מושיק רוט לבד? מג'דרת זחלים במקום בשר בקר

בפרק האחרון של ריאליטי הבישול "משחקי השף" הוגשה לשופטים מנת פיצה בתוספת חגבים. השפים מאיר אדוני ואסף גרניט לעסו ברצון, ובעזרתו האדיבה של טכנאי הקול גם הקהל בבית זכה לשמוע את פצפוצי הפריכות של החרקים הקלויים. השף מושיק רוט, לעומת זאת, הגיב בשאט נפש, ואפשר רק לנחש שרוב הצופים הזדהו איתו. המתמודד שהכין את הפיצה הסביר שהוא מגיש חגבים מתוך אידיאולוגיה. מבחינתו כולנו חייבים לנסות חגב עכשיו.

עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

מתבשלים על אש קטנה

אורגני לכולם

תנו לחיות בשקט

אז מה תשתו היום?

המדע עומד לצדם של מנשנשי החגבים וחרקים אחרים. כך עלה בבירור מכנס אקדמי בנושא תזונה בת-קיימא ("כיצד ניתן להאכיל 9 מיליארד בני אדם?") שהתקיים לפני כשבועיים במרכז הבינתחומי בהרצליה. לנוכח גודש תכניות האוכל שמוגשות לנו בחום על בסיס יומי קל לשכוח שרעב הוא איום ממשי על האוכלוסייה האנושית, אך מדובר במציאות מטרידה: נתוני World Food Programme קובעים ש-795 מיליון בני אדם סובלים מרעב. זה בערך 1 מ-9 בני אדם בעולם, או כל אוכלוסיית ישראל כפול 90.

שניים אכלו, אחד לא. שופטי "משחקי השף"(צילום: אוהד רומנו)

כולנו שמענו על צלו הארוך של משק החי ואת הטיעונים בדבר הצורך להפחית את צריכת המזון מהחי כאסטרטגיה לחלוקה צודקת יותר של משאבים, לצמצום הרעב העולמי ולבלימת הפגיעה בסביבה. אלון שפון ויורם ירושלמי, שהרצו בכנס "כיצד ניתן להאכיל 9 מיליארד בני אדם?" משתייכים לשורה הולכת ומתארכת של חוקרים ושל יזמים שאינם מסתמכים על רצונו הטוב של המין האנושי להפוך לטבעוני ומציעים אכילת חרקים כחלופה משביעה ובת-קיימא לחלבון מהחי המוכר לנו היום.

לך אל הצרצר

שפון, דוקטורנט במכון וייצמן וחבר בפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, התמקד בצרצרים. שפון מסכים עם הטענות הטבעוניות, לפיהן על-ידי צריכה ישירה, כלומר אכילת צמחים ולא אכילת החיה שאכלה את הצמחים, ניתן היה להאכיל 3 מיליארד בני אדם נוספים. אבל הוסיף שאנשים אינם ששים לאכול מספוא. מצד שני, הוא אומר, אכילת בשר כרוכה באבדן רב של קלוריות וחלבון, בין השאר משום שאיננו אוכלים את כל חלקי החיה. הצרצרים מציעים לנו יעילות: כדי לייצר 1 קילוגרם בשר, פרה תזדקק ל-15 קילוגרם מספוא, חזיר יאכל 3 קילוגרם, עוף יסתפק ב-2 קילוגרם ואילו צרצר יצרוך 1 עד 2 קילוגרם מספוא. הצרצר מציע יחס המרה דומה לזה של עוף, כלומר אותו מספר קלוריות לקילוגרם, אך ערכיו התזונתיים עדיפים כי הוא מכיל הרבה יותר חלבון.

פשטידת חגבים. ארכיון

מלבד תזונה טובה, במעבר מ-Livestock (פרות, חזירים, צאן ועופות) ל-Mini Livestock (חרקים) טמונים יתרונות נוספים כמו צמצום שטח הגידול; שימור קל יותר בשיטות תעשייתיות; הזנה חסכונית בשאריות מזון; ומגוון עצום של 2,000 מינים אכילים, שחלקם ממילא נצרכים באופן מסורתי בחלקים גדולים בעולם (בעיקר במזרח אסיה).

שפון הודה שהמעבר לאכילת חרקים כרוך גם באתגרים לא-פשוטים. הראשון, לפחות במערב, הוא מגבלה תרבותית (צריך לחנך את הצרכנים להתגבר על הדחייה המותנית שלהם ולצרוך את החרקים), וכן נטייתם של החרקים לספוח מתכות כבדות, חומרי הדברה ורעלנים. בנוסף צפויות להתעורר בעיות של התפשטות מחלות, צורך ברגולציה ופרוטוקולים חדשים ובדיקת הכדאיות הכלכלית.

לעוף על עוגיות זבובים

יורם ירושלמי, אנטמולוג ומייסד-שותף בחברת הסטארט-אפ Flying Spark, מאמין שצרצרים זה לחלשים. לדעתו, מי שבאמת רוצה להסתמך על חרקים כחלופה לחלבון ממשק החי צריך לעבור לזבובי פירות. בדומה לחגבים, לצרצרים, לארבה ולתולעי קמח - המינים הנכללים בתזונת החרקים החדשה - גם זבובי פירות נקיים מהורמונים ומתרופות שעלולים להימצא בבשרן של החיות הגדולות. יחס המרת המזון של הזבובים הוא 1:1 (קילו מזון לקילו בשר) והם נושאים בכנפיהם יתרונות נוספים: הזבובים אוכלים פירות בלבד ולכן יכולים להיזון משאריות והם עשירים בחלבון ודלים בכולסטרול.

ירושלמי אומר שהשימוש בזבובים הוא קל ופשוט לעומת החלופות האחרות. רימת הזבוב מתנקה לקראת ההתגלמות, זוחלת החוצה מהמצע ואז נכנסת לתרדמת, כל זה תוך התערבות אנושית מזערית. ההמתה נעשית בשלב התרדמת באמצעות הרתחה במים, כך שגם הכאב של החיה מינימלי, לטענת ירושלמי. התוצרים שמופקים מזבובי הפירות הם קמח מלא וקמח דל שומן (שניהם כמובן ללא גלוטן), זחלים מיובשים ושמן.

ומה לגבי הטעם והרתיעה של הקהל מפני תזונת זבובים? ירושלמי טוען ש"לדור הצעיר אין שום בעיה" לצרוך את תוצרי הזבובים, סיפר איך עוגיות הזבובונים נחטפו בבית הספר של ילדיו והציע לבשל את הזחלים המיובשים כחלק מתבשיל מג'דרה.

לא ברור תוך כמה שנים יצטמצם הפער בין הזעזוע של השף מושיק רוט מפיצת החגבים לבין מג'דרת הזחלים של ירושלמי, אבל אם שיקולים סביבתיים יעצבו את הבחירה של הקהל הרחב, סביר להניח שזה כנראה רק עניין של זמן.

הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה