ניהל רומן עם הפסיכיאטרית – ואז תבע אותה

צעיר שניהל זוגיות עם רופאה שרשמה לו תרופה פסיכיאטרית, תבע אותה על נזקים שלכאורה נגרמו לו. השופט דחה אותו: אין פיצוי על אהבה נכזבת

עו"ד מישל אפשטייןפורסם: 10.03.16 , 08:24

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש צעיר נגד אישה שאליה הגיע לטיפול פסיכיאטרי, אך עד מהרה הפך לבן זוגה למשך כמה חודשים. הצעיר טען שהיחסים היוו הפרה מצדה של יחסי מטפל-מטופל, אך השופט מריו קליין קבע שאין פיצוי על אהבה נכזבת.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג הכירו ב-2006 כשהגבר הגיע לטיפול לאחר שסבל זמן רב מבעיות נפשיות ואף ניסה לשים קץ לחייו בזמן ששהה בחו"ל. הפסיכיאטרית הייתה אז אחרי גירושיה מבעלה. בפגישה היא נתנה לו מרשם לתרופה שהוא סיפר לה שבה הוא מטופל. שם, לגרסתה, ניצתה ביניהם משיכה ונרקם ביניהם קשר רומנטי. מערכת היחסים הייתה אינטנסיבית, ובשלב מסוים הצעיר עבר לגור בביתה למשך כמה חודשים, ביחד עם שלושת ילדיה.

תביעה

שלח עובדת לפסיכיאטר. ביהמ"ש: זו לשון הרע

עו"ד אתי חסיד

סמנכ"ל בחברת "תגבור" זעם על עובדת שלטענתו הזניחה רכב שקיבלה. בין השאר אמר לה שהמכונית נראית "כמו הפרצוף שלה". הוא ישלם 20 אלף ש'

שלח עובדת לפסיכיאטר. ביהמ"ש: זו לשון הרע

אלא שב-2007 עלתה מערכת היחסים על שרטון, הצעיר עזב את הבית והצדדים החלו במערכת של האשמות הדדיות, תלונות, תביעות והתכתשויות. לאחר תלונה מצד התובע, קבעה לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל כי הרופאה הפרה את כללי האתיקה והשעתה אותה לשנה מההסתדרות. לעומת זאת, בהליך משמעתי של משרד הבריאות נקבע כי לא הוכח שהתקיימו יחסים בין הנתבעת לתובע כמטפלת ומטופל, ורישיונה הרפואי לא נשלל.

ב-2009 הגיש הצעיר תביעה לבית משפט השלום בתל אביב ודרש פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לשיטתו, כתוצאה מניצול יחסי מטפל-מטופל בכדי לזכות בטובות הנאה מיניות. לדבריו הקשר החל ביחסי מטפל-מטופל, ורק זמן מה אחר כך הפך אינטימי. משכך, טען, על הנתבעת חלה אחריות בגין התנהלות רשלנית ופוגענית שהחמירה את מצבו הנפשי.

הפסיכיאטרית הגישה תביעה נגדית וטענה שהיחסים החלו ברצון חופשי כבר בפגישה הראשונה, כשבאותו זמן הוא לא נחשב מטופל שלה. לדבריה הצעיר הוא עבריין מניפולטיבי, שהצליח להוביל אותה למצב זה תוך יצירת מסכת שקרים, ועשה יד אחת עם בעלה לשעבר בכדי לפגוע בפרנסתה ובשמה הטוב תמורת כסף.

נשמות תועות

השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין האמין לפסיכיאטרית וציין שהתובע סובל מ"זיכרון סלקטיבי" בהתאם לאינטרס של התביעה שלו. לעמדתו, פגישה אחת לא ביססה יחסי מטפל-מטופל בין הצדדים. "מסקנתי היא שהצדדים 'נדלקו' אחד על השני ב'תשוקה ממבט ראשון' והפכו היחסים לאינטימיים במהירות הבזק, וברור כי אין המדובר בטיפול כהגדרתו בין רופא ומטופל", כתב.

הוא הוסיף שברגע שהיחסים עברו אל המישור הזוגי-אינטימי, לא התקיימה יותר חובת זהירות משפטית של הנתבעת כלפי התובע: "לכל היותר התובע סובל מאהבה נכזבת וכידוע אין עוולה כזו בפקודת הנזיקין המנדטורית. על נטישת בן זוג על רקע רומנטי – על אף הנזקים האדירים שדבר זה יכול לגרום ל'ננטש' – לא קיימת עילה שבדין לתבוע פיצוי".

בנוגע לתביעה הנגדית, השופט לא התרשם מהטענות בדבר הקנוניה שייחסה הפסיכיאטרית לצעיר ולבעלה לשעבר, וסבר שהיא הוגשה רק כמשקל נגדי לתביעה העיקרית.

בסופו של דבר שתי התביעות נדחו, ונקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. לקראת סיום פסק הדין ציין השופט קליין כי לדעתו מדובר פשוט בשתי נשמות תועות, שהיו בקשיים ונזקקו לחום ואהבה, אולם אין להטיל עליהן אשמה משפטית.