הארווי קייטל: "גם אני צחצחתי נעלים בחיי"
אחרי שכיכב אצל טרנטינו, מתמסר הארווי קייטל לפאולו סורנטינו בסרטו "נעורים", בתפקיד קולנוען מזדקן שמתעקש להמשיך ליצור. בראיון מספר השחקן בן ה-76 על הזדהותו עם הדמות, משחזר את רגעי השיא והשפל בקריירה, ומתענג על האבהות המאוחרת: "הדבר הכי נפלא ונהדר שקרה לי"
סורנטינו התרגש מהמחווה, ושלח לקייטל תסריט בשם "נעורים". "אמרתי לסוכן החדש שלי: 'אני אוהב את התפקיד הזה', ובסוף קיבלתי אותו, או שהוא קיבל אותי. וכך יש מעכשיו שני 'טינו' בחיי - האחד סורנטינו והשני טרנטינו, ואני מכנה אותם 'שני הטינו'. תסתכל בקוונטין ופאולו, שני כישרונות אדירים, ומה ההבדל ביניהם? אינני רואה הבדל מלבד המטען התרבותי של כל אחד מהם. הכישרון שלהם הוא הרבה מעבר לגשמי".
"נעורים" סרטו דובר האנגלית של סורנטינו, השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן וזכה גם בשלושה פרסי האקדמיה האירופאית, כולל הסרט המצטיין. סורנטינו הצליח לקבץ חבורה מרשימה: מלבד קייטל, מככבים ב"נעורים" גם מייקל קיין, ג'יין פונדה, רייצ'ל ווייז ופול דאנו.
"נעורים", שמגיע השבוע לבתי הקולנוע בישראל, מתרחש במלון ספא יוקרתי באלפים, בו מבלים שני חברים: קיין מגלם מוזיקאי-מנצח מזדקן שפרש מעולם היצירה, וקייטל מופיע בתפקיד במאי הוליוודי מקשיש, שמנסה להרים את שירת הברבור שלו - סרטו האחרון בהחלט.
"אני חושב שקשה להיות שחקן, במאי, או כל דבר אחר בכל תחום אמנות, בכל גיל. ואני אומר זאת מתוך ניסיוני בתחום. וזה בהחלט לא קשור לגיל", אומר קייטל. "כמובן שרקדנים, למשל, צריכים לפרוש מוקדם יותר משחקנים בשל ההיבט הפיזי בעבודתם. אבל הכישרון עצמו, השלהבת, נותרת אותו הדבר. אם יש לך אותה עליך להמשיך לספק לה עצים. ויש עצים בשפע".
האם לדעתך כפר הנופש המרוחק בו צילמתם, באלפים בשוויץ, הוא המקום האידיאלי ליצירתיות?
"אינני יכול לענות על זה. אינני שוויצרי ולא גרתי בשוויץ. אני יכול לומר בביטחון שהייתי נפעם כשעמדתי בהרי האלפים. כבר חשבתי שראיתי הכל, וראיתי נפלאות בעולם, אבל לעמוד בראש ההר היה מדהים. יצירתיות? תבחר באלפים או תבחר במקלחת, אני חושב שרעיונות יכולים לצוץ בכל מקום ועל כל הר".
הצפייה בהקרנת הבכורה של "נעורים" הצליחה לטלטל את קייטל, למרות ניסיונו הרב ו-76 שנותיו. "ראיתי את הסרט בפעם הראשונה אתמול בערב ולמדתי שעלי למצוא שפה חדשה כדי לדבר עליו, כי במובנים מסוימים הוא השפיע עלי מאוד. ומה שהוצאתי מהתפקיד הזכיר לי רומנים גדולים ומיתולוגיות ידועות שקראתי. בכולם מספר אלמנטים שמרכיבים יחד את חיי הדמות. הרומנים והסיפורים האלה תמיד כוללים מסע מחוץ לבית, אל הסכנות שמציגים החיים. הם עוסקים בהישרדות או במיתה, ואנו מקווים שתהיה בהם שיבה הביתה".
אחת הסצנות ב"נעורים" שעוררה עניין ומחלוקת, כללה את קייטל וקיין משתכשכים בבריכה, כשלתוכה נכנסת מיס יוניברס העירומה (אותה מגלמת הדוגמנית הרומניה המרהיבה מדלינה דיאנה גנאה). שני הקשישים מגיבים בהתאם. אחת הפרשנויות סברה שהבחורה היפה היא בעצם אלוהים. "אני לא יודע למי אתה סוגד", הוא משיב לאפשרות שזו הפרשנות הנכונה, ומבהיר: "אני לא חשבתי על אלוהים באותו רגע".
קייטל מספר שמערכת היחסים שלו עם מייקל קיין, היא מעבר לשותפות לסרט. בעבר הוא היה זה שהציב בפניו את הרף כשחקן: "כשהייתי שחקן צעיר בניו יורק ולמדתי, לא היה לי כסף, לא היה לי סוכן ולא הצלחתי למצוא אחד. מילאתי טפסים על גבי טפסים כדי למצוא עבודה ולמצוא סוכן. יצאתי עם מישהי באותה תקופה, ומייקל בדיוק שיחק ב'אלפי'. כולנו יצאנו לראות את הסרט ונדהמתי ממנו. מייקל קיין הציב לנו רף בכל שנגע למשחק, והוא מציב רף לאורך כל הקריירה שלו. יש בי פן, ששאף להיות טוב כמו מייקל קיין בעבודתי המקצועית, והנה עברו שנים וכעת אני משחק לצדו בסרט".
