזה, אבל זה בטוח לא יכול לקרות בכל יום שישי, לכן במהלך החופשות תדירות העישון יורדת באופן טבעי".

גונבת שנת צהריים

עופרי זוטא (39), אמא לבן 9 ובן 4.5, משתדלת תמיד לישון שנת צהריים לפני שהילדים חוזרים מבית הספר. "אני צריכה שיהיה שקט ולא יפריעו לי. בבוקר כשאני מנסה לקום לפני כולם כדי לשתות קפה בשקט, כמעט אף פעם זה לא מצליח, כי הם מרגישים אותי וקמים מיד אחרי. בגלל שאני עובדת מהבית, בכתיבה, אז כל העבודה על המחשב מתרכזת בזמן שהם לא בבית או כשהם כבר ישנים.

"כשהם בבית, הבית תמיד רועש, כי הם מאד פעילים וכשהם בסביבה תמיד יש לי מה לעשות – להכין ארוחת ערב, לשחק איתם. עוד משהו שאני נורא מתגעגעת אליו – זה לאכול בשקט, שוב, כי שניהם מאד תזזיתיים, צריך תמיד להיות עם יד על הדופק, כשהם בסביבה".

- את חושבת כשהם יגדלו, יהיה לך קל יותר?

"אני חושבת שהבעיה היא לא בהם, אלא בנו. השעות האלה שהם בבית מוגדרות על ידינו כשעות של המשפחה, אז צריך לשחק איתם, לבדר אותם, גם אם זה לא משהו שבא לך באותו רגע. מצד שני אני חושבת שהילדים צריכים להבין שההורים הם ייצור עצמאי, שיש לו רצונות משלו וזה בסדר אם הם יראו את מגוון הרגשות של ההורה".