קוראים ספר שלא לגילכם? אתם לא לבד

בעולם המהיר והמשתנה שסביבנו, מיטשטשים הגבולות שבין ילדות לנוער ובין נעורים לבגרות. עולם הספרות מושפע גם הוא מהעירוב, המבלבל לעיתים, שבין הגדרות הגילאים. הקוראים מוצפים בשלל ספרים שפונים למגוון רחב של גילאים - מספרי נוער שמבוגרים נהנים מאוד לקרוא, ועד ספרים "רציניים" שגם בני הנוער ימצאו בהם עניין. גם ההורים עומדים לא פעם מבולבלים מול טישטוש הגבולות. אך מסתבר שדווקא הפתח לשינוי יוצר הגדרות חדשות. 

לאחרונה צצו שני מונחים חדשים בענף הספרים העולמי: "Young Adults" ו"קרוסאובר". שני המונחים מתארים ספרות שיכולה לפנות לטווח רחב של גילאים. Young Adults או בשם מקוצר - YA היא ספרות, שלפי הגדרת אגודת הספריות האמריקנית, פונה לבני 12 עד 18. ספרים כמו סדרת "משחקי הרעב", בהחלט נופלת לקטגוריית YA. ספרות "קרוסאובר", לעומת זאת, היא ספרות המיועדת לילדים או לנוער, אך מושכת גם קהל קוראים מבוגר. סדרת ספרי "הארי פוטר", היא המייצג הבולט ביותר של ספרות שכזו במהלך שני העשורים האחרונים. ניצנים של ספרות שפונה לנוער בטווח גילאים רחב ניתן לראות כבר בשנות השישים. הרומן "נערי הכרך" מאת ס"א הינטון, שראה אור ב-1967 הוא אולי רומן ה-YA הראשון. הוא גם נכתב בידי נערה, בתקופה בה זה היה מאוד לא מקובל.  

"התווית YA היא תווית חדשה יחסית, מהעשור או שניים האחרונים", מסבירה גילי בר-הלל סמו, מתרגמת ומו"לית הוצאת 'עוץ'. "השימוש שנעשה בה אינו עקבי, ועד היום יש דיונים לגביה: האם מדובר רק על גיל הקריאה? או שזה מתאר גם את תוכן הספרים הללו וזה ז'אנר לכל דבר?" בר הילל-סמו מדגישה כי "התשובה היא שאי אפשר באמת להפריד בין השניים".

"כשאנחנו באים לקבוע לאיזה גילאים מתאים ספר מסוים", היא מוסיפה, "אנחנו מפעילים הנחות יסוד לגבי קבוצת הגיל: מה מאפיין אותם וגם מה ימשוך אותם. נוצרת מערכת מוסכמות, ויוצרים שמפנימים את המוסכמות הללו מתחילים להפיק טקסטים שיותר ויותר מתיישרים לפיהן. ככל ששהסופרים והמו"לים נוקשים יותר בהגדרה של מה כן ומה לא מתאים לבני נוער, כך ההגדרה הזאת דומה יותר למערכת מוסכמות קבועה".

"משחקי הרעב". למי בעצם הוא מתאים?(עטיפת הספר)

האם עוד אפשר לחלק ספרות לפי גילאים?

"החלוקה של ספרות לגילאי קריאה היא כלי שמשרת את שוק הספרים, ומעולם לא היתה נוקשה יותר", היא מדגישה. "המגמה היא של פיצול והפרטת המדורים בחנויות הספרים לחלוקות ספציפיות יותר ויותר: אם פעם היה מדור לילדים ונוער, היום יש כוננית נפרדת לכל אחד מהם. ובתוך קטגוריית הילדים, ישנה כוננית נפרדת לגיל הרך. בנוער כבר יש חלוקות לפי ז'אנרים. רומן רומנטי הוא מהמוכרים שבהם".

