סובלים מרעש באוזן? 6 דרכים להתמודד עם טינטון
דלקות אוזניים, שעווה, בעיות במפרק הלסת וחוליות הצוואר, לחץ דם גבוה, חרדה ותרופות עשויים לגרום לטינטון. קלינאית תקשורת מסבירה מה גורם לתופעה הנפוצה, מתי היא מוגדרת ככרונית ואיך אפשר להתמודד
צפצוף בלתי פוסק באוזניים מטריד יותר ויותר ככל שמתבגרים. על פי הנתונים מגיל 40 ומעלה עולה שכיחות הסובלים מרעשים באוזניים כאשר מרבית הסובלים מצויים בשלהי העשור השישי לחייהם. רעשים אלה משבשים את איכות החיים, מוסיפים מתח נפשי וגורמים לדיכאון.
עוד בנושא: מחקר ישראלי מצא: הטיפול היעיל למבוגרים עם ליקוי שמיעה
מהו טינטון?
טינטון הנו תחושה של צלילים או רעש בתוך האוזניים, ללא מקור צליל חיצוני. צלילים אלו לרוב נשמעים לאדם כמו צלצול, זמזום, רחש או רעשים נוספים והם יכולים להופיע באופן זמני או מתמשך. כאשר הטינטון נמשך מעל לשלושה חודשים הוא מוגדר כטינטון כרוני.
הטינטון הינה תופעה נפוצה מאוד. במספר מחקרים עדכניים נמצא כי הטינטון נפוץ יותר ככל שמתבגרים. ליתר דיוק, בסביבות גיל ארבעים מתחילה עליה בשכיחות הטינטון כשרוב הסובלים מטינטון נמצאים בגילאים 65 עד 79. לאחר גיל 80 נראית ירידה בשכיחות הטינטון.
מאנטיביוטיקה ועד אזעקות: גורמים רבים לרעש
ישנן תיאוריות רבות בנוגע למקור לטינטון וישנם גורמים רפואיים רבים המשפיעים על חומרתו אך הגורם העיקרי לטינטון הוא ירידת שמיעה. מעל 80% מהסובלים מטינטון הם אנשים עם ירידת שמיעה. גורמים נוספים לטינטון יכולים להיות, דלקות באוזניים, מחלת מנייר, לחץ דם מוגבר או הפרעות בזרימת כלי הדם. בנוסף, שעווה מוגברת באוזניים הינה גורם נפוץ לטינטון שחולף לרוב לאחר ניקוי השעווה מהאוזניים. במספר מקרים, טינטון יכול להופיע גם בשל בעיות במפרק הלסת או בחוליות הצוואר.
חשיפה לרעש עלולה גם היא לגרום לירידת שמיעה ובכך גם מגבירה את הסיכון לסבול מטינטון. בארץ אנו חשופים למגוון סוגי רעש. רבים מהסובלים מעידים על כך כי נחשפו בשלב כזה או אחר בחייהם לרעש חזק במיוחד. בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מוזכרים בעיקר גורמים כמו חשיפה לאירוע בטחוני, מלחמות ואזעקות.
עוד במדור 60 פלוס: ארגון הבריאות מצא: ארבעת הגורמים לחיים מאושרים
חרדתיים? הסיכוי שלכם לסבול גדל
בין הגורמים שמשפיעים על חומרת הטינטון נמצאו: עישון, שתית אלכוהול או קופאין וצריכה מוגברת של אספירין או אנטיביוטיקה. גורם נוסף המשפיע מאוד על חומרת הטינטון הוא רמת המתח והחרדה של האדם. הטינטון מושפע מאוד מן המצב הנפשי והוא מתגבר במצבי לחץ.
מצבי מתח וחרדה משפיעים על המערכת הלימבית במוח, גורמים להתחזקות תחושת הטינטון ומקשים על יכולת ההתמודדות איתו. מצב זה גורם לעיתים קרובות למעגל של סבל שבו המתח מגביר את הטינטון והטינטון מוסיף למתח הנפשי.
מחקר עדכני שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצא קשר בין ירידת שמיעה ובין דיכאון. ירידת שמיעה גורמת לאדם להתנתק מסביבתו ומשפיעה אף על היכולות הקוגניטיביות, השפתיות והתקשורתיות שלו.
