סן אנטוניו משתדרגת לקראת הפלייאוף
הספרס בחרו במהלך בו לא השתמשו פעמים רבות בשנים האחרונות, והחתימו בשלב מאוחר שני ותיקים איכותיים, אנדרה מילר וקווין מרטין, בניסיון לעבות את הסגל ולהעמיד ספסל איכותי שיוכל להתחרות בזה של גולדן סטייט. מילר כבר מבוגר, אבל מרטין יכול להיות הברקה אם יסתגל למעמדו החדש
למה קבוצה שמחזיקה במאזן מדהים של 54 ניצחונות מ-64 משחקים, ובהפרש הממוצע הגבוה בליגה (12.4 נקודות מהיריבות), מרגישה צורך להתחמש לקראת הפלייאוף? כי אם הדברים יימשכו כפי שהם כיום, בגמר המערב היא תפגוש את גולדן סטייט, ואי אפשר להגיע עם צבא גדול מספיק לקרב הענק הזה.
השינוי של סן אנטוניו השנה הצליח בגדול, אולי יותר מהצפוי. לא שהיה לאיש ספק שלמרקוס אולדרידג' הוא שחקן מעולה, ולכן קבוצות רבות נלחמו עליו בקיץ לפני שבחר בספרס, אבל הוא לא הגיע למקום בו יכול היה להשתלט מיידית על העניינים, לתפוס פיקוד ולהמשיך מהמקום בו הפסיק בפורטלנד. הביג-מן בחר דווקא בסוג של אתגר, הצטרפות לאחת הקבוצות המסודרות והכי מבוססות שיטה שיש בליגה, אולי אפילו המובילה בקטגוריה הזו. שני הצדדים התאימו עצמם נפלא, הספרס נראים אפילו טוב יותר אחרי השפצורים הקטנים שעשה גרג פופוביץ', ואולדרידג' תפס כושר מדהים מאז פברואר.
ועכשיו, הגיע הזמן לחשוב על השלב הבא. הקבוצה לא היססה לבגר עוד יותר את הסגל המקשיש (לא שזה מפריע לוותיקים לשחק כדורסל אדיר), וצירפה שני שחקנים חופשיים, אנדרה מילר וקווין מרטין. מעבר לחיזוק בקו האחורי, מדובר גם בהוספת עומק שתשרת מטרה חשובה במיוחד - יצירת בסיס רחב מספיק שיוכל להתמודד עם סוללת המחליפים הנפלאה של גולדן סטייט, שיש לה עדיפות על ספסלים אחרים ומשפיעה לא מעט על תוצאות המשחקים של האלופה. הרכז והסקורר שהתחילו את העונה במינסוטה הם התבלין המיוחד שפופוביץ' מקווה שיהיה ראוי לסעודת אליפות.
זה לא מהלך שהספרס מבצעים יותר מדי בשלבים האלה של העונה, מה שמראה שבמועדון מבינים את גודל המשימה. גם כאשר החתימו שחקנים בעבר בתקופה הזו (מה שלא קרה הרבה), כמו טרייסי מגריידי ב-2013, בדרך כלל לא היה מדובר בשמות שאמורים להשפיע בצורה ניכרת. הקליבר של מילר ומרטין, למרות שהם מעבר לשיאם, אחר.
מילר כבר בן 39. הוא עבר בקבוצות רבות, רק שההצלחה שלו בפלייאוף הייתה מועטה. הוא תמיד שיחק אצל האנדרדוג. הוא לא אמור לספק יותר מכמה דקות מנוחה לטוני פארקר ולפאטי מילס כאשר התפקיד שלו ברוטציה יתבהר, אבל אין הרבה מנהלי משחק כמוהו בליגה, ובטח לא שחקנים מנוסים כל כך. נוכחות של מישהו כמוהו, אפילו אם רק על הספסל (למרות שהוא אמור לשחק בגלל היעדר העומק בעמדות הרכזים והרגליים העייפות של פארקר), יכולה להיות חשובה.
אבל כמובן שמילר ישחק תפקיד מוגבל במה שיעשו הספרס בפלייאוף. לעומת זאת, ההחתמה של מרטין עשויה להתברר כמכרעת, וכאן צריך לדבר על דני גרין. פופוביץ' לא אוהב שלשות, כפי שאמר בעבר, אבל זה לא אומר שהוא לא זקוק להן, וגרין הוא צלף מרכזי בקבוצה. הבעיה היא שהוא עובר את העונה הגרועה ביותר שלו בספרס (אם מתעלמים מעונתו הראשונה בה שיחק רק שמונה פעמים). מממוצע של 10.1 נקודות בארבע העונות הקודמות, כולל 11.7 בעונה שעברה, הוא קולע השנה רק 7.4 למשחק למרות שמספר הדקות שלו לא השתנה בצורה קיצונית. האחוזים משלוש הידרדרו ל-34.1 (בכל אחת מארבע העונות הקודמות בספרס קלע יותר מ-43 אחוזים).
וכאן נכנס לתמונה מרטין. הוא יכול להיות נכס עבור קבוצה שלא מתהדרת ביותר מדי קלעי חוץ מוצלחים. בגלל חילופי הדורות במינסוטה, התפקיד שלו העונה הצטמצם וכך גם המספרים, אבל אי אפשר לקחת את העונה הזו כדוגמה. בעונה שעברה הסקורר בן ה-33 קלע 20 נקודות למשחק, יש לו יד נפץ וקרוב ל-40 אחוזים משלוש לאורך הקריירה, ואחרי כל כך הרבה הופעות בקבוצות גרועות, הוא מורעב להצלחה בפלייאוף.
השאלה היחידה תהיה ההסתגלות שלו לשיטה. הוא מספק באופן קבוע נקודות במספרים דו-ספרתיים, אבל מתקשה להיות אפקטיבי באותה המידה כשחקן ספסל. לפני שלוש עונות, כשהגיע לאוקלהומה סיטי כדי להשלים את קווין דוראנט וראסל ווסטברוק כאופציה נוספת, המספרים שלו מהספסל (14 נקודות) לא עזרו מספיק לת'אנדר. גם בחצי העונה האחרונה במינסוטה הוא לא בא מספיק לידי ביטוי. החתימה בספרס השלימה רשמית את המהפך שלו משחקן מוביל לשחקן ותיק שמגיע כדי לסייע לקבוצות גדולות. אבל לא בטוח שהמהפך הזה עדיין התרחש אצלו בראש.
בגלל היכולת בהגנה, נראה שגרין ישמור על מקומו בחמישייה, ומרטין, כמו באוקלהומה סיטי, יהיה כלי מוביל בחמישייה השנייה, זה שאמור לסחוב אותה התקפית. לשם כך, הוא יהיה חייב ללמוד את הכדורסל של סן אנטוניו ולהיות חלק ממנו, וגם להבין איך למקסם את הדקות המצומצמות.
ואם זה יקרה, המהלך של סן אנטוניו יכול לתת לה דחיפה עצומה. עם מרטין על הספסל לצד דייויד ווסט ומאנו ג'ינובילי, האופציות של פופוביץ' מתנפחות, וחוץ מעוד שחקן טוב, הוא גם מקבל שם שיכול להיות על המגרש ולהתחרות בכל אחד בדו קרב התקפי, כמו שגולדן סטייט אוהבת.
לפנייה לכתב/ת 
