עם הכסף בא התיאבון: הודו מתעשרת, ומשמינה
הודו מתבססת כלכלית, מעמד הביניים מתחזק - ובמקום לאכול ירקות ועדשים כמיטב המסורת ההודית, ההודים נוהרים לרשתות המזון המהיר. התוצאה: עלייה אדירה במספר הסובלים מעודף משקל ומסוכרת
השר ג'אגאט פרקש נאדה אמר כי לפי נתונים חדשים 29% מההודים שגילם 18-13 סבלו אשתקד מעודף משקל, בהשוואה ל-16% בלבד ב-2010. מומחים מסבירים כי החיבה ההולכת וגוברת בתת היבשת למזון מהיר ואורח החיים שהופך ליותר ויותר יושבני הם הגורמים הראשיים לעלייה במשקל.
"פעם התזונה של ילדים ברוב בתי האב בהודו כללה ירקות ועדשים", מסביר האפידמיולוג סוטפה אגרוול מהקרן לבריאות הציבור בהודו, "אבל משפחות התחילו לאכול בחוץ לעתים קרובות יותר, וכשהן עושות זאת – זה כל הזמן פיצות והמבורגרים וצ'יפס".
חשוב לציין כי בינתיים, שיעור הילדים הסובלים מתת תזונה בהודו הוא אחד הגבוהים בעולם. מאות מיליוני בני אדם חיים בהודו בעוני, ומרוויחים פחות משני דולרים ליום.
שר הבריאות הזהיר כי חלה גם עלייה במספר מקרי הסוכרת בקרב אנשים בני 79-20. בנאום בפרלמנט שלשום אמר כי בשנת 2016-2015 היו בהודו 69 מיליון מקרים רשומים של סוכרת, בהשוואה ל-66.8 מיליון בשנה שלפני כן ו-65 מיליון בשנה שלפניה. קרן הסוכרת הבינלאומית סבורה שעד לשנת 2040 עלולה הודו להתמודד עם 123 מיליון חולי סוכרת.
רופאים טוענים גם כי אורח החיים היושבני – שכולל ישיבה ארוכה במכונית, צפייה בטלוויזיה ועבודה במחשב או משחקים במחשב
– מוביל להשמנה ההולכת וגוברת של ההודים. הם פשוט יוצאים פחות החוצה.
"הזמן שאנשים מעבירים מול המשחק גדל כל כך. אפילו ילדים בני שנתיים משחקים בטלפונים הסלולריים ובטבלטים", אמר אגרוול. גם התגברות זיהום האוויר גורמת לחלק מההורים להשאיר את ילדיהם בתוך הבתים.
לפנייה לכתב/ת 