גם טינטון כשלעצמו יכול להוות מטרד משמעותי ולפגוע מאוד באיכות החיים. במקרים קשים הטינטון יכול להביא למצב נפשי של דיכאון ומתח, יכול לגרום להפרעות בשינה וכן לפגוע בשמיעה ובהבנת דיבור בסביבה רועשת. מחקרים נוספים מוצאים קשר בין טינטון ובין דיכאון וכן הוכיחו כי לאחר שיפור מצב הטינטון הופיע גם שיפור במצב הנפשי של המטופלים.
עוד: מחקר: דיכאון נובע מליקוי שמיעה - איך נמנעים
6 דרכים להתמודדות
ישנם כלים שונים שיכולים לסייע לאדם "לשבור" את המעגל הזה ולחיות עם הטינטון בשלום. לפניכם שש דרכים להתמודדות:
הסתגלות: ישנן גישות שונות לטיפול בטינטון. ברוב המקרים הטינטון לא נעלם אך המוח של המטופל לומד להסתגל אליו והוא הופך לרעש רקע בדומה לאופן שבו רובנו איננו מבחינים ברעש המזגן. כדי להגיע להסתגלות לטינטון יש צורך לבחון מה הגורמים המשפיעים ביותר על כל אדם ולהתאים עבורו את הטיפול לו הוא זקוק. לעיתים יש לנקוט ביותר מדרך פעולה אחת על מנת להגיע להסתגלות ולהקלה בסבל. בכל מקרה, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן וגרון במקרים שבהם הטינטון הופך טורדני או כשהוא מופיע באופן פתאומי ומלווה בסימפטומים נוספים.
הגברה: במקרים בהם יש ירידת שמיעה, מומלץ מאוד להיעזר במכשירי שמיעה. מכשירי שמיעה יעילים בהתמודדות עם הטינטון ביותר מ- 60% מהמקרים - חשיפה מחדש לצלילי הסביבה הנורמליים, שהאדם לקוי השמיעה אינו שומע, עוזרת למיסוך חלקי או שלם של רעשי הטינטון. בנוסף, נמצא כי השימוש במכשירי שמיעה יכול לשפר את איכות החיים, את היכולת לתקשר עם הקרובים לנו ומפחית את המאמץ המתמיד הכרוך בניסיונות לשמוע ולפענח את סביבתנו.
מוסיקה או מחולל רעש: ברוב המקרים הטינטון נשמע חזק יותר בסביבה שקטה ולפיכך יכול להטריד במיוחד בשעות הלילה ואף להפריע לשינה. נמצא כי חשיפה לצלילים או לרעשים שונים מסייעת למיסוך הטינטון ולהפחתת הסבל ממנו. רעשים אלו מפחיתים את הניגודיות בין הטינטון וסביבות שקטות ומכסים על הרעש המטריד. ישנם כיום מכשירי שמיעה הכוללים בתוכם תוכניות מיוחדות למיסוך הטינטון. מומלץ לפנות אל הקלינאי המתמחה במכשירי שמיעה ולשאול אותו על מכשירים אלו. לאנשים הסובלים מטינטון בעיקר בלילה, מומלץ לנסות לישון עם מוסיקה מרגיעה או מחולל רעש לבן.
חשיפה להעשרה אקוסטית: חשיפה לצלילים שונים הינה חשובה ביותר לסובלים מטינטון כיוון שהיא מונעת שינויים באיזורי השמיעה במוח ומסייעת להרגעה. שיטות שונות שמות דגש על חשיפה ממושכת לצלילים או למוסיקה למטרה זו.
טכניקות הרפייה והפחתת לחץ: כיוון שהמתח מקשה על האדם להתמודד עם הטינטון באופן מוצלח וכן גורם לשינויים פיזיולוגיים בגוף המחמירים את הטינטון, טכניקות שונות של הרפיה ודמיון מודרך מוצעות כדי להפחית את הלחץ והמתח בגוף.
התייחסות לדפוסי חשיבה שליליים ביחס לטינטון: במקרים מסוימים יש צורך בהתייחסות לדפוסי החשיבה של המטופל. דפוסי חשיבה שליליים לגבי הטינטון עלולים לגרום להחמרת תחושת הטינטון והסבל ממנו. במקרים כאלו ניתנת התערבות או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי כדי למתן את החשיבה השלילית ולהציע דרכי חשיבה חלופיים וחיוביים יותר.
הכותבת היא קלינאית תקשורת ומנהלת תחום טינטון בחברת שטיינר מכשירי שמיעה
לפנייה לכתב/ת 
