מה חושבות נשות הנדל"ן על צעדי הממשלה?
לרגל יום האישה הבינלאומי שחל היום, שוחחנו עם 8 נשים בולטות בענף הנדל"ן - מנכ"ליות, סמנכ"ליות, עורכות דין ויזמיות - על הדרך המקצועית שלהן ועל מצוקת הדיור. מה הן מציעות לשרי האוצר והשיכון? מיוחד
מנכ"ליות, סמנכ"ליות, עורכות דין ויזמיות: יום האישה הבינלאומי שמצוין היום (ג') מהווה הזדמנות לשוחח עם 8 נשים בעמדות מפתח בענף הנדל"ן. בראיון מיוחד ל-ynet הן מציגות את משנתן לגבי משבר הדיור, תוכניות הממשלה ומספרות כיצד הגיעו לתפקיד.
יזמות בגיל צעיר, הסבה מקצועית: כך הגענו לתפקיד
אפרת רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקרן הגשמה: "התחלתי את דרכי המקצועית בגיל 20, בעודי סטודנטית, כיזמית צעירה עם חברה שהקמתי בתחום החזרי המס. כעבור 6 שנים מכרתי את החברה, שמנתה אז 20 עובדים ו-5,000 לקוחות, למנורה גאון, ולאחר מכן ניהלתי את מחלקת מוסדיים בחברת השקעות מובילה. בתחילת 2010 הצטרפתי לקרן הגשמה בצורה הכי בנאלית - דרך אתר דרושים. התחלתי כמנהלת תחום VIP, קודמתי למנהלת פיתוח עסקי ולפני שנה מוניתי לסמנכ"לית שיווק ומכירות בחברה".
מיכל קרסני, מנכ"לית איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות: "הגעתי לתפקיד לאחר עבודה בתחום ניהול איגודים מקצועיים בחו"ל. כיום, כמנכ"לית איגוד מקצועי ללא מטרות רווח, יש לפני אתגרים רבים שאינם קשורים למגדר אלא לניהול, חדשנות ויצירתיות. מדובר בתחום גברי, ולצערי ישנו אחוז קטן מאוד של מהנדסות נשים בתחום ההנדסה האזרחית. אחד האתגרים שלנו הוא, כמובן, להאיץ את הנושא הזה כבר בתיכון מול בני הנוער ובוודאי מול הסטודנטים".
עפרה חדד, בעלי חברת יורו ישראל: "הקמתי ביחד עם בעלי את חברת יורו ישראל בשנת 1998, ומאז אנחנו בונים פרויקטים למגורים בירושלים, מודיעין, פתח תקווה, אריאל, נתיבות, ראש העין, באר שבע, אשקלון ועוד. לאחרונה התחלנו לבנות ולשווק גם פרויקטים מסחריים. לפני הקמת החברה עבדתי במחלקת אשראי לעסקים וליווי פרויקטים בבנק מזרחי טפחות, וכך נחשפתי לענף הנדל"ן. אחד הלקוחות בו טיפלתי הציע לנו לצאת לדרך עצמאית במשותף איתו, וכך הקמנו את החברה. אבל אני לא שוכחת מהיכן הגעתי וזה גורם לי להישאר עם הרגליים על הקרקע".
עו"ד קרן פרשקר, מבעלי משרד עוה"ד רז-כהן, פרשקר ושות': "אני עומדת בראש המשרד עם השותף שלי, עו"ד משה-רז-כהן. אנחנו מתמחים כשני עשורים בתחום המקרקעין וההתחדשות העירונית בפרט. המשרד החל את דרכו ב-1995 כסניף של משרד עוה"ד אשר רוגל ושות', משרד ירושלמי בעל ותק של יותר מ-30 שנה. ב-2001 יצאנו, צוות סניף תל-אביב ואנוכי לעצמאות - ומאז אני מלווה פרויקטים של פינוי-בינוי משלב התכנון, החוזה, הליווי הבנקאי, המימון, הבטוחות לדיירים, המיסוי, העבודה מול הרשויות, קבלת הדירות ורישומן בטאבו".
עדינה חכם, מנכ"לית רשת התיווך אנגלו-סכסון: "אני מגיעה מרקע ניהולי. בעבר ניהלתי בית ספר לאוטיסטים בתל-אביב, עבדתי כמנכ"לית גני יהושע ולאחר מכן שימשתי כמנכ"לית עיריית יהוד. לאנגלו-סכסון הגעתי לפני כ-8 שנים. בתור אישה, היה לי חשוב להקיף עצמי בנשים נוספות ואני גאה לומר שמטה אנגלו-סכסון כיום מורכב כמעט כולו מכוח נשי".
