סקר ענק: חצי מהיהודים רוצים לגרש ערבים, רוב הדתיים והחרדים יעדיפו מדינת הלכה
מכון "פיו" האמריקני ערך ראיונות אישיים עם 5,601 ישראלים שנשאלו על זהות, דת והקונפליקט הלאומי. המסקנות: יש בישראל יותר דתיים ומסורתיים מאשר חילונים, החרדים סבורים שיש לתת עדיפות להלכה על פני החוק, ילדי העולים מברה"מ יותר דתיים מהוריהם. כל הנתונים בפנים
הנוף הדתי בישראל משתנה לאורך הזמן: שיעור היהודים באוכלוסייה הכללית קטן והולך, ואילו שיעור המוסלמים באוכלוסייה גדל. בקרב היהודים, שיעור האורתודוקסים גדל באטיות, בעיקר בשל שיעורי הילודה הגבוהים בקרב חרדים. כך עולה מסקר נרחב שנערך על ידי מכון המחקר האמריקני "פיו", אחד החשובים בארצות הברית, באמצעות ראיונות פנים אל פנים שנערכו בקרב 5,601 ישראלים בוגרים בין אוקטובר 2014 למאי 2015.
זהו הסקר המקיף ביותר בנושאי דת וחברה שנערך אי פעם בישראל. הוא אישש את קיומם של שסעים עמוקים בחברה הישראלית לא רק בין יהודים לבין המיעוט הערבי בארץ, אלא גם בקרב תת-קבוצות בקרב היהודים בישראל.
על פי הסקר, יש רוב של דתיים ומסורתיים על פני החילונים בישראל: רק 40% מהיהודים בישראל הם חילונים בעוד 41% הם מסורתיים (23%) , חרדים (8%) ודתיים (10%). 10% מאזרחי ישראל הם לא יהודים: 14% מוסלמים, 2% דרוזים, 2% נוצרים, ואחוז אחד - חסרי דת.
ב-1949, זמן קצר לאחר הקמת המדינה, מצא מפקד האוכלוסין הראשון בישראל כי 86% מהאוכלוסין היו יהודים, 9% היו מוסלמים, 3% היו נוצרים ועוד אחוז היו דרוזים. נכון ל-2014, שיעור המוסלמים באוכלוסייה הוכפל ל-18% ואילו שיעור היהודים ירד ל-75%. שיעור הנוצרים באוכלוסיית ישראל קטן משלושה לשני אחוזים.
שיעור היהודים בני 20 ומעלה אשר מזדהים כאורתודוקסים גדל בשנים 2013-2002 מ-16% ל-19%, ואילו שיעור הלא-אורתודוקסים קטן מ-84% ל-80%.
שיעור החילונים נותר יציב פחות או יותר, ואילו שיעור המסורתיים - שלעתים קרובות מפגינים רמה בינונית של הקפדה דתית - ירד בשיעור הגדול ביותר. בקרב קבוצות יהודים, הגידול הרב ביותר לאורך זמן היה בקרב חרדים. בסקר החברה הישראלית משנת 2013 הזדהו 9% מהיהודים הישראלים הבוגרים כחרדים – עלייה של 6% תוך כעשור.
אחד הגורמים לכך הוא גודל המשפחה. בסקר הנוכחי נשאלו המשיבים כמה ילדים יש להם. בקרב יהודים, גברים ונשים בני 40 ומעלה, 28% מהחרדים אמרו שיש להם שבעה ילדים או יותר. לשם השוואה, רק מעטים בקרב הדתיים (5%), המסורתיים (2%) והחילונים (אחוז אחד) אמרו שיש להם מספר כזה של ילדים.
סקרים קודמים מראים ירידה בשנים האחרונות בשיעור היהודים הישראלים שמדווחים על רמות ביניים של הקפדה דתית. שיעור היהודים הישראלים שאומרים כי הם מקיימים חלק מהמסורת היהודית ירד לשליש (34%), לעומת ארבעה מכל עשרה בסקרי גוטמן שנערכו בשנים 2009-1991.
