אונס זמרת שלא היה: נדחתה תביעת מיליונים

אמנית תבעה 2.5 מיליון שקל מגבר שטענה שתקף אותה ובהמשך גם פרסם עליה לשון הרע. אבל גרסתה העלתה ספקות קשים בבית המשפט

עו"ד אילן גבעפורסם: 11.03.16 , 07:21

בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה את רובה המכריע של תביעה על סך 2.5 מיליון שקל שהגישה זמרת מאזור הצפון נגד גבר שאיתו ניהלה מערכת יחסים רומנטית, בטענה לאונס, תקיפה, גזל ופגיעה בשמה הטוב. השופט אייל דורון מצא את גרסתה של הזמרת תמוהה, ולבסוף פסק לזכותה כ-100 אלף שקל בלבד על לשון הרע, אם כי רוב הסכום הזה ישולם ישירות לבית המשפט עבור אגרה על סכום התביעה הגבוה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הזמרת טענה שהנתבע הוא מעריץ שנהג לחזר אחריה באובססיביות, ובאוגוסט 2005 הוא הגיע במפתיע לביתה באחד הלילות ואנס אותה. למרות זאת הסבירה שבהמשך הוא עבר לגור עמה והשתלט על חייה תוך שהוא מפעיל כלפיה אלימות פיזית ונפשית. לדבריה היא גילתה רק ב-2006 שהנתבע נשוי ואב לשלוש בנות וביקשה להיפרד ממנו. בתגובה, טענה, הוא דאג שתפורסם כתבה בעיתון בארץ מוצאה, שבהן נטען כי היא זונה ושגנבה את כספו.

תביעה

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

עו"ד אבישי אוסטרייכר

מנהלת חשבונות במסעדה בדרום, שהתעמתה מילולית עם עובד "אסם", הגישה נגדו תביעה. אבל שופטת קבעה: שפת רחוב אינה לשון הרע

הפסידה במשפט: "טינופת" זה לא לשון הרע

היא הוסיפה שהנתבע הוציא דיבתה בפני הלשכה לסיוע משפטי, בפני הביטוח לאומי ובפני חברת הביטוח "הפניקס". בגין האירועים אלה ואחרים — אונס, תקיפה, גזל, פגיעה בפרטיות ולשון הרע – היא תבעה ממנו פיצוי של 2.5 מיליון שקל.

גרסתו של הנתבע הייתה אחרת לחלוטין. לדבריו הוא פגש בה במועדון לילה בצפון, היא סיפרה לו את סיפור חייה הקשה ורחמיו נכמרו עליה. הם ניהלו מערכת זוגית שבמסגרתה הוציאה ממנו הזמרת כספים במניפולטיביות. לטענתו מערכת היחסים התדרדרה בשל סירובו לחלוק עמה את זכויותיו בדירה שקנה בחו"ל וכי לא עזב את אשתו למענה. לדבריו, היא החלה להעליל עליו עלילות שווא אף שבמקביל המשיכה לבלות איתו וגם נסעה עמו לחו"ל.

עוד הוא טען כי טענת האונס מהווה עלילה שהתובעת לא הוכיחה, ובנוסף שחוק לשון הרע אינו חל על עבירות שבוצעו בחו"ל, מה גם שהפרסומים לא נעשו מיוזמתו.

"פאם פאטאל"

השופט אייל דורון דחה את התביעה ברובה. טענת האונס נדחתה בשל היעדר ראיה חיצונית ובשל חוסר עקביות ומהימנות בעדות התובעת, שהתלוננה במשטרה רק שש שנים אחרי האירוע, וכן משום שלא הוגש כתב אישום. בנוסף תמה השופט מדוע במהלך האירוע לא קראה התובעת לבתה בת ה-30 ששהתה בחדר סמוך וכיצד המשיכו היחסים למערכת זוגית.

ביחס לפרסום בעיתון בחו"ל הבהיר השופט כי מדובר בלשון הרע ופגיעה בפרטיות. כותרת הכתבה, "פאם פאטאל", בצירוף תמונה של התובעת בלבוש חושפני ובתנוחה פרובוקטיבית, וכן התוכן שלפיו התובעת הוציאה מהנתבע כספים במרמה, מהווים פרסום מבזה שפוגע בשמה הטוב. השופט השתכנע כי הפרסום נעשה ביוזמת הנתבע ומתוך כוונה לפגוע בתובעת.

גם המכתב ששלח הנתבע ללשכת הסיוע המשפטי מהווה לשון הרע, קבע השופט. במכתב הוא ציין כי מיד בתחילת היכרותם סוכם כי התובעת תספק לו שירותי מין תמורת תשלום. בנוסף נטען בו כי התובעת אמידה ומנסה להונות את הלשכה. השופט דחה את טענת "אמת דיברתי" של הנתבע.

בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה באופן חלקי ביותר, וחייב את הנתבע ב-100 אלף שקל בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, וכן החזר אגרה חלקי בסכום של 2,600 שקל. נקבע כי 65 אלף שקל מתוך הסכום יופקדו לקופת בית המשפט בגין האגרה שבה חבה התובעת על סכום התביעה הגבוה.