הנשים שמוכרות לעולם את המוח הישראלי
הילה פריימן-קריב מייצאת לעולם טכנולוגיות לאכיפת עבירות תנועה חמורות, ד"ר אנדה בהרב פיתחה טכנולוגייה לניטור בעיות שינה שנמכרת בכל העולם ורות דיסקין מוכרת סרטי תעודה מישראל לכל העולם. יום האישה הבינלאומי שחל היום מאפשר לנו לתת הצצה לנשים שמסייעות לייצוא הישראלי לגדול
חברת סייפר פליס
מספר חודשים אחרי שנולד בנה הבכור, הקימה הילה פריימן-קריב (50) את חברת סייפר פלייס יחד עם ארבעה יזמים - ביניהם בן זוגה אורי קריב. החברה שהוקמה לפני 5.5 שנים, מפתחת ומספקת אמצעים מתקדמים מבוססי וידאו לאכיפת עבירות תנועה, שיפור הבטיחות בדרכים, זרימת התנועה והגברת הסדר הציבורי. בין היתרונות של המערכות שפיתחה החברה היא היכולת לזהות ולתעד מגוון רב של עבירות תנועה מסכנות חיים כגון אי מתן זכות קדימה להולכי רגל, שימוש בסלולארי בזמן נהיגה, עקיפה על קו הפרדה לבן ועוד.
לפני שבועיים השיקה סייבר פלייס את המערכת במערב אירופה ומבחינת הילה המשמשת כסמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בחברה, מדובר בחלום של ממש. "מבחינתי מאוד מרגש להקים משהו מחלום, רעיון ומצגת ולהביא את זה להצלחה מוכחת", היא אומרת. "הנתונים האחרונים שפורסמו מלפני שנתיים, מראים על מעל 1.3 מיליון הרוגים בתאונות דרכים מידי שנה ברחבי העולם, ובמספרים, כל שש דקות נהרג אדם בתאונת דרכים. זו בעיה גלובלית ולמרות האמצעים שיש לשוטרים, היעילות שלהם מאוד נמוכה. הם לא יכולים להיות בכל המקומות בו זמנית והטכנולוגיות שיש בעולם הן טכנולוגיות ממוקדות בעיקר לעבירות מהירות ואור אדום כאשר מצלמות המהירות מאוד שנויות במחלוקת".
הילה, מאז שהיא זוכרת את עצמה היא קריריסטית בפול טיים ג'וב. היא בעלת תואר בכלכלה, תואר בשיווק בינלאומי ועו"ד. במשך השנים עבדה במשרד האנרגיה הקנדי ולאחר מכן במספר חברות אנרגיה ישראליות כאשת שיווק, אחת מהן היא חברת סונול. בהמשך עשתה את ההתמחות שלה כעו"ד במחלקה המשפטית של חברת נייס, נשארה לעוד מספר שנים. משם המשיכה את הקריירה בעולמות ההייטק. חברת אמדוקס שם נטלה חלק מהעבודה על השותפות בין IBM לאמדוקס. בהמשך עברה לחברת אוקטביאן לתפקיד ניהולי בכיר אך המשבר ב2008 הביא לסגרת החברה והיא החליטה לעצור רגע ולהקדיש את הזמן למשפחה ולילדים.
הרעיון לפתוח חברת סטארט-אפ בתחום התחבורה החל לקרום עור וגידים בזכות בן זוגה, יזם בעצמו."אנחנו נוסעים לא מעט ובמהלך הנסיעה היינו מדברים על הבעיות בנושא התחבורה, התאונות והיפגעות הולכי רגל כאשר המשטרה לא מצליחה להתמודד. כשהתחלנו לחקור, גילינו שלמעשה אין לה אמצעים לטפל בעבירות מסכנות החיים. פיתחנו את המערכת שמבוססת ווידיאו ונותנת כלים לגופים משטרתיים ורשויות מקומיות בארץ ובעולם לאכוף את העבירות ולייצר הרתעה, להפחית פגיעה של הולכי רגל, הקטל בכבישים - ולא רק", היא מוסיפה. "המערכת תפחית את הנזק הכלכלי האדיר שנגרם כתוצאה מתאונות הדרכים".