יהודים חילונים תופסים את זהותם היהודית בעיקר כעניין של מוצא או תרבות, והדבר משתקף באמונות ובמנהגים שלהם. לא רק שחילונים מעטים הולכים לבית כנסת בכל שבוע או מתפללים באופן תדיר, אלא שרבים מהם (40%) אומרים גם שאינם מאמינים באלוהים.
אולם חלקים נרחבים מקרב החילונים מקפידים על מה שניתן לראות כהיבטים תרבותיים של הדת. למשל, 87% מהחילונים אומרים כי אירחו או השתתפו בסדר פסח בשנה האחרונה, וכמחצית מהם (53%) אומרים כי לפעמים הם מדליקים נרות שבת. רק 30% מהחילונים צמו במשך כל היום ביום כיפור האחרון, לעומת 99 אחוז מהחרדים, 98 אחוז מהדתיים ו-83 אחוז מהמסורתיים.
אלה המגדירים את עצמם מסורתיים אינם אחידים בהרגלי התפילה שלהם. כאחד מכל חמישה אומרים כי הם מתפללים בכל יום (21%). 15% אומרים כי הם מתפללים לפחות אחת לשבוע. כשליש אומרים כי הם מתפללים אחת לחודש או לעתים רחוקות (32%). כשלושה מכל עשרה מסורתיים (31%) אומרים כי אינם מתפללים כלל.
כמעט כל החילונים (95%) נוסעים בשבת. גם לגבי שאלה זו, המסורתיים מפולגים יותר עם שיעור גבוה במקצת שאומרים כי הם נוסעים בשבת (53%) מאלה שאומרים כי אינם נוסעים בשבת (41%).
ואם הילד יתחתן עם חרדית?
יהודים חילונים בישראל חשים פחות בנוח עם הרעיון שאחד מילדיהם עשוי יום אחד להתחתן עם בן זוג חרדי, מאשר עם הרעיון שאחד מילדיהם עשוי להתחתן עם בן זוג נוצרי.
רוב היהודים, בכל הקשת הדתית, מסכימים בעיקרון כי ישראל יכולה להיות מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית בו-זמנית. אולם הם חלוקים בשאלה מה צריך לקרות, בפועל, אם קבלת החלטות דמוקרטית מתנגשת עם חוקי ההלכה היהודית. הרוב המכריע של היהודים החילונים (89%) אומרים שיש לתת עדיפות לעקרונות דמוקרטיים על פני חוקי הדת, ואילו שיעור גדול דומה של יהודים חרדים (89%) אומרים שיש לתת עדיפות לחוקי הדת.
רוב היהודים החילונים בישראל אומרים כי הם רואים את עצמם קודם כול ישראלים ורק אחר כך יהודים, ואילו רוב האורתודוקסים (חרדים ודתיים) אומרים כי הם רואים את עצמם קודם כול יהודים ורק אחר כך ישראלים.
כשמונה מכל עשרה ערבים ישראלים (79%) אומרים שקיימת אפליה רבה בחברה הישראלית נגד מוסלמים. היהודים סבורים שלהפך: רובם המכריע (74%) אומרים שאינם רואים אפליה רבה כלפי מוסלמים בישראל.
בה בעת, דעת הקהל בקרב יהודים חלוקה בשאלה אם ישראל יכולה להיות בית לאומי עבור יהודים תוך כדי קיום המיעוט הערבי במדינה. כמעט חצי מהיהודים הישראלים אומרים שיש לגרש או לסלק את הערבים מישראל (48%). דתיים נוטים במיוחד לתמוך בגירוש ערבים: כ-71% אומרים כי יש לסלק ערבים.