החלוקה הקשוחה הזו בעייתי בעיניה: "אולי היא מסייעת לחנויות, אבל היא לא בהכרח משרתת את הקוראים. תווית הגיל היא חרב פיפיות, כי בכל פעם שאנחנו קובעים שספר מתאים לקבוצת גיל מסוימת, אנחנו בלי כוונה רומזים שהוא לא מתאים לקבוצות גיל אחרות, ויוצרים סביבו סטיגמה".

הארי פוטר. מבוגרים נשבו בקסמו

אם אי פעם עמדתם אובדי עצות מול מדפי הספרים בחנויות וניסיתם להבין מה מתאים לאיזה גיל, אתם לא לבד. רינת פרימו, סופרת ועורכת מדור ספרות ילדים ונוער בהוצאת "ידיעות ספרים" מזדהה עם הבעיה, אבל מצאה לה פתרון קל: "כשאנחנו מתלבטים לאיזה קהל יעד מכוון הספר, הכי פשוט יהיה לבדוק את גיל הגיבורה או גיבור הספר. זה, פחות או יותר, גם גיל קהל היעד. כמובן שלכל כלל יש גם יוצאים מן הכלל. ואין להכליל. למשל, ספרי מבוגרים שהגיבורים שלהם הם ילדים. 'אל תיגע בזמיר', 'עיין ערך אהבה' אינם לילדים, כמובן".

האם יש בישראל ספרי YA?

"זו אחת הקטגוריות החלשות בספרות המקור הישראלית", מדגישה פרימו. "אפשר לראות שבשוק ספרי הילדים והנוער בישראל, ככל שגיל קהל היעד צעיר יותר – כך גדול יותר חלקה של ספרות המקור. אם חושבים על ספרות פעוטות, יש לנו המון קלאסיקות ישראליות מקוריות. בגילאי היסודי עדיין יש ספרי מקור פופולאריים, אם כי הילדים כבר פוזלים החוצה, בעיקר לתרבות האמריקאית. ושם זה נגמר, פחות או יותר. בספרי הנוער הבוגר כבר נדיר למצוא ספר ישראלי מקורי מצליח", היא מבהירה ומספקת הסבר: "שלוש הסיבות העיקריות לכך, הן שנוער בוגר קורא פחות; אלה שקוראים עברו למדף ספרי המבוגרים, ובגיל הבוגר יותר הם כבר חשופים לגמרי לתרבות האמריקאית".

"אשמת הכוכבים". חוצה גילאים

רונית רוקאס, סופרת ומו"ל הוצאת "כנפיים" מביעה עמדה אף פסימית יותר: "נדמה שספרות הנוער הישראלית היא ספרות מנודה, כמעט מוקצה, ודאי בשנים האחרונות". אמירות שכאלה נשמעת לא פעם בדיונים על מצב ספרות הנוער העכשווית. בעוד מדפי הספרים בחנויות רווים בסדרות מצליחות מחו"ל כדוגמת "משחקי הרעב", "פרסי ג'קסון" ו"עיר של עצמות", ניכר כי ספרות הנוער המקומית לא מצליחה להציב אלטרנטיבה חזקה מספיק. "אינני יודעת עד כמה נכתבת ספרות נוער, משום שהיא כמעט אינה רואה אור", מבהירה רוקאס. דווקא ספרות מתורגמת לגילאי העשרה רואה אור בישראל בכמויות לא מועטות. דוגמא טובה לספר כזה הוא "חיים יקרים, אתם דפוקים!" שתורגם בשנה שעברה בהצלחה יתרה.

רני גרף, מו"ל הוצאת "גרף", המתמחה בספרות YA, מבהיר שספרות נוער אינה שונה במאפיינים שלה מכל ספרות אחרת. "למעשה", הוא אומר, "ספרות נוער אפילו אינה סוגה בפני עצמה, אלא כתיבה שבעיני רבים נחשבת מתאימה לנוער. הגבולות שלה גמישים ולא תמיד ברורים, גם בארצות שבהן יש אבחנות קשיחות יותר בין סוגים שונים של ספרי נוער.

