שנתיים למטוס המלזי: "הם בחיים, אני יודעת"

דאי שוצ'ין, פועלת במפעל בסין, הולכת כמעט כל יום למשרדי חברת התעופה "מלזיה איירליינס". הדרך לשם כוללת נסיעה בכמה אוטובוסים, וכשהיא מגיעה למשרדים היא מוסרת מכתב. כמעט בכל יום כתוב במכתב אותו הדבר: "ספרו לנו את האמת ותחזירו לנו את יקירינו". אחרי שהיא מוסרת את המכתב היא עולה שוב על אוטובוס ונוסעת הביתה, לדירתה הקטנה, שם ארוזים בקופסאות העתקים של מאות מכתבים דומים שמסרה לחברת התעופה בשנתיים האחרונות. בכולם היא התחננה לקבל מידע על אחותה ועל ארבעה קרובי משפחה אחרים שלה שהיו על טיסה MH370 של "מלזיה איירליינס", שנעלמה בדיוק היום לפני שנתיים.

במלזיה ובסין מציינים היום בטקסים את אירועי היום המסתורי ההוא, כשמטוס בואינג 777 של חברת התעופה המלזית המריא מקואלה לומפור בירת מלזיה לבייג'ינג בירת סין עם 239 נוסעים ואנשי צוות. פחות משעה אחרי ההמראה נותק הקשר עם המטוס, וההנחה הייתה שהוא התרסק, אבל בהמשך באמצעות כלי מעקב מתקדמים ולוויינים התברר כי המטוס סטה ממסלולו והמשיך לטוס עוד שעות עד לדרום האוקיינוס ההודי, אזור מבודד שבו אין שום אפשרות לנחות. שם, מעריכים החוקרים, אזל לו הדלק והוא צלל לקרקעית הים, וכל מי שהיה עליו נהרג.

מבצע החיפושים בלב האוקיינוס(צילום: EPA)

(צילום: AFP)

(צילום: רויטרס)

תעלומת המטוס המלזי, נזכיר, הפכה לאחת התעלומות הגדולות ביותר בתולדות התעופה. מסתורין רב אפף אותה, ועד היום לא יודעים החוקרים לומר בוודאות מדוע סטה המטוס ממסלולו: בתחילה חשבו על פיגוע טרור משום שעל המטוס היו שני איראנים עם דרכונים מזויפים, אבל בהמשך התברר כי הם מהגרים שניסו לברוח לאירופה. גם האפשרות של תקלה טכנית נשללה, וההערכה שזכתה למרב החיזוקים הייתה זו שאחד הטייסים החליט במתכוון להטיס את המטוס לאזור מבודד ולהתרסק כמעשה התאבדות - כפי שביצע שנה אחר כך הטייס הגרמני אנדראס לוביץ באלפים הצרפתיים.

למרות מבצע החיפושים היקר בהיסטוריה ברחבי האוקיינוס ההודי - אזור שרובו כלל לא ממופה - עד היום, במשך שנתיים, לא נמצא המטוס. רק בקיץ האחרון, שנה וחצי אחרי ההתרסקות, נסחף לראשונה שבר של המטוס לחופי האי ראוניון הסמוך לאפריקה, אבל שלד המטוס והגופות לא נמצאו עדיין.

דאי במטרו של בייג'ינג, בדרך למשרדי חברת התעופה. למטה - המכתב שלה(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

כאב המשפחות, היום בבייג'ינג(צילום: AP)

רוב הנוסעים במטוס ההוא היו סינים, כך שברחבי סין יש עשרות משפחות שעדיין מתקשות להשלים עם מות יקיריהן. אף שהחוקרים קבעו שכל מי שהיה על המטוס נהרג, הם עדיין לא יודעים להסביר מה בדיוק קרה על המטוס בשעות שלפני ההתרסקות ומדוע - ומה כבר אפשר לעשות כשאתה לא יודע מה קרה לאנשים שאתה אוהב?