כיום, הטכנולוגיה של החברה פרוסה בכמחצית מהערים הגדולות בארץ לאכיפה מתקדמת של עבירות איסורי חניה ובאירופה בדגש על עבירות תנועה. מזה כשנתיים מציגה סייפר פלייס בתערוכת HLS - בטחון המולדת ביוזמת מכון היצוא - כנס שמתקיים אחת לשנתיים בישראל. לדבריה ההשתתפות בכנס של המכון, הביא את החברה להציג מספר פיילוטים במקומות שונים בעולם. בנוסף החברה מועמדת בימים אלו לפרס החדשנות בתחום בטיחות בתחבורה בכנס אינטרטראפיק בהולנד שיתקיים בעוד כחודש ונחשב לכנס החשוב בעולם בתחום התנועה ותחבורה. "למרבה הצער מעבר להצלחות הניכרות במישור המונציפאלי בארץ, משטרת ישראל עדיין משתמשת בטכנולוגיה בת למעלה מ-20 שנה ומצב הקטל בכבישים עגום כפי שאתה ודאי יודע".
ומה את חושבת על יום האישה?
"יש יכולות נשיות שקשה להתווכח עליהן: מולטי טאסקינג (ריבוי משימות), היכולת לסגור פינות, יכולת עבודה בצוות טובה ומשמעותית יותר", היא אומרת בביטחון. "בעיני נכון שיהיה תמהיל של נשים וגברים במקום עבודה כי זה מביא ללא ספק, לתוצאות טובות יותר".
חברת Sleeprate
ד"ר אנדה בהרב (64), עברה לא מעט תחנות בקריירה שלה. היא למדה פיזיקה באוניברסיטת תל אביב אבל החליטה שהיא יכולה לתרום יותר בעולם הרפואה. לאחר שהתמחתה ברפואת ילדים נחשפה לחקר השינה, וב־2006 החליטה לתרגם את הגילויים המדעיים שלה ושל עמיתיה לפתרון פשוט שיאפשר לאנשים לשפר בקלות את איכות השינה שלהם. כך הוקמה חברת Sleeprate בה היא משמשת כמנכ"לית החברה. בתערוכת המובייל האחרונה שהתקיימה בברצלונה הייתה אנדה אחת מהמציגות הישראליות בביתן הלאומי של מכון היצוא - שם הציגה את האפליקציה Sleeprate.
"הפרעות שינה זו מגיפה", אומרת אנדה. "50% מהעולם המערבי סובל מבעיית שינה כזו או אחרת. 48% מאוכלוסיית ארה"ב לא ישנה מספיק משום שהתרגלנו לחשוב ששינה זה זמן מבוזבז. עשרות מיליוני אמריקאים סובלים מבעיות שינה של ממש שאינן קשורות לבעיות רפואיות אלא נדודי שינה בשל הפרעה בשעון הביולוגי, הרגלים שפוגעים בשינה כגון שתיית אלכוהול, קפה ופעילות גופנית לפני השינה".
המערכות שפתחה החברה מספקות ניטור שינה באמצעות מגוון כלים וביניהם גם באמצעות הסלולארי. "אחרי שנים שנים של מחקר פיתחנו מערכת לבדיקת הקשר בין הגוף למערכת העצבים במוח, מהירות הדופק בזמן השינה - בנוסף לבדיקת איכות השינה עצמה". האפליקציה שניתנת להורדה בGoogle Play - וב- App Store מספקת מגוון שאלות למשתמש ,שדרכן היא יכולה לעשות דיאגנוזה. בתוך מספר ימים מקבל הנבדק תשובה לבעיית השינה ממנה הוא סובל ומתן טיפול התנהגותי מתאים על סמך המידע שהוזן לאפליקציה.
האם כאישה את מרגישה אחריות גדולה יותר להשקיע בתחום השינה?
"אנחנו חיים במציאות בה תחומי האחריות והפעילות של האישה הם לא פחותים מאשר אלו של הגברים: בין הילדים והמשפחה לעבודה, בין הישגיות והמקצועיות לבית, בין הפנאי להתחייבויות, שאיפות להגשמה עצמית וטיפוח אישי. אני צריכה לזכור שהשינה חיונית לחיים עצמם וללא שינה כל היתר בלתי אפשרי. והאמת כאשר אני מאפשרת לעצמי שעת שינה נוספת, אני מחייכת ונחמדה יותר, היעילות בכל מה שאני עושה משתפרת".