גרף מוסיף ואומר כי "קיימים ספרי מבוגרים רבים, ביניהם ידועים מאוד, שלו היו יוצאים לאור כיום יתכן והיו נחשבים כספרי נוער: 'התפסן בשדה השיפון' ו'חולית' הן דוגמאות טובות. בעולם מושלם לא היה צורך בתגיות של 'ספרי נוער' כי ספר טוב הוא פשוט ספר טוב ומתאים לקריאה על ידי בני כל הגילאים. זה לא מקרה שההגדרה המקובלת באנגלית לספרי נוער היא Young Adults - מבוגרים צעירים. מצד שני הקוראים של הספרות הזו יכולים להיות גם מבוגרים שהם צעירים ברוחם".

מה עוד מאפיין את קוראי ה YA?

"בניגוד למבוגרים שהם מבוגרים, "מבוגרים צעירים" מתאפיינים בתשוקה חסרת סבלנות לספרים האהובים עליהם", הוא מדגיש. "הם ידברו עליהם, ינתחו אותם למוות ואף יתקשרו בהתלהבות תמימה וסוחפת כדי לדעת מתי יוצאים לאור ספרים נוספים. התשוקה הנלהבת הזו היתה שם תמיד אבל נראה שעידן התקשורת האלקטרונית והרשתות החברתיות הגביר את התופעה והביא אותה אל החזית".

מנגד, ניצבת תופעה נוספת חדשה  - ספרות המכונה "קרוסאובר". אלה ספרים שלכאורה מיועדים לבני נוער, אבל גם מבוגרים קוראים אותם. זו תופעה שהחלה עם הסנסציה של "הארי פוטר". "סופרים לא מעטים שכתבו ספרים הנחשבים לספרי נוער, מודים כי לאו דווקא בני נוער עמדו לנגד עיניהם כשכתבו את היצירה.  התיוג למעשה הגיע מאוחר יותר מאנשי הוצאות הספרים."

"דמדומים": לנוער או למבוגרים? 

 האם תופעת ה"קרוסאובר" באה לידי ביטוי בעיקר בספרות פנטזיה לסוגיה?

"לאו דווקא. ניתן לראות זאת גם בספרים שאינם ספרי מדע בדיוני ופנטזיה. 'אשמת הכוכבים' מאת ג׳ון גרין הוא דוגמא מצוינת. אם ניקח דוגמה קולנועית, הרי ש'טיטניק' גולל סיפור אהבה שגיבוריו לא היו מבוגרים בהרבה מגיבורי ספרו של גרין. למרות זאת אף אחד לא תייג אותו כסרט

 המיועד דווקא לבני נוער. כשבודקים את הקהל של 'אשמת הכוכבים' ו'טיטאניק' רואים שחתך הגילאים שלהם רחב מאוד: החל מבני נוער וכלה במבוגרים. התיוג לא ממש ישנה למי שירצה לקרוא את הספר או לראות את הסרט".

האם מבוגרים הפסיקו להתבייש בכך שהם קוראים ספרי נוער?

בר-הלל סמו טוענת ש"מאז ומעולם היתה "קריאה צולבת" (צעירים שקוראים ספרי מבוגרים, ולהיפך). אלא שהיא נעשתה בחדרי חדרים. מה שאנחנו עדים לו בתקופה האחרונה, הוא סוג של תנועת גאווה: כבר לא מתביישים להודות באהבה לז'אנרים מסוימים. ילדים שגדלו עם ספרי 'הארי פוטר' לא חדלו לאהוב אותם פתאום ביום אחד כשמלאו להם שמונה עשרה. לספרות הילדים והנוער קורה מה שקרה גם לקומיקס, לגיבורי על ולמדע בדיוני: הגיקים, שקלטו שהם כוח צרכני אדיר, מסה שיכולה לקבוע טרנדים והם מסרבים להתבייש בהעדפות התוכן שלהם. החלוקה הישנה בין תרבות גבוהה של אליטות לתרבות הנמוכה של ההמונים היא שאיבדה את הרלוונטיות שלה. יש בספרות ילדים ונוער גם עומקים ומוסר, ובעיקר הרבה מאוד יופי".