רחלי בריזל, סמנכ"לית שיווק בחברת אשדר: "צמחתי בענף הנדל"ן בתפקידים שונים בתחום השיווק במספר חברות לאורך זמן. בסך הכל אני כ-25 שנים בענף. כבר בתחילת דרכי התחברתי מאוד לתחום השיווק והפרסום, היה לי ברור שתחום הנדל"ן למגורים מהווה פלטפורמה אדירה להרבה מאד תחומים בענף, ועם כל זאת מתחבר גם לבניית הארץ - וזה התחום שבו רציתי לעסוק".
רחל מלכה, בעלים ומנכ"לית משותפת בחברת מעוז דניאל: "שותפי לחיים ואני הקמנו חברת בנייה לפני 27 שנים. ברבות השנים החברה גדלה והתפתחה, וכיום היא עוסקת ביזמות ובבנייה בפועל. כבר למעלה מעשור שאני מקדמת את תחום ההתחדשות העירונית והתמ"א בחברה. אני מביאה למקצוע את הרוך והנשיות, ההקשבה והסובלנות, תכונות המסייעות בעבודה מול רוכשים ודיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית".
חיה נחום, מנכ"לית ובעלי המטבחון פרסום: "לפני 12 שנים קיבלתי הצעה עסקית לפתוח משרד פרסום, ואמרתי כן! בתום שנת הפעילות הראשונה, החלטתי להתמקד במה שאני טובה ואוהבת - וכך הפך המשרד למשרד שמתמחה בענף הנדל"ן".
צעדי הממשלה בתחום הדיור: "רצון כן, אבל זה לא מספיק"
רונן: "אין ספק שאפשר לראות רצון כן מצד השר כחלון לחולל שינוי במחירי שוק הדיור בישראל, כגון תוכנית מחיר למשתכן. אבל עד שהממשלה לא תוריד את מחירי הקרקעות כשלב ראשון ותגדיל את היצע הדיור, לא יקרה שינוי אמיתי. כל עוד בעלי האינטרסים, ובהם הבנקים והמדינה, לא באמת ירצו שהמחירים יירדו - זה לא יקרה. המדינה לא מפשירה קרקעות ולא מעוניינת להוריד מחירים; הבנקים שנתנו משכנתאות לא מעוניינים שהמחירים יירדו; בעלי הון משפיעים, המחזיקים דירות לצורך השקעה, אינם מעוניינים שמחירי הדירות יירדו. בהינתן כל אלו, לצד העובדה שאין מספיק היצע, המחירים ממש לא יירדו - הם אפילו יעלו מעט באזורי הביקוש".
קרסני: "אחת האג'נדות שהאיגוד מוביל כיום היא נושא הפיקוח הצמוד. איכות הבנייה לוקה בחסר, ליקויי הבנייה גורמים לעוגמת נפש לצרכן, הוצאות מיותרות ליזמים ולקבלנים ולעתים גם לסיכון ממשי למשתמשים ולעוברי הדרך. אנו באיגוד חוזרים וטוענים, החל מהופעתנו בפני ועדת זיילר ועד היום, שיישום המלצה זו והטלת החובה החוקית על היזם למנות מפקח צמוד שתהיה לו סמכות ואחריות המוגדרת בחוק לאיכות הביצוע באתר, תתרום משמעותית לשיפור איכות הבנייה והטמעת תרבות של איכות בענף".
חדד: "הממשלה לא מעוניינת להוריד את מחירי הנדל"ן. מדובר בפרה חולבת - וכזו לא מייבשים. לכן, כדי להראות לעם שהם מנסים לעזור, ממציאים מידי יום תוכניות שונות שלא מצליחות, ורק גורמות נזק לענף ולאזרחי המדינה. מחירי הדירות לא יירדו מכיוון שתוכנית מחיר למשתכן היא למגזר מסוים בלבד, ומי שלא זכאי לא יכול בכלל לקנות וייאלץ לקנות דירות בשוק החופשי שהמחירים בו יעלו. בנוסף, המחירים של הקרקעות הפרטיות ימשיכו לעלות, מכיוון שמלאי הקרקעות הולך וקטן, והמצב רק יחמיר אם המכרזים ימשיכו להיות רק במסגרת התכניות הממשלתיות".