חילונים נוטים לעמדה ההפוכה: רובם (58%) מתנגדים לדעה כי יש לגרש ערבים ממדינת ישראל, כולל 25% שמתנגדים בהחלט. אך גם בקרב אלה המתארים את עצמם כישראלים חילונים, כשליש תומכים בגירוש ערבים מהמדינה.
יותר משלושה רבעים מהיהודים הישראלים (76%) סבורים שאנטישמיות היא נפוצה ואף מתגברת ברחבי העולם – וכתשעה מכל עשרה (91%) אומרים כי מדינה יהודית הכרחית להישרדותו של העם היהודי לטווח הארוך.
כאשר נשאלו אם יש להפוך את ההלכה לחוק המדינה הרשמי עבור יהודים בישראל, אמרו רוב החרדים (86%) והדתיים (69%) שהם תומכים בשינוי כזה. לעומת זאת, רוב המסורתיים (57%) ורוב מכריע בקרב החילונים (90%) מתנגדים להפיכת ההלכה לחוק המדינה עבור יהודים בישראל.
למשל, רוב מכריע בקרב חרדים ודתיים אומר כי יש להפסיק את התחבורה הציבורית בכל המדינה בימי שבת, ואילו רוב החילונים (94%) מתנגדים להפסקת התחבורה הציבורית כולה בשבת. המסורתיים חלוקים יותר בין אלה שתומכים בהפסקת התחבורה הציבורית בכל המדינה בשבת (44%) לבין אלה שמעדיפים כי אוטובוסים, רכבות או אמצעי תחבורה ציבורית אחרים יפעלו לפחות בחלק מהמקומות (52%).
העירוב של גברים ונשים בציבור הוא נקודת מחלוקת נוספת. רוב איתן בקרב החרדים (62%) תומך בהפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית המשמשת את הקהילה החרדית. בקרב חילונים, לעומת זאת, רק 5% תומכים במדיניות זו. רוב מכריע בקרב החילונים (93%) מתנגדים לאכיפת הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית כלשהי, גם אם זו משמשת חרדים.
החרדים מתנגדים נחרצות למתן אפשרות לרבנים שאינם אורתודוקסים לערוך נישואים בישראל, ואילו רוב החילונים תומכים בשינוי החוק הקיים כך שיתאפשר לרבנים רפורמיים וקונסרבטיביים לערוך נישואים.
ילדיהם של העולים החדשים מברית המועצות לשעבר דתיים יותר מהוריהם: 70% מבני העולים מהדור השני אומרים כי הם מאמינים באלוהים, שיעור גבוה יותר מאשר 55% מהעולים מברה"מ לשעבר בני הדור הראשון שהביעו אמונה באלוהים.
ככלל, יותר דתיים ממקמים את עצמם בימין הפוליטי (56%) מאשר במרכז (41%). חרדים, לעומת זאת, נוטים בערך במידה שווה למקם את עצמם במרכז האידיאולוגי (52%) ובימין (47%) - והדבר נכון גם לגבי מסורתיים. רוב החילונים (62%) מגדירים את עצמם כנוטים למרכז הפוליטי. חילונים נוטים יותר מתת-קבוצות יהודיות אחרות להגדיר את עצמם בצד השמאלי של הקשת הפוליטית – אך עדיין רק 14% מגדירים את עצמם באופן זה.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נפגש הבוקר עם נציגי מרכז "פיו" ואמר להם כי "זהו סקר שצריך לעמוד בפני מקבלי ההחלטות בישראל. הוא מצביע על הצורך לטפל בבעיות שלנו פנימה בתוך הבית יותר מתמיד. כשנשאתי את נאום השבטים בהרצליה הצבתי מראה שביקשה התבוננות. התבוננות בנו כחברה, בקולות הנובעים מאיתנו המאמינים במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בנשימה אחת. המחשבה על מדינת ישראל כדמוקרטית רק ליהודיה היא בלתי אפשרית ועלינו למצוא את הדרך לטפל בכך".
לפנייה לכתב/ת 
