תפקידה של קלינאית תקשורת בשיקום חולי סרטן ראש - צוואר

בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן

מידת הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים של החולה תלויה בגורמים רבים, ממאפייני הגידול: גודלו, מיקומו ובמידת ההפרעה שלו לאיבר בו הוא נמצא, ועד לאישיותו של המטופל, בריאותו הכללית ומחלות נוספות ומקורות התמיכה שלו. בנוסף, ככל שהטיפולים הנדרשים קשים, ממושכים או שכוללים התערבות כירורגית משמעותית – כך הפגיעה תהיה גדולה יותר.

הגידולים השכיחים ביותר הקשורים לסרטן ראש-צוואר הם אלו המתגלים בלשון או בגרון, במיוחד במיתרי הקול. גידולים אלה פוגעים משמעותית באיכות החיים של החולה - החולה עלול לאבד (באופן חלקי או מלא) את היכולת לדבר, להשמיע קול, לבלוע וללעוס.

קשיים אלו פוגעים בתפקודו של האדם לפני, במהלך או לאחר הטיפולים. לדוגמא: אדם שהיה רגיל לבלות עם נכדיו ולהקריא להם סיפור, מגלה את הקושי אשר מונע ממנו הנאה זו, או אדם שעבד כמרצה במכללה, לא יוכל לשוב לעבודתו אם לא יוכל לדבר בצורה ברורה ובעוצמה מספקת.

קיראו עוד במדור סרטן ראש צוואר

מתי פוגשת קלינאית התקשורת את החולה?

הצוות הרפואי מכין את החולה לקראת מה שצפוי לו במהלך הטיפול והקלינאי התקשורת הוא חלק מהצוות הרפואי המטפל, כאשר המפגש ביניהם עשוי להיות לעתים לפני הטיפול ובוודאי שלאחר ניתוח ובסיום הטיפול האונקולוגי.

המצב האידיאלי הוא שקלינאית התקשורת תשתתף בתהליך קבלת ההחלטות כבר בתחילת הדרך, תכיר את החולה ותעזור לו להבין את ההשלכות של טיפול מסויים על תפקודו. למשל, לסייע בקבלת ההחלטה על סוג הטיפול מתוך חשיבה לא רק על הטיפול במחלה, אלא גם על הסיכון בפגיעה בתפקוד בהמשך - האם לעבור הליך כירורגי או טיפול בקרינה, כשהרופא מציין שההחלמה זהה בשני אופני טיפול.

אנחנו יודעים שלטיפול הקרינתי יש השפעה ארוכת טווח, כמו: הפחתה בהפרשת הרוק, שינוי בחוש הטעם, פגיעה באיכות הקול ובדיבור. מצב בריאותו של החולה, גילו ותפקודו חייבים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות, במיוחד כשהרופא מציג לפני החולה מספר אפשרויות לטיפול ועל החולה להחליט, כשהוא לא יודע מספיק על המשמעות או ההשלכות להחלטתו.

צפו בפאנל באולפן ynet:

לחזור לתפקוד

התפקיד של קלינאית התקשורת הוא לסייע לחולה לחזור לתפקוד שהיה לו לפני הניתוח, או לחלופין, לעזור לו להסתגל למצבו הפיזי החדש ולסייע לו למצוא דרכים לפצות על היכולת שאבדה לו.

כך למשל, אם לחולה שעבר ניתוח בגרון נשאר מיתר קול אחד, נוכל לטפל בו ולסייע לו להפיק קול בצורה מיטבית, במינימום מאמץ ובמקסימום רצף, על מנת שיהיה לו קול שיוכל לשרת אותו ברמה הקרובה ביותר לתפקודו מלפני המחלה. אם יהיה צורך, נוכל להמליץ על ציוד תומך כמו מגבר קול אישי.

במידה ויש פגיעה במנגנון הבליעה, נתרגל אתו עד שיוכל לבלוע בצורה בטוחה, לסיים ארוחה מבלי להשתנק, להשתעל או לחלות בדלקת ריאות הנובעת מחדירה של מזון לריאות.

במקרה שחולה עבר כריתה מלאה של הגרון, נעמיד לרשותו אמצעים טכניים לשחזור הקול ולתקשורת המילולית העצמאית עם הסביבה. כל הציוד הנדרש לשיקומו של חולה שעבר כריתת גרון שלמה, ממומן על ידי משרד הבריאות בעצמאות קופות החולים.

במקרה של גידול על הלשון, אם היה נגע יחסית קטן שכל ההליך הכירורגי הסתכם בניתוח קטן של הסרת הגידול וסגירה של המקום, הפגיעה התפקודית תהייה מינורית. במקרה כזה נתרגל עם החולה פעולות שיעזרו לו לאמן את הלשון לבלוע, ללעוס ולדבר בצורה תקינה.

