האוצר: אי שילוב נשים בהייטק פוגע במשק

בעשורים האחרונים נרשמת עלייה מהירה בהשתתפותן של נשים בשוק העבודה: עם זאת, למרות צמצום הפערים בהשתתפות בשוק העבודה, נשים עדיין מרוויחות משמעותית פחות מגברים. סך הפער המגדרי בשכר עמד בשנת 2014 על 3,650 שקל, זאת כאשר שליש מפערי השכר בין נשים לגברים מוסבר על ידי כך שנשים נוטות לעבוד במקצועות ובענפי משק בהם השכר נמוך יחסית.

עוד בנושא:

הנשים בישראל: תלמידות טובות יותר, מרוויחות פחות, וחיות יותר מגברים

משרד האוצר פרסם לרגל יום האשה סקירה בנושא השתלבותן של נשים בענף ההייטק. לפי האוצר, על רקע פערי השכר, בולט במיוחד האחוז הנמוך של נשים העובדות בענפי ההיי-טק, ענפים בהם השכר הממוצע גבוה פי 2 מהשכר הממוצע במשק. למרות עלייה במספר המוחלט של נשים המועסקות כשכירות בהיי-טק , על פי סקר כוח אדם בשנת 2014 רק כ-35 אחוזים מהשכירים בהיי-טק היו נשים, כאשר בשנים האחרונות לא נרשם שינוי משמעותי בשיעור זה.

מעבר לכך, לפי האוצר, מבין השכירות שכן עובדות בענפי ההיי-טק, רבות עובדות במשרות אדמיניסטרציה ובתחום משאבי האנוש ולא בתחומי הליבה כמו פיתוח תוכנה וחומרה, בהם השכר גבוה במיוחד. כך, מבין השכירות בהיי טק, הלמ"ס מסווג רק 36 אחוזים (36 אלף משרות) ככאלה שמשלח היד שלהן נחשב כמשלח יד של היי-טקיסט, זאת לעומת 56 אחוזים (102 אלף משרות) בקרב הגברים. כלומר, נשים מהוות רק 26 אחוזים מהשכירים בתפקידי הליבה של ההייטק.

"הפסד בחדשנות ויצירתיות"

מעבר להשפעה על פערי השכר בין גברים לנשים, באוצר מסבירים כי "מיעוט הנשים בתחום כרוך בהפסד החדשנות והיצירתיות שהיו יכולות לתרום נשים מוכשרות שאינן משתלבות בענף. משמעותו של הפסד זה מתעצמת נוכח ההיצע המוגבל של כוח אדם מיומן הדרוש לתעשיית ההיי-טק הישראלית, עליו הצביעה בין היתר הוועדה הבין משרדית בנושא. מכאן כי הרחבת השתתפותן של נשים בתעשייה היא צעד מתבקש".

עוד מסבירים באוצר כי סיבה מרכזית למיעוט הנשים המועסקות בהיי-טק היא שפחות נשים בוחרות ללמוד את המקצועות המדעיים הרלוונטיים - במיוחד מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה ופיזיקה - קודם ברמת 5 יחידות בבית הספר התיכון, ואח"כ במסגרות ההשכלה הגבוהה. "בחירות אלו נעשות על אף העובדה שהשכר של בוגרות לימודי הנדסה, מדעי המחשב ומתמטיקה גבוה בהרבה מהשכר של בוגרות תחומי לימוד אחרים וסיכוייהן של הנשים הלומדות בחוגים אלה להשלים את התואר בזמן התקני גבוהים משל גברים.

מהנתונים עולה כי, בעוד נערות מהוות 47 אחוזים מהלומדים חמש יחידות מתמטיקה בתיכון, הן מהוות רק 37 אחוזים מהלומדים פיזיקה ברמת חמש יחידות ורק 31 אחוזים מהלומדים חמש יחידות במדעי המחשב. "מנגד, נערות מהוות רוב מהלומדים ביולוגיה וכימיה. כלומר, אין הבדל משמעותי במספר הנערות שלומדות מתמטיקה ומקצוע מדעי מוגבר נוסף בתיכון, ההבדל הוא בבחירת המקצועות - ביולוגיה וכימיה לעומת פיזיקה ומחשבים. בהקשר זה, תופעה מעניינת היא כי במגזר הערבי המצב שונה, זאת כאשר הנערות הערביות בוחרות בלימודי הגברה במתמטיקה ובמדעים יותר מנערות יהודיות ובצורה מובהקת יותר מנערים ערבים".

