שאלה של מסורת: נישואים או ידועים בציבור?
מה האופציות של אנשים לא דתיים למסד את הקשר? מה המשמעות של "ידועים בציבור"? איך זה משפיע על הרכוש המשותף? שאלות ותשובות
אחרי שמצאתם את בחיר/ת לבכם ואתם עומדים בפני משוכת מיסוד הקשר, עולות במאה ה-21 שאלות רבות עבור אלה שלא רואים עצמם דתיים או מחויבים למסורת זאת או אחרת: האם להתחתן? אם כן – איך? בנישואים אזרחיים או ברבנות? ואם לא, מה המשמעות של להיות "רק" ידועים בציבור?
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- התאסלם, התחתן והתחרט. דיין קבע: צריך גיור
- נטש את אשתו לטובת אחרת - ונושל מירושתה
- תביעה: גבר ירה באשתו ובנו בנשק מהמילואים
- בלי כביש וביוב: כך מתעלמת העירייה מהתב"ע
שנינו בני אותה דת אך לא מעוניינים להינשא במסגרת דתית. מה האופציות שלנו?
עומדות ברשותכם כמה אפשרויות. הראשונה היא לחיות כ"ידועים בציבור", ללא מסגרת נישואים. השנייה היא להינשא במסגרת אזרחית בחו"ל, ולרשום את נישואיכם במשרד הפנים. דרך זו דורשת לרוב לטוס למדינה שבה מתאפשרים נישואים מסוג זה, למשל קפריסין או ניו יורק וקליפורניה בארה"ב. אולם ישנן מדינות שבהן תידרשו להוכיח קשר למדינה (כמו תושבות או אזרחות), למשל צרפת, גרמניה, איטליה ועוד.
מה המשמעות של ידועים בציבור?
המושג מבטא הכרה של המדינה במסגרת חיים משותפת ללא נישואים, שמקנה זכויות וחובות. מסגרת זו לא ניתנת באופן אוטומטי, אלא הצדדים צריכים להצהיר עליה, ולעיתים אף לקבל אישור מבית המשפט לקיומה. ידועים בציבור נהנים מהטבות המוגדרות בחוק, אך גם חשופים לחובות. למעמד יש משמעויות חשובות בדיני הרכוש הזכויות הסוציאליות והירושה.
הדין קובע כי גירושים יתבצעו בישראל גם אם הנישואים נערכו מחוצה לה. כך, במידה שאתם בני אותה דת, הגירושים יתבצעו בבית הדין הדתי שאליו אתם משויכים. לדוגמה: בני זוג יהודים יתגרשו בבית הדין הרבני. במידה שאינכם בני אותה הדת, הרי שבדרך כלל בית המשפט לענייני משפחה הוא שיתיר את נישואיכם.
שמעתי על "תעודת זוגיות": מה תוקפה המשפטי? האם יש לה ערך מבחינת המדינה?
תעודת זוגיות אינה מסמך רשמי ואינה מוכרת על ידי המדינה. עם זאת, היא עשויה להיות בעלת משמעות ראייתית כשנדרשת הכרעה בשאלה אם בני זוג הם ידועים בציבור. היא גם חוסכת מבני הזוג את הצורך למלא תצהיר לצורך קבלת תעודת זכאות של משרד השיכון במסגרת תהליך נטילת משכנתא.
האם ישנן הטבות כלשהן ברישום במשרד הפנים כנשואים?
רצוי לרשום את נישואיכם במשרד הפנים כדי לקבל הטבות במיסוי ובנטילת משכנתה. יש לציין כי זוג נשוי זכאי לקבל תעודת זכאות של משרד השיכון עבור הבנק למשכנתאות בהסתמך על תעודת הנישואים בלבד. לעומתם, כדי לקבל את אותה תעודה יידרש זוג ידועים בציבור למלא תצהיר על אודות חייו המשותפים, ואף יהיה חשוף לעיתים לבדיקת חוקר מטעם משרד השיכון.
האם יש הבדל משפטי בחלוקת הרכוש בין זוגות נשואים לידועים בציבור?
על זוג שנישא לאחר 1973 יחול חוק יחסי ממון הקובע חלוקה שוויונית של הנכסים בין בני הזוג, למעט חריגים. על ידועים בציבור, לעומת זאת, תחול "חזקת השיתוף" שהיא יציר הפסיקה, ומשמעותה כי אם מוכח מאמץ משותף בצבירת רכוש הרי שרכוש זה יהיה משותף. נטל הראיה להוכחת מאמץ משותף אינו אחיד – הוא קל יותר כשמדובר בדירת מגורים שבה חיים בני הזוג, וכבד יותר כשמדובר ברכוש בעל אופי עסקי או חיצוני לחיים הזוגיים.
האם ילדינו עלולים להיפגע אם לא נינשא במסגרת דתית?
קיימים שני תחומים שבהם מושפעים ילדים מאופי ומסטטוס הנישואים של הוריהם.
הראשון הוא רישום אבהות, שנעשה באופן אוטומטי כשבני הזוג רשומים כנשואים במשרד הפנים. כשמעוניינים לרשום אבהות אצל זוג שאינו נשוי, יש להוכיח שאין סיכון לממזרות של הילד (ממזר הוא ילד שנולד לאם יהודייה נשואה, שלא מבעלה). הסוגיה רלוונטית בעיקרה עבור יהודים ולעיתים אף עבור מוסלמים.
על כן, במצב שבו ההורים אינם רשומים כנשואים, ואינם נשואים לבני זוג אחרים, רישום האבהות על הילדים יכול להיעשות בעמדת משרד הפנים בבית החולים בסמוך ללידה או בלשכות משרד הפנים עד גיל שנה. לאחר גיל זה, ככל שאינכם רשומים כנשואים, תתבקשו לפנות לבית המשפט שיצהיר, לאחר בדיקה, כי רישום האבהות אינו יוצר סיכון להכרזת הילד כממזר.
התחום השני הוא רישום הילדים במרשם הנישואים של הרבנות. מטרת רישום זה הוא יצירת מאגר מידע הכולל עובדות הלכתיות רלוונטיות על אודות משפחות המוצא של בני הזוג המבקשים להינשא בהתאם להלכה היהודית, והוא יהיה רלוונטי עבורם במידה שירצו להינשא באופן זה.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד איתן ליפסקר
עוסק בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
