מדינה קטנטנה נגד מעצמות הגרעין
איי מרשל, מדינת איים זעירה באוקיינוס השקט, מנהלת מאבק ארוך נגד המדינות שמחזיקות בנשק גרעיני. היום היא הגיעה עם מאבקה לבית המשפט הבינ"ל בהאג. ארה"ב ביצעה בשטחה עשרות ניסויים גרעיניים אחרי מלחמת העולם השנייה
איי מרשל, מדינת איים קטנטנה באוקיינוס השקט, החלה היום (ב') בהליך משפטי נגד הודו בבית המשפט הבינלאומי בהאג, כחלק ממשפט נגד שלוש ממעצמות הגרעין הגדולות בעולם. המטרה: להכריח את המעצמות לקיים מו"מ לפירוק מנשק גרעיני. הדיונים המקדימים יתמקדו בשאלה אם בית המשפט הבינלאומי בכלל יכול לקבל את התביעות שהגישה איי מרשל נגד הודו, פקיסטן ובריטניה.
אשתקד הגישה איי מרשל תביעה נגד כל תשע המדינות שהצהירו, או שנטען, שהן מחזיקות בנשק גרעיני: ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין, הודו, פקיסטן, צפון קוריאה וישראל. רק התביעות נגד בריטניה, הודו ופקיסטן הגיעו לשלב ההליך המשפטי בהאג.
לפי הצוות המשפטי שמייצג את איי מרשל הסיבה היא ששש המדינות האחרות סירבו להשתתף בדיונים. איי מרשל טענה כי המדינות הללו מחויבות לדון בפירוק בעקבות האמנה לאי הפצת נשק גרעיני מ-1970. "זו בושה שש מדינות אחרות החליטו שאין להן צורך להגיב", אמר פון ואן דן ביזן, נציג נוסף בדיונים.
בית המשפט בהאג ידון בתיקים נגד פקיסטן ובריטניה בשלישי וברביעי. הדיון נגד הודו יתקיים היום, ובדיון הבא בעניינה ביום חמישי היא צפויה לטעון שלבית המשפט אין סמכות להחליט בנושא. ההחלטה אם להמשיך בהליך המשפטי צפויה לקחת שבועות או חודשים.
איי מרשל טוענת כי מעצמות הגרעין בעולם מחויבות מבחינה חוקית לדון בהתפרקותן מנשק. דה-ברום אומר כי במקום זה הודו פועלת על "שיפור כמותי ואיכותי של ארסנל הגרעין שלה".
באיי מרשל נמצא אטול ביקיני, אחד מאתרי הניסוי הידועים לשמצה בנשק גרעיני על ידי ארה"ב אחרי מלחמת העולם השנייה. 67 ניסויים גרעיניים התבצעו בשטחו עד 1958. הניסויים הותירו אותו מזוהם מכדי לאפשר התיישבות קבע. איי מרשל הייתה בחסות ארה"ב עד 1986, אז נכנסה עצמאותה לתוקף. 70 אלף חיים בשרשרת האיים.
הנציג של איי מרשל בדיונים, טוני דה-ברום, אמר שהוא צפה באחד הניסויים הגרעיניים כשהיה בן תשע בזמן שדג עם סבו. "כל השמיים הפכו נצבעו אדום
מדמם", הוא אמר לשופטים. הוא סיפר כי חלק מהאיים "התאיידו" בעקבות הניסויים. "רבים מתו, סבלו ממומים מולדים שלא נראו קודם וחלו בסרטן כתוצאה מהזיהום", אמר דה-ברום.
זו לא הפעם הראשונה שבה בית המשפט הבינלאומי נדרש לפסוק בנושא הנשק הגרעיני. בחוות דעת שהיוותה ציון דרך ב-1996 טען בית המשפט כי שימוש, או איום להשתמש, בנשק גרעיני "מנוגד בדרך כלל לחוקי המלחמה והחוק ההומניטארי". עם זאת הוסיף בית המשפט כי השימוש בנשק גרעיני יכול להיות חוקי "במצבי קיצון של הגנה עצמית, שבהם עצם הישרדותה של מדינה כלשהי יהיה בסכנה".