הבידול המגדרי, לפי האוצר, בולט לא פחות ואף יותר, במערכת ההשכלה הגבוהה. נשים מהוות רוב מקרב הסטודנטים לתואר ראשון ושיעורן עומד על כ- 56 אחוזים. עם זאת, בעוד שהן מהוות כ-80 אחוזים מהלומדים לתואר בחינוך והוראה ומקצועות העזר רפואיים הן מהוות ורק 25 אחוזים מהסטודנטים להנדסה.

הבידול המגדרי בתואר הראשון בולט גם כאשר בוחנים רק סטודנטים בעלי חמש יחידות מתמטיקה, אשר מטבע הדברים ניחנו ביכולות מתמטיות גבוהות יחסית ומתאימים יותר ללימודי המקצועות הרלוונטיים לענפי ההיי-טק. מבין 7,088 הסטודנטים שנכנסו לאוניברסיטאות בשנת תשע"ג להם בגרות ברמת חמש יחידות במתמטיקה כמחצית למדו את תחומי הפיזיקה, ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב. עם זאת, כשבוחנים את הנתונים בחלוקה מגדרית, מבין 3,678 הסטודנטים הגברים להם בגרות 5 יחידות במתמטיקה כשני שליש למדו תחומים אלו; וזאת לעומת 36 אחוזים בלבד מ- 3,410 הסטודנטיות שנכנסו לאוניברסיטאות כבוגרות חמש יחידות במתמטיקה. תרשים ש6 מציג את ההתפלגות של הסטודנטים בעלי חמש יחידות במתמטיקה באוניברסיטאות ביתר פירוט.

ישראל מול ה-OECD

באוצר מבהירים כי הקוטביות המגדרית בבחירת מקצועות הלימוד לתואר ראשון אינה תופעה ייחודית לישראל. "בכל העולם המפותח נשים נוטות ללמוד את המקצועות הרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק פחות מגברים, כאשר שיעור הנשים הלומדות את התחומים הרלוונטיים ברמת תואר ראשון בישראל דומה לממוצע מדינות ה- OECD. עם זאת, אין הדבר אומר שהשיעור הנמוך של נשים במקצועות הנ"ל הוא גזירת גורל. בעבר היה קיים רוב גברי ברוב תחומי הלימוד באוניברסיטה, כאשר בעשורים האחרונים המצב התהפך, וכיום נשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים ובכל רמות הלימוד. בתוך כך, גם תחומי לימוד שנחשבו בעבר ל"גבריים" מאוד, כמו משפטים ורפואה, עברו מהפכה, וכיום נשים הן כמחצית מכלל הסטודנטים בתחום. כך לדוגמא, בשנת 1970 נשים היוו 9 אחוזים בלבד מהבוגרים בתחומי הרפואה, רפואת שיניים והמשפטים בארה"ב (נתון מצרפי). שלושים שנה לאחר מכן, הן כבר היוו 47 אחוזים מהסטודנטים בתחומים אלו".

באוצר מסכמים ואומרים כי למרות שנשים מהוות רוב בקרב כלל הסטודנטים, הן מהוות מיעוט בתחומי הלימוד הרלוונטיים לתעשיית ההיי-טק. הגורמים למיעוט הנשים במקצועות הנ"ל הם מגוונים, כאשר לרוב נוטים החוקרים בתחום להדגיש גורמים חברתיים, סביבתיים ופסיכולוגיים אשר מובילים נשים לבחור נתיבים שונים מגברים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

"למיעוט הנשים בתעשיית ההיי-טק השפעה לא מבוטלת על אי השוויון בשכר בין נשים לגברים וכן על פריון העבודה וצמיחת המשק. הרי אם יש נשים בעלות יכולות מתאימות, שבשל נורמות ותפיסות מגדריות בוחרות שלא ללמוד מקצועות הרלוונטיים לענפי המשק בהם השכר והפריון גבוהים במיוחד, אזי הדבר פוגע ביכולתו של המשק למצות את פוטנציאל הצמיחה וזאת במיוחד בהתחשב במחסור בכוח אדם מיומן בתעשייה זו. לכן, לראייתנו, על מנת להגדיל את כוח העבודה המיומן הדרוש לצמיחת ההיי-טק הישראלי, יש להתייחס גם לבידול המגדרי במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ולחפש כלי מדיניות אפקטיביים לצמצום התופעה".

בהקשר מציינים באוצר כי בעקבות החלטת ממשלה בנושא, פועל צוות היגוי בראשות הממונה על התעסוקה והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, שמטרתו להגדיל את היצע המהנדסים והמתכנתים לתעשיית ההיי-טק. "בימים אלו, כחלק מטיפולו הכולל במחסור בכוח אדם עתיר ידע, פועל הצוות לגיבוש והוצאה לפועל של כלי מדיניות להגברת שילובן של נשים בתעשייה, בין היתר על ידי עידוד נשים להירשם לתחומי הלימוד הרלוונטיים".