מהי משמעות ההזדקנות עבורך, כאדם וכשחקן?
"כאדם, אני מוצא נחמה במה שכולנו מוצאים בו נחמה".
לצד קסם אישי וכריזמה בימתית, שרומן הפגין בהזדמנויות שונות, קייטל מספר כי בן הזקונים שואב ממנו גם דוגמאות רעות.
"יש לי הרגל מגונה מהילדות, בגלל שגדלתי בברוקלין: אני נוהג לקלל כשאני מתעצבן וכועס. ורומן למד את זה ממני, ומדי פעם הוא מקלל", מעיד קייטל, "אני תמיד אומר לו: 'רומן, אל תקלל, לאבא יש הרגל מהילדות, ממנו אני מנסה להפטר'. מאחר ורומן קיבל השכלה טובה יותר ממני, יש לו הרבה מילים לבטא כעס".
הוא כבר יודע לקלל בעברית?
"עדיין לא".
בשנה הבאה יציין קייטל 50 שנות קריירה קולנועית. קריירה שידעה עליות ומורדות, אכזבות והצלחות, רגעי שיא לצד שפל (כולל התמכרויות ודכאונות). הוא הראשון שיודה ש"היו רגעים בחיי בהם נאלצתי לקחת תפקידים, כדי לעשות כסף. וזה בסדר. אין בזה שום דבר רע. כולנו אנשים עובדים, שנאלצו גם לצחצח נעלים. וגם אני צחצחתי נעלים מדי פעם בחיי, והשתדלתי לעשות את המיטב בכל תפקיד שעשיתי". כמו כן, קייטל מתנגד לקביעה שהוא מרבה לגלם את האיש הרע: "אף פעם לא גילמתי את האיש הרע. כל בחור רע חושב שהוא טוב".
למרות חגיגות היובל, קייטל מסרב להסתכל אחורה ולבחור את הסרט המועדף עליו מבין הרבים שעשה. "אם הייתי בוחר באחד או שניים, יכול להיות שהבמאים איתם עבדתי היו הורגים אותי", אומר קייטל, "עבדתי קשה, למדתי הרבה, אבל המזל האיר לי פנים".
הוא נהנה לדבר על שיתופי הפעולה של עם במאים כמו מרטין סקורסזה איתו עשה את "רחובות זועמים" ו"נהג מונית". "מהר מאוד נוצרו בינינו אמון ואכפתיות-דאגה הדדית", הוא נזכר, "לפגוש את מרטין היתה מהמתנות המוזרות שאתה מקבל בחיים. הוא לא היה דיקטטור". עם אבל פררה, איתו יצר בין היתר את "פקד מושחת" היה קשה יותר: "כדי להשתתף בסרט הזה, שלא היה לו תקציב, נאלצתי להקריב הרבה מבחינת השכר שדרשתי, ובחרתי להקריב. במקרה הזה, זה השתלם לי, כי אני מאוד גאה בסרט הזה".
הארווי קייטל בטריילר של "כלבי אשמורת"
ויש כמובן את קוונטין טרנטינו. "שחקנית אחת שלחה לי את התסריט של 'כלבי אשמורת', והוא הצליח לרגש אותי. הוא היה קסום, מבריק ומושלם, ומיד אמרתי שאני רוצה לעשות אותו. התקשרתי לטרנטינו והצגתי את עצמי, והוא אמר: 'לא, אתה לא הארווי קייטל', ואמרתי: 'אני כן'. והוא אמר: 'מה באמת?', ועשינו יחד את הסרט. טרנטינו הוא בחר מוכשר ונפלא".
היתה תקופה שקייטל היה חבר קרוב של רוברט דה-נירו, שהרגיש לרגע כמו הנפש התאומה שלו. "הוא היה מאוד דומה לי", הוא מעיד. "הפכנו לחברים, וגילנו שאנו מתמודדים עם אותן בעיות - המשפחות שלנו ציפו מאתנו שנשיג סוג של מכובדות. אנחנו עדיין בקשר, ורוברט הוא הסנדק של בני".
קייטל מוטרד במיוחד מהנעשה בעולם כעת, במיוחד במזרח התיכון, כולל סוגיית הפליטים. "גיהינום עובר על חלקים בעולם כעת. ההרס והעצב, הם דבר נורא. חשוב לעשות סרטים שיהיה להם את היכולת להשפיע על אנשים, לנסוך בהם חוש מנהיגות ואת הרצון לעשות את הדבר הנכון בחלקת הארץ שלהם. בעולם רוצחים כעת ילדים, נשים וגברים. אולי נצליח לשנות את זה. אולי, ככל שנכיר את עצמנו יותר טוב, והמפגעים יכירו את עצמם יותר טוב, הם יעמדו כבני אדם בשם הצדק האמיתי ולא הבולשיט שבו הם מאמינים".
אתה חושב שמתפקידם של שחקנים ואמנים להתייחס לדברים כאלו בעבודתם?
"אני חושב שלכולנו החובה. אינך חייב להיות שחקן או אמן, כדי לעשות זאת".