אנחנו לא משוגעים

חלק מהמשפחות האבלות הגישו תביעה נגד חברת התעופה, כולל 12 משפחות שעשו זאת בימים האחרונים. אחרות קיבלו פיצויים בתמורה לכך שלא יגישו תביעה. רבים עדיין תוהים מה לעשות, ויש מי שכמו דאי שוצ'ין מוצאים נחמה רק במחשבה שיקיריהם עדיין חיים. איפשהו, איכשהו. לכן כעת הם מקדישים את חייהם לדרישת תשובות מחברת התעופה.

השריד היחידי של המטוס המלזי - זה שהתגלה באי ראוניון(צילום: AP)

"אנשים אומרים שאנחנו משוגעים", מספרת דאי בת ה-62, שאחותה הצעירה הייתה על המטוס יחד עם בעלה, בנה, כלתה ונכדה. "אבל עבורנו, יש לנו תחושה שהם עדיין בחיים. הרשויות והחברה פשוט אומרות לנו שכל הנוסעים נהרגו. אנחנו לא מקבלים את זה. אם הם אומרים לנו את האמת, שייתנו לנו הסבר משכנע ואז נפסיק לבוא לפה כל יום. אני לא יכולה לישון ואני לא יכולה להתגבר על זה. אין לי דרך אחרת להתמודד עם זה. ההליכה למשרדי מלזיה איירליינס כל יום נותנת לי הקלה מסוימת, ואני מרגישה שאני עושה משהו עבור אחותי".

קרובי המשפחה של רבים מנוסעי טיסה MH370 מאמינים שמסתירים מהם את האמת. אין ביניהם הסכמה לגבי מה שקרה למטוס והם מעלים תיאוריות שונות, אבל הרוב אינם מאמינים שכל האמת נמסרה להם. החשד גדול במיוחד בסין, שם יש צנזורה הדוקה של המשטר על התקשורת.

קלי וון, שמנהלת חנות רהיטים, נואשת להמשיך הלאה, להתקדם בחיים, למצוא דרך להתחיל מחדש אחרי שבעלה נעלם על המטוס ההוא, אבל האובדן עדיין קשה לה מאוד. "המשפחה שלי עדיין חיה בצל אירועי המטוס", אומרת וון בת ה-31, תושבת בייג'ינג שחיה עם בנה בן החמש, שנותר ללא אביו. "אני לא יכולה לעבוד כפי שעבדתי קודם כי יש יותר מדי עניינים שאני צריכה לטפל בהם במשפחה שלי, אבל אני מקווה שבסופו של דבר אוכל להתגבר על האסון ולחזור לעבודה". עכשיו היא צריכה להחליט אם לקבל פיצוי במסגרת הסכם עם מלזיה איירליינס או להגיש תביעה.

איפה הם? זוכרים את קורבנות המטוס המלזי ההוא, ומטוס אחר של "מלזיה איירליינס" שהתרסק באותה השנה באוקראינה בעקבות פגיעת טיל(צילום: AFP)

החיפושים אחר המטוס אמורים להסתיים ביוני הקרוב – בין שהוא יימצא ובין שלא. למרות דרישותיהם של קרובי משפחה, עדיין לא סופקו להם צילומי אבטחה של הנוסעים בעת העלייה למטוס. אחרי פגישה עם אנשי מלזיה איירליינס בחודש שעבר, חלק מקרובי המשפחה הנסערים הלכו לאכול יחד ארוחת צהריים. "התאספויות כאלה חשובות עבורנו", אומרת וון. "אנחנו כבר חסרי אונים. אם לא נעזור זה לזה, נרגיש עוד יותר בודדים".

דאי, על כל פנים, לא חושבת יותר מדי על האפשרות להמשיך הלאה. לפחות בעתיד הנראה לעין היא מתכוונת להקדיש את חייה

למסירת המכתבים לחברה, מכתבים שעליהם חתמו היא וקרובי משפחה אחרים של נוסעי המטוס.

לפני שנה ילדה בתה היחידה של דאי בן ראשון – הנכד היחידי שלה. עכשיו רוצה הבת שהסבתא הטרייה תעזור לטפל בו. דאי אומרת שזה לא יקרה. הנסיעה למשרדי מלזיה איירליינס גוזלת ממנה זמן רב, והיא לא מתכוונת לוותר עליה. עד שהיא תקבל תשובות.