אישה בקבוצה של גברים / מיכל מחליקה בכיף

לפני כעשור, מיכל שמר ראתה בשכונת המגורים שלה, אם המושבות שבפ"ת, ילדים שמשחקים הוקי רולר - משחק הדומה להוקי קרח, בו השחקנים מחליקים על רולר בליידס. היא החליטה לרשום לחוג את הבן הגדול שלה (עמית, היום בן 16), ואחריו הצטרפו גם שני אחיו, עידן בן ה-12 ועדי בן ה-10. "זה נראה היה כמו משחק צוות, גם מגניב, גם פיזי, ומפעיל את כל החלקים בגוף, כולל שרירי החשיבה", היא מספרת.

עד כאן הסיפור סטנדרטי, אמא שדוחפת את הילדים לעסוק בספורט. אבל זה לא כל העניין - כי עם הזמן האמא התחילה לשחק בעצמה, ועוד בקבוצה של גברים בנס ציונה המרוחקת ממקום מגוריה. צריך קודם כל להכיר את מיכל כדי להבין שזה לא משונה כל כך.

מיכל שמר על המגרש. קודם הילדים, ואז היא(צילום: יאיר שגיא)

שמר למדה עבודה סוציאלית ועבדה תקופה קצרה במקצוע. לאחר מכן הגיעה לחברת "אמדוקס" כמנהלת משאבי אנוש, סיימה קורס משאבי אנוש והפכה למרצה בתחום, כל זה בשנות ה-20 לחייה. עד היום, שמר מרצה אחרי שעות העבודה ומעבירה סדנאות למנהלים בנושא מנהיגות.

במהלך אותה תקופה שמר התחתנה והביאה לעולם שלושה ילדים, והחליטה תוך כדי ללמוד משפטים. היום היא משמשת כבר שנה שנייה כנציגת הציבור של בית הדין לעבודה, וכמנהלת משאבי אנוש של מכון וינגייט. בנוסף היא למדה גישור ופעם בחודש משמשת גם כמגשרת. איך מספיקים הכל? מיכל מבהירה: "הילדים שלי באים לפני הכל והם חלק בלתי נפרד מכל דבר שאני עושה. לא עושים את הכל ביחד, לומדים לנתב כל דבר לזמן שלו, וזה מסתדר".

אישה עסוקה במיוחד(צילום: יאיר שגיא)

מיכל, שהתגרשה לפני כארבע שנים וחצי, הלכה לעודד את הבנים שלה במשחק לפני כשנתיים, ועל הדרך ניסתה לברר אם פועלת גם קבוצת בוגרים: "בשכונה לא הייתה", היא אומרת. "בדקתי גם במקומות מרוחקים יותר ונתקלתי ב'לא' חד משמעי. היו מאמנים שצחקו עליי, אבל אני מאמינה במשפט של גנדי, 'בהתחלה יתעלמו ממך, אח"כ יצחקו עלייך, בהמשך ילחמו בך ובסוף תנצח'. גם בבית, כשדיברתי עם הילדים שלי, התגובות היו מעורבות. הם הסכימו לתמוך, אבל 'רק אל תשחקי בקבוצה שלי', היום הם כבר במקום אחר, הכי גאים ומשוויצים בי.

"המשכתי לחפש, ואחרי שהבן שלי עבר לפני שנה לשחק בקבוצת ה'דרגונס' בנס ציונה תחת המאמן בוריס קוטלר, הבנתי שיש שם קבוצת בוגרים. בוריס פשוט אמר, 'תבואי בערב'".

"היו מאמנים שצחקו עליי"(צילום: יאיר שגיא)

איך היה המפגש הראשון עם חברייך לקבוצה - כולם גברים? איך הם קיבלו אותך?

שמר: "הופעתי ושמתי עליי ציוד. שמעתי אותם מתלחששים, 'אהה, יש פה גם נשים'. התרגשתי מאוד, גם כי חששתי מבחינה פיזית בגלל שלא ידעתי כל כך להחליק, וגם לא הייתה לי המיומנות והטכניקה. השתפרתי עם הזמן. אחד הרגעים המצחיקים היה כשנקבע לנו משחק ידידות, ומאוחר יותר התברר לי בשיחה עם הבן הגדול שלי שהמשחק הוא בעצם מולו. מה היה שם? הם קרעו אותנו.

"די מהר, כשבקבוצה ראו שאני חוזרת פעם אחרי פעם, ושאני רצינית וזה לא קוריוז, נתנו לי להרגיש נוח יותר. יש הבדל בין גברים לנשים. גברים לא מנהלים שיחות ארוכות, הם באים, שמים את המגנים ומתחילים לשחק, וככה הם היו גם איתי. המשחק האחרון שלנו היה נגד פ"ת, אותם מאמן אחד מאלה שצחקו עליי בתחילת הדרך. בסיום המשחק, אחרי שניצחנו, הזמנתי את הקבוצה מפ"ת להצטרף אלינו לתה ועוגה, מסורת שהכנסתי לקבוצה ונמצאת באחריותי בכל אימון. כשהם ישבו איתנו, הם שאלו למה אני נוסעת מפ"ת לנס ציונה, אז אמרתי להם שהמאמן שלהם לא קיבל אותי לקבוצה. החבר'ה שלי נבהלו והתחילו להגיד 'שלא יגנבו אותך', וזה היה המקום בו ראיתי את האכפתיות שלהם והבנתי שאני חלק מהקבוצה".

ה"דרגונס" מנס ציונה(צילום: יאיר שגיא)

המסר של מיכל מאוד ברור: "היו פעמים שהלכתי הביתה והרגשתי כמו כישלון מוחלט ושאני מפריעה להם, אבל אז גם הגיע הקול השני שאמר 'סה"כ הם מקבלים אותי, טוב לי שם, פיזית אני משתפרת, אז הכל בסדר'. יש לי עוד כמה שנים בהן אני יכולה לעשות את זה, ואני הולכת עם האמת שלי כמו בכל דבר אחר. מאוד חשוב להיות אמפתיים לסביבה ולא ללכת למלחמות על כל דבר. צריך להבין גם את הצד השני. לא תמיד התשובות השליליות מגיעות דווקא מרוע, אלא בגלל שלא תמיד זה מוכר או מקובל, או מתוך כוונה להגן עלינו הנשים. לא היה לי רצון לכפות על קבוצה שאגיע אליה, הדרך מבחינתי הייתה מאוד חשובה".

המאמן של מיכל, בוריס קוטלר, לא מבין מה מיוחד כל כך באישה שמשחקת בקבוצה של גברים, ואומר: "מיכל התעניינה, בדיוק פתחתי קבוצה חדשה של מתחילים וזה התאים. בענף הזה משחקות גם בנות, ואני לא רואה שום בעיה עם זה. מיכל השתלבה מהר מאוד".

"הדרך הייתה חשובה"(צילום: יאיר שגיא)

קפטן הקבוצה אבי הוסיף: "זה ממש לא היה מוזר שמיכל הצטרפה. במועדון הזה יש מספר קבוצות, ומשחקות בו גם בנות ונערות. קיבלנו אותה בשמחה ומיכל הפכה לחלק בלתי נפרד מאיתנו. מדובר בענף ספורט נפלא, והכניסה של מיכל מעידה על כך שהספורט הזה הוא לא רק לגברים. אנחנו מזמינים את כולם וכולן לנסות ולהיחשף למשחק הנפלא הזה".