חותם של אישה מימי בית ראשון נחשף בי-ם

חותם נדיר, בן כ-2,600 שנה, הנושא את השם "עליהנה בת גאל" נחשף בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. לדברי חוקרי רשות העתיקות, "בעלת החותם הייתה יוצאת דופן ביחס לנשים אחרות בתקופת בית ראשון: היה לה מעמד משפטי, שאפשר עשיית עסקים והחזקת רכוש". לצידה נמצא חותם של גבר בשם "סעריהו בן שבניהו".

תמונה כללית של האת(צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

החותם של עליהנה בת גאל(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

שתי החותמות נמצאו בתוך מבנה רחב ידיים מימי בית ראשון בחפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים. "מציאת חותמות נושאי שמות עבריים מתקופת בית ראשון היא לא דבר שבשגרה, ומציאת חותם שהיה שייך לאישה, זה דבר נדיר עוד יותר", אומרים החוקרים.

לאחר תשע שנות חפירה של רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת אל עיר דוד, הצליחו הארכיאולוגים להעמיק עד לשכבותיה של ירושלים הקדומה מימי הבית הראשון. בתוך המבנה, הבנוי אבני גזית מפוארות, נמצאו החותמות. "חותמות אישיים, כמו אלה של עליהנה וסעריהו, שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה, הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם של בעלי החותם", הסבירו

ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנובץ ושלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

קיר המבנה מתקופת בית ראשון, שבתוכו נמצאו החותמות. לדברי החוקרים, יתכן שפעל כאן מרכז מנהלי בתקופת בית ראשון(צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות)

על חותם האישה הנדיר, נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל". בעלת החותם מוזכרת כאן לצד שם אביה. לדברי ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "חותמות שהיו שייכים לנשים, מהווים אחוזים בודדים מכלל החותמות שנמצאו. זאת, בשל מעמדן הכלכלי שהיה נחות בדרך כלל, לבד ממקרים יוצאי דופן כמו זה שלפנינו. השם עליהנה אמנם אינו מופיע בתנ"ך, ואין מידע נוסף על זהות האישה, אך העובדה שהחזיקה חותם, מעידה על מעמדה החברתי הגבוה".

ד"ר משגב מוסיף, כי "רוב חותמות הנשים המוכרות לנו נושאות את שם האב, ולא את שם הבעל. כאן כמו במקרים האחרים, הדבר עשוי להעיד על מעמדה הגבוה יחסית של עליהנה, שהיה תלוי במשפחתה המקורית, ולא במשפחת הבעל. יתכן שעליהנה שמרה על על זכותה על הרכוש ועל עצמאות כלכלית גם לאחר נישואיה ולכן שומר שם האב, אולם אין בידינו מידע מספיק על החוק ביהודה בתקופה זו". השם "עליה" ידוע מחותם עמוני בן התקופה, והיא צורת הנקבה לשם המקראי הידוע "עלי".

בכתב שבחותם ניכר דמיון לכתבם של חותמות עמוניים, וייתכן שהדבר מעיד על מוצאו הזר של מי שגילף את החותם, ואולי על מוצאה הזר של עליהנה - ככל הנראה מעבר הירדן.

החותם השני שנחשף בחפירה, הכתוב בכתב ראי, נושא את הכיתוב "לסעריהו בן שבניהו". השם סעריהו נזכר בחרס מערד, ומשמעו, ככל הנראה, ה' המתגלה בסערה