רות דיסקין סרטים בע"מ
רות דיסקין (50), ממקימי בית הספר לקולנוע סם שפיגל בסוף שנות ה-80, עוסקת כבר 14 שנים בשיווק והפצת סרטים בתחום הקולנוע התיעודי לרחבי-העולם עם החברה שהקימה. בשנה האחרונה היא אף מנהלת ואוצרת את אוסף מיכה שגריר - 50 שנות יצירה.
בחודש הבא תגיע רות בפעם ה-28 לשווקי הסרטים "מיפדוק" ו"מיפטי.וי" שמתקיימים בעיר קאן במסגרת הביתן הלאומי שמקים מכון היצוא כבר 14 שנים. "הקטלוג של החברה מכיל 50% סרטים של יוצרים ישראלים ו-50% סרטים מכל העולם. אנחנו עובדים מול גופי שידור ולא רק", מוסיפה רות. "אלא גם מול מוסדות אקדמאים: אוניברסיטאות, קולג'ים ועוד. החברה בעצם היא סוכנות מכירות - לוקחים סרטים בייצוג מלא ועובדים מול כל הגופים הרלוונטיים. שוק הטלוויזיה לבדו הוא שוק מכובד אבל לא מספיק חזק כדי להפוך את הסרט למסחרי".
איפה ישראל בעולם מבחינת יצוא הקולנוע התיעודי?
"אנחנו קטנים ושוליים מאוד. ביצוא סרטי תעודה - ולאו דווקא בעולם הסרטים והטלוויזיה", מבהירה. לדבריה לא מדובר באוכל להמונים מי שצופה בסרטי תעודה הם כ-5% מהאוכלוסייה בלבד - נישה שבנישה. "95% לא צופים בז'אנר הזה. לכך צריך להוסיף את שפת הסרטים הישראלים. תחנות רבות בעולם מעדיפות לשדר תכנים בשפת המקום. אבל למרות זאת יש לא מעט תחנות טלוויזיה בצרפת, גרמניה, תחנות ציבוריות במדינות הסקנדינביות: פינלנד, שוודיה ודנמרק שמאוד אוהבות לשדר תכנים מישראל. אבל בגדול אנחנו מוגבלים. תוסיף את העובדה שגם מבחינה פוליטית לא פשוט ומדינות ערב מחוץ לתחום".
לא נשמע משהו!
"הסרטים הישראליים נחשבים מבחינת איכותם לטובים ביותר. הם זוכים בפסטיבלים הנחשבים ביותר ויש הכרה והוקרה ובעיקר בקרב יוצרים תיעודיים", אומרת, אך מוסיפה כי בשל הסיבות שציינה קודם, לא תמיד זה מתרגם בכסף ולהצלחה מסחרית.
רות מציינת, כי מעבר לכך שהחברה משווקת סרטים תיעודיים מהעולם היהודי, (קהילות יהודיות, סרטי שואה, יהדות) נושא זכויות האדם ומעמד האישה תופס מקום נכבד בחברה, משום שהנושא קרוב לליבה. "הוספנו לא מזמן לקטלוג שלנו את הסרט "כלת הנילוס" של בימאי מצרי ומפיק צרפתי. סרט שעוסק בנישואים כפויים בחברה המוסלמית המסורתית נישואי צעירות לגברים שהן לא רוצות. חלק ניכר מהסרטים עוסקים במעמד האישה. זה נושא שקרוב אלי באופן אישי - אני אימא לשלוש בנות ואני וזה מעסיק אותי", היא אומרת בחיוך. "לא הייתי מגדירה את עצמי פמיניסטית לוחמנית אבל בפירוש חושבת שאנחנו לא שוות פחות אלא לפעמים יותר".
"אני חושבת שלא בכדי, שמתעסקים כל הזמן בנושא מעמד האישה. המהפכה הגדולה של המאה ה-20 והמאה ה-21 אינה מהפיכה במעמד האישה אלא במעמד הילדים, שעברו מהפיכה אדירה במעמדם במשפחה ובחברה. לעומת זאת נשים בהרבה מאוד תחומים עדיין אנחנו לא שם. נשים עדיין מקופחות בהרבה תחומים".