פרשקר: "צעדי הממשלה בשוק הנדל"ן יספקו פתרונות דיור למיעוט שבמיעוט מתוך אלה שמשוועים לפתרון דיור. במצב בו גובר הביקוש על ההיצע, סבסוד הדיור על שלל היבטיו נותן מענה רק לאלה שנהנים באופן ישיר מההטבה. כמעט ולא קיימת השפעה על מחירי הדיור. לכן לא צפויה שום השפעה של הצעדים עליהם החליט קבינט הדיור על מחירי השוק. גם הצעדים שיוסיפו יחידות דיור לשוק לא צפויים לסגור את הפער בין הביקוש להיצע, ולפיכך לא תהיה השפעה ישירה. עם זאת, קיימת השפעה פסיכולוגית על כל שוק של סחורות או מניות בעצם ההצהרות של הקברניטים ועצם הביטחון מצידם באשר להשפעה על השוק. לפיכך בהחלט תיתכן בתוך שנה השפעה מינורית על מחירי הדיור בישראל. השפעה פסיכולוגית מתרחשת דווקא באזורי ביקוש למשקיעים. כך ששם נראה ירידה כלשהי במחירים".
חכם: "אני רואה שיש השתדלות עצומה ורצון אמיתי מצד הממשלה לתת מענה ופתרונות ארוכי טווח. יחד עם זאת, מה שמפריע לי הוא פיזור הכרזות והבטחות חוזרות ונשנות לירידת מחירים בטווח המיידי. חשוב להבין שכוחות השוק מניעים את שוק הנדל"ן, וכל עוד יש ריבית נמוכה, ושוק ההון נראה כמו רכבת הרים, אנשים ימשיכו להשקיע בארבע קירות - כך שלא נראה שהמחירים יירדו בטווח זמן הקרוב, בטח לא בצורה דרסטית".
בריזל: "צעדי הממשלה בכל הקשור לזוגות צעירים, וההשתדלות להקל עליהם את החיים, מבורכים בעיני מאד. בנוגע לנושא הדיור, אני מאמינה שביצירת אלטרנטיבות נוספות להשקעה בשוק ההון, אפשר יהיה למתן את קצב עלית המחירים ובכך להקל גם על מי שאינו בקטגורית הזכאים. אבל ירידות מחירים לא נראות באופק הקרוב והבינוני. הסבירות לעליית מחירים מתונה הרבה יותר גבוהה מכך שהמחירים ירדו. אני מאמינה שביצירת אפיקי השקעה פיננסים נכונים, כמו למשל רפורמה בסוגיות הביטוחים, העלאת ריבית על פיקדונות וחסכונות, ללקוח הסופי תהיה דרך נוספת להשקיע את ההון ולא רק בדירות. מצב זה יפנה משקיעים מהשוק ויפנה דירות יד שנייה לטובת משפרי דיור וימתן את קצב עלית מחירי הדירות".
מלכה: "למדינה יש כוונות טובות אך הדרך שגויה. אני חושבת שעדיף היה להעניק לזוגות הצעירים את ההטבה של מחיר למשתכן באמצעות מענק כספי שגובהו יקבע מראש. הזוגות הצעירים שיקבלו את המענק יוכלו להחליט בעצמם היכן לרכוש דירה - כך השוק יהיה דינמי ופעיל, דבר שיצור פעילות ענפה נרחבת, וכך עתודות הקרקע המעטות שיש במדינת ישראל לא יגמרו. בנוסף, לדעתי הממשלה חייבת לאשר באופן מיידי הבאת עובדים זרים לחברות הבנייה הקיימות בארץ ולפתוח חסמים בירוקרטיים של קבלת היתרים".
נחום: "אנחנו רואים את ניצני העשייה באמצעות מכרזי מחיר למשתכן, וזו בשורה משמחת בקטגוריית המחיר לפלח מסוים באוכלוסייה. אך זהו רק פלסטר שיודע לטפל בבעיה אחת, וגם היא לא הבעיה המרכזית. מעבר לבעיה החברתית שעלולה להיווצר באזורים עם ריכוז גבוה של מכרזים בשיטה זו, אנחנו עדיין נמצאים בבעיה ברמת ההיצע. יכול להיות שנראה ירידות נקודתיות לפרק זמן קצר באזורים בהם משווקים מכרזים אלה, אך זה לא מה שיבשר על שינוי מגמה. כרגע אנחנו נמצאים בשוק בו הביקוש עולה על ההיצע, לכן קשה לי להעריך שנראה ירידות מחירים. הממשלה טרם פנתה לטפל בהיצע עבור שאר הקהלים, עובדה שעלולה רק לעלות את המחירים".