במקרה בו הגידול היה בבסיס הלשון תהיה פגיעה חמורה ורחבה באיכות הדיבור, באיכות הקול, בבליעה, בלעיסה ובאכילה, גם אז יש צורך בתרגול ואימון. יש לציין שלעתים אם כורתים יותר ממחצית הלשון, נלקח שריר ממקום אחר בגוף אשר נשתל בשארית הלשון שנותרה, כך שלמעשה לאדם יש חלק לשון פעיל וחלק שהוא כבד ולא פעיל.

השריר המושתל לא יתפקד ביעילות וקלילות כמו החלק של שריר הלשון, השריר המושתל מהווה למעשה גדם אשר אינו נייד בפה. במצב זה יש פגיעה ביכולת התנועה של שארית הלשון. הדיבור אז יהיה כבד ומשובש בחלק מההגאים הנהגים בעומק הפה.

אם החולה עובר גם טיפול קרינתי, המרקם של הלשון משתנה והיא הופכת קשיחה ופחות גמישה, מה שמתבטא שוב בדיבור כבד עם פגיעה במובנות הדיבור, קושי בלעיסה ובבליעה, כולל קושי בבליעת רוק.

אם מדובר על אדם שעבר כריתת גרון שלמה, ניצבות לפניו אפשרויות מגוונות של שיקום הדיבור, ובהתאם לשיטה כך ימשך הטיפול.

בשימוש בתותבי דיבור, יהיה צורך בזמינות וטיפול לעתים רחוקות, אך לכל ימי חייו של החולה, שכן אם הוא משתמש בתותב יש להחליפו מדי כשישה חודשים.

בכריתה חלקית של הגרון משך הטיפול תלוי בהקיף הניתוח והטיפול האונקולוגי שקיבל החולה, במוטיבציה של החולה, במצבו הכללי והרפואי ובעוד גורמים רבים, כך שלא ניתן לקבוע מראש את משך הטיפול.

המטרה של השיקום היא כאמור, להביא את החולה קרוב ככל שניתן לתפקודו לפני האבחון והטיפול במחלתו, אך תהליך הטיפול והשיקום אינו מסתיים כעבור זמן קצוב - אנחנו נשארים תמיד כגיבוי לחולה ולצרכיו המתעוררים, לעתים זמן רב לאחר סיום הטיפול. כך למשל, בטיפול בקרינה ישנם שינויים במבנה השריר ותפקודו אשר נפגעים גם שנים רבות לאחר סיום הטיפול בקרינה.

מתוך הבנה לצורך בזמינות טיפול למשך השנים, היום הכיסוי לשיקום הפה (בסל קבוע של הקופות) ניתן לכל חולה שעבר טיפול בקרינה לאזור ראש-צוואר לכל ימי חייו ולא רק לחמש שנים לאחר סיום הטיפול, כפי שהיה בעבר.

היכן ניתן השיקום על ידי קלינאית תקשורת?

הטיפול ניתן בקהילה וגם במכונים לשיקום הדיבור בבתי החולים, אך למרבה הצער יש מחסור בקלינאיות תקשורת שמתמחות בשיקום של חולי סרטן. משום כך, באגודה למלחמה בסרטן מקיימים השתלמויות ארוכת טווח, אחת לחודשיים לקלינאי תקשורת, הפתוחות לכל קלינאי התקשורת העובדים בבתי החולים או במרכזים רפואיים, ללא תשלום.

בהשתלמויות אלו אנו דנים, בין השאר, במקרים מהשטח ומרחיבים את הידע לגבי שיטות שיקום וטכנולוגיות חדשות. בנוסף, אנו מזמינים חולים להתייעצות עם 'צוות המומחים' על פי בקשתו של הקלינאי המטפל בו. כל חולה יכול להגיע לאגודה כדי לקבל ייעוץ, הדרכה והכוונה ללא תשלום, לקבוצה זו או לשיחה פרטית איתי.

כמו כן, באגודה למלחמה בסרטן מתקיימת השתלמות רב-מקצועית, אחת לשנתיים, לצוות רפואי בתחום שיקום של חולים עם גידולי ראש-צוואר, בהשתתפות אחיות, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, תזונאים ולעתים גם עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.

מקורות מידע לחולה

ניתן לקבל הסבר בטלפון או להזמין חוברות מידע של האגודה למלחמה בסרטן, ללא תשלום, באמצעות הטלמידע בשיחת חינם 1-800-599-995

האגודה למלחמה בסרטן מקיימת ימי עיון רלבנטיים ללא עלות עבור חולים, מחלימים ובני משפחותיהם. בימי העיון מרצים מהשורה הראשונה, לא רק בהיבט הרפואי אלא גם בהיבט השיקומי-חברתי.

הכותבת היא קלינאית תקשורת, האגודה למלחמה בסרטן