שתף קטע נבחר

אחד מכל שבעה עסקים בסכנת סגירה מיידית

עלייה נוספת במדד הסיכון של העסקים הישראלים מובילה אותו לשיא של 7 שנים - 13.5% מהעסקים בישראל נמצאים בסיכון גבוה מאוד, ואחד מכל שבעה עסקים בישראל בסכנת סגירה מיידית. בתי הקפה והמסעדות הם העסקים המסוכנים ביותר. הענף היציב ביותר - תעשיית הכימיקלים

שיא של 7 שנים במדד הסיכון של העסקים בישראל: 13.5% מהעסקים בישראל נמצאים בסיכון גבוה מאוד ואחד מכל שבעה עסקים בישראל בסכנת סגירה מיידית, כך לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBDI.

 

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

 

מדד הסיכון המשולב רשם הרעה של 5.5% ב-2015 בהשוואה לשנה הקודמת, ועומד על 6.72 בדירוג - לעומת 6.37 נקודות בשנה שעברה. הרמה הקרובה ביותר לרמה הנוכחית נרשמה ב-2009 עם 6.7, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. בנוסף, קיימת החמרה במוסר התשלומים על רקע אי הוודאות במשק.

 

מדד הסיכון לפי CofaceBDI נע בדרגות של 1 (הכי פחות מסוכן) ועד 10 (הכי מסוכן). המדד סוקר כ-120 אלף חברות ועסקים מדי שנה.

 

"הקשיים מעמיקים תוך פרק זמן קצר"

לפי הנתונים, כ-13.5% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר - בדרגות סיכון 9 ו-10, המייצגות הסתברות של 80% לכשל עסקי, כלומר סגירת עסק. כ-33.2% מהעסקים דורגו ברמות סיכון גבוהות מהממוצע, של 7 ו-8, עם הסתברות של 11% ו-19% בהתאמה לסגירת עסק. "אלו עסקים עם קשיים ברמה בינונית", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDI, "שבשלב זה אמנם אינם מהווים איום ממשי על המשך פעילותם, אך מומלץ לעקוב בזהירות אחר מצבם בחודשים הקרובים".

 

כ-26% נוספים דורגו ברמת הסיכון הממוצעת - 6, עם הסתברות של פחות מאחוז לכשל עסקי. כ-27.3% מהחברות דורגו ברמות סיכון זניחות וטובות, בדרגות של 1 עד 5.

 

לדברי ינאי, קשה לנהל עסקים בארץ, גם עם הסתברות של 11%-19% לסגירת עסק. "הסיכון העסקי בישראל הולך ומחמיר, כאשר אחד מכל שבעה עסקים בארץ נמצא בסכנה קיומית", הוסיפה. "דירוג סיכון עסקי גבוה שכזה ניתן לחברות ועסקים שלהם בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, אורות אדומים קריטיים או מהותיים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. יש לציין כי גם עסקים שנמצאים בדירוג סיכון 7-8 נמצאים בסיכון גבוה, שכן הניסיון שלנו משנות המיתון מלמד שהקשיים של אותם העסקים והחברות עלולים להתפתח ולהעמיק תוך פרק זמן קצר יחסית".

 

העסקים המסוכנים ביותר: בתי הקפה והמסעדות

בחינת רמת הסיכון על פני ענפים מעלה שהענף העסקי הבטוח ביותר בישראל הוא ענף תעשיית הכימיקלים, שנמצא במדד הסיכון 4.46 בלבד - שיפור של 2.1% ביחס לשנה הקודמת. אחריו תעשיית הקוסמטיקה, הפרמצבטיקה והדטרגנטים עם 4.90 - הטבה של 3.3% ביחס ל-2014. במקום השלישי תעשיית הנייר והקרטון עם 5.36, ובמקום הרביעי ענף שיווק וסיטונאות מוצרי הדפוס וההוצאה לאור עם 5.66.

 

לעומתם, הענף החלש והמסוכן ביותר לפי המדד הוא ענף בתי הקפה והמסעדות עם 6.99 - ענף שמככב בשנים האחרונות כענף המסוכן ביותר בישראל, ואשר דורג בשנה שעברה ברמת סיכון של 6.69. במקום השני ברשימת הענפים החלשים והמסוכנים ניצב ענף שירותי ההובלות - הובלה יבשתית עם 6.65 (ב-2015 דורג ברמת סיכון 6.54). במקום השלישי ענף השירותים הכלכליים, עם רמת סיכון של 6.55 (ב-2014 דורג ברמת סיכון 6.37). במקום הרביעי תעשיית העץ והרהיטים עם 6.55, החמרה מ-6.47 בשנה הקודמת.

 

השיפור המשמעותי ביותר בדירוג הסיכון נרשם בענף שירותי התחבורה והתובלה האווירית, עם רמת סיכון 6.14 לעומת 6.46 ב-2014. הענף שמצבו הורע בצורה המשמעותית ביותר בהשוואה לשנה הקודמת הוא ענף תעשיית המתכת, שסיכונו העסקי עמד על 5.79, הרעה של כ- 14.6% ביחס לשנת 2014.

 

בעקבות אי הוודאות במשק, נרשמה גם החמרה במוסר התשלומים של העסקים לספקים. מספר ימי הפיגורים במשק הישראלי עמד על 8 ימים בממוצע ב-2015, תוספת של יום בהשוואה ל-2014. מספר ימי האשראי שניתנים בהסכמה (מספר הימים עד לתשלום מרגע שליחת הסחורה, שסוכמו בין הספק ללקוח) ירד ביום אחד בהשוואה ל-2014, ועמד על 90. מספר ימי האשראי בפועל (מספר הימים שלקח לשלם בפועל לספק) עמד על 98 יום.

 

ענפית, בכ-45% מהענפים חלה הטבה במוסר התשלומים ב-2015, ב-41% מהם חלה הרעה ובכ-4 ענפים לא חל שינוי במוסר התשלומים.

 

הענפים בהם מוסר התשלומים היה הטוב ביותר ב-2015 הם ענף בתי הדפוס, ההוצאה לאור והעיתונים, ענף ייצור וסיטונאות הכימיקלים והתרופות וענף ההובלה, השינוע, האחסון והלוגיסטיקה - כולם עם שלושה ימי פיגור בלבד בתשלום.

 

הענפים בהם מוסר התשלומים היה הרע ביותר ב-2015 הם ענף קבלני הבניין, קבלני התשתית, העפר והאבן, עם 15 ימי פיגור בתשלום, וכן ענף המוסכים ושיווק אביזרי הרכב, עם מספר זהה - 15 ימי פיגור. לצדם ענף ייצור וסיטונאות התוצרת החקלאית עם 14 ימי פיגור.

 

הענפים בהם מספר ימי האשראי בפועל (הימים בהם לקח בפועל לשלם על הסחורה) הנמוך ביותר הם ענף ההובלה, השינוע, האחסון והלוגיסטיקה (76 יום), ענף ספקי תשתית התקשורת, הטלקומוניקציה והאינטרנט (מספר זהה - 76 יום) וענף בתי התוכנה וההיי-טק (80 יום).

 

הענפים בהם מספר ימי האשראי בפועל היו הגבוהים ביותר הם ענף ייצור וסיטונאות מוצרי העץ והרהיטים עם 126 יום, ענף ייצור וסיטונאות הקרמיקה והכלים הסניטריים עם 123 יום וענף המוסכים ושיווק אביזרי הרכב עם 118 יום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים