"ביטול חוק הספרים ידפוק הציבור הישראלי"

בתגובה להודעתה הדרמטית של השרה מירי רגב על כוונתה לבטל את חוק הספרים, אישים בולטים בענף הספרים מגיבים לראשונה. החוק, שהתקבל רק לפני כשלוש שנים וקודם על ידי שרת התרבות דאז לימור לבנת וחבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ, היווה מקור לשיח שנוי במחלוקת בענף. בין היתר הועלו סימני שאלה בדבר כוחו בהשגת המטרה לשמה נחקק: טיפול בכשל שקיים בשוק הספרות הישראלי, ממנו נפגעו כל העוסקים בשרשרת היצירה. 

"מה שלא ידוע לעם ישראל, זה שרגב כפתה את דעתה על הוועדה שהיא עצמה מינתה, שתפקידה היה לבחון את כדאיות החוק ושלמעשה היתה בעד המשך החוק - הפתרון שלה היה לא להוציא דו"ח ועדה", סיפר מנכ"ל אחת מהוצאות הספרים הגדולות בישראל, שבחר להישאר בעילום שם.

"רגב מדברת בפומבי על טובת הצרכן. זה דיבור פופוליסטי. אין מאחוריו הרבה, שכן ביטול החוק רק יבוא לרעת הצרכן", הוסיף. "כשמדברים על ענף הספרות צריך להבין דבר אחד - בניגוד לתיאטרון או לצורות אמנות אחרות, אנחנו לא נתמכים על ידי המדינה. אנחנו ענף שצריך להרוויח. שנית, תחום הספרות, כמו תחומי דעת אחרים, הוא מקומי ואין לו תחליף. אי אפשר לייבא ספרים מסין. זו תרבות עברית. אי אפשר גם לייבא תרגום עברי. אם אתה רוצה תרבות בעברית ואתה לא תומך בענף - לא עשית כלום. כבר נעלמו תחומי דעת בישראל. ביטול החוק הוא פעולה פופוליסטית. בשורה התחתונה - ביטול החוק ידפוק את הצרכן".

מירי רגב. מתכוונת להיטיב עם הצרכן הישראלי(צילום: מוטי קמחי)

כזכור, עיקרי החוק קובעים כי רשתות הספרים לא יוכלו להוזיל מחיר ממוצע של ספר ביותר מ-50 אחוז, לא יוכלו לתת תמריצים למוכרים שלהם לקידום ספרים ספציפיים, וכי ספר חדש יימכר במחיר קבוע ב-18 החודשים הראשונים שלו על המדף. 

הסופרת נורית גרץ, מחברת רב המכר "ים ביני לבינך" שראה אור בשנה שעברה, הגיבה גם כן לדברים: "מבחינתי הכי חשוב זה שייקראו ספרים. בלי הספרים אין תרבות וגם אין חיים. חוק הספרים חיבל במטרה הזו ולכן אני בעד ביטולו. במהפיכת הסטודנטים בפריז ב-1968 הסיסמא היתה "שחררו את הסחורה". אז לא צריך ללכת עד לשם, ללכת ולגנוב ספרים, אבל בשורה התחתונה ענף הספרים ירוויח מביטול החוק. הוא לא הועיל לא לסופרים ולא לקוראים. אף אחד לא הרוויח מהמצב שהיה".

"אני מצפה בכיליון עיניים לראות את החוק המתוקן של השרה רגב, כי במתכונתו הנוכחית הוא אכן לא הוכיח את עצמו", הגיב גם הסופר יונתן יבין להודעתה של השרה. "זאת אגב, כפי שצפו מראש מתנגדיו וגם מצדדיו. מלכתחילה הוא נוסח כפשרה ביניהם, בין הרצון להגן על הסופרים שנטחנו עד דק באבן הריחיים של 'כוחות השוק', ובין הצורך בתחרות כלכלית חופשית. בסופו של דבר החוק הפך למין 'גם זה וגם זה', שהוא 'לא זה ולא זה'".

ינץ לוי: "תיקונים בחוק הסופרים זו לא כותרת מרעישה, אבל זה הדבר הנכון"(צילום: עופר עמרם)

הוא מדגיש כי "כדאי שהשרה רגב תזכור, לפני השלכתו של החוק לפח, את המציאות האיומה ששררה כאן לפניו, שבה סופרים וסופרות רעבו ללחם, הלכה למעשה. גם אמנים אלה הם 'אוכלוסיה מוחלשת', שחשובה מאוד לקיומה של כל חברה תרבותית, בוודאי זו שמכנה את עצמה 'עם הספר'".

גם מוציאים לאור קטנים יותר עמדו בשנים האחרונות בעין הסערה. שי סנדיק, מו"ל הוצאת "תמיר/סנדיק", אמר כי "בחוק הספרים היו יתרונות וחסרונות. ביטולו מחזיר אותנו למצב הקודם במקרה הטוב, או לאנדרלמוסיה במקרה הרע, ואנחנו מקווים שבצד ביטול החוק, יינקטו צעדים לטיפול בבעיות המרכזיות שלשמן נחקק ולא טופלו, לרבות גובה ההנחה לרשתות הספרים".

הסופר ינץ לוי, מסופרי הילדים המצליחים בישראל ושפרסם לאחרונה ספר למבוגרים, טוען כי "שרת התרבות הכריזה הרבה דברים מאז כניסתה לתפקיד, ואני ממתין בסבלנות לראות אם היא תממש את הצהרתה הנוכחית, אני לא בטוח שזה יקרה. אני חושב שאת חוק הספרים אפשר לתקן ולשפר, וביטולו יהיה טעות. הטענה שהצרכנים יוכלו לקנות ספרים בזול היא לא נכונה כי גם כעת הם יכולים, רק לא את הספרים החדשים.

"לא כל דבר צריך לבטל אלא צריך לחשוב בצורה דקדקנית ומורכבת ולראות איך אפשר לתקן אותו, כי המצב שהיה לפני כן, של היסטריית

 ארבעה במאה, היה לא סביר. אולי תיקונים בחוק הסופרים זו לא כותרת מרעישה מספיק, אבל זה הדבר הנכון. חשוב לזכור שהספרות העברית והיצירה העברית בארץ ישראל הן המהות של התרבות שלנו, והמהות הזו תהיה הרבה אחרי שהשרים יעלו ויבחרו וירדו ויתחלפו. החינוך יותר חשוב משר החינוך, והתרבות יותר חשובה משרת התרבות. היצירה שלנו, הסופרים, היא פה כדי לעצב את התרבות".

מהוצאת "ידיעות ספרים" נמסר: "הוצאת 'ידיעות ספרים' התמודדה עם חוק הספרים, ועברה בהצלחה את כל השלבים של הטמעת החוק על כל סעיפיו. נראה שהודעתה של השרה תצריך בעתיד חישוב מסלול מחדש, אך מדובר בשלב התחלתי, ומוקדם להתייחס להחלטה".

מהוצאת "עם עובד" ו"כנרת, זמורה ביתן" לא נתקבלה תגובה.