במערבולת: השנתיים הקשות של מיסי פרנקלין
"מחוץ לרדאר": השחיינית שבגיל 17 כיכבה באולימפיאדת לונדון וזכתה במעמד של גיבורה אמריקאית, התמודדה עם דעיכה מתמדת בשנים האחרונות, השתרכה מאחורי הסנסציה הנוכחית, קייטי לדקי, וסבלה מכאבי גב ששיתקו אותה. האם לקראת ריו היא תצליח לאסוף את עצמה מחדש?
זו אולי נראית כמו אנקדוטה חסרת משמעות, אבל יש בה בכדי להעיד על מעמדה של פרנקלין. פחות מחמישה חודשים לפני שתקפוץ לבריכה האולימפית בריו, השחיינית המעוטרת היא עדיין כוכבת אמריקאית, כזו שהציבור מתעניין במוצא פיה בנושאים שונים. הוכחה נוספת למעמדה הציבורי האיתן הגיעה בשבוע שעבר כשחתמה על חוזה חסות עם חברת "ויזה", הידועה כאחת שאורבת לכוכבים הגדולים ואימצה את מייקל פלפס באולימפיאדות קודמות.
ההילה הזו שעדיין עוטפת את פרנקלין איננה מובנת מאליה. לפני ארבע שנים כשהגיעה לאולימפיאדת לונדון, לכולם היה ברור שמדובר בכוכבת הגדולה של השחייה הנשית. החלום האמריקאי בדמות בשר ודם - ילדה בת 17, בוגרת לגילה, ניחנת ביכולת שחייה עילאית, זוללת מדליות ושופעת חיוכים וכריזמה. צריך יותר מזה? פרנקלין אכן עשתה את המצופה ממנה ולמרות שלא זכתה במדליה בכל משחה בו השתתפה, היא חזרה הביתה עם ארבע מדליות זהב ומדליית ארד אחת, יותר מכל שחיינית אחרת בעולם.
נוכח גילה הצעיר, לכולם היה ברור שלונדון היא רק יריית הפתיחה בדרך לאחת מהקריירות המפוארות ביותר בהיסטוריה של שחיינית אולימפית. אליפות העולם ב-2013 בה זכתה בשש מדליות זהב רק חיזקה את ההערכה הזו.
45 הדקות המפחידות בחייה
אלא שמאז משהו אצל פרנקלין נתקע. תוצאותיה בשנים האחרונות הידרדרו משמעותית, יריבותיה סגרו פערים ומאליפות העולם האחרונה היא חזרה ללא מדליות זהב במשחים אישיים. משחי הגב שנחשבו בעבר ללחם והחמאה של פרנקלין, עברו לשליטתה של אמילי סיבום האוסטרלית שבאליפות העולם האחרונה קטפה דאבל מוזהב ב-100 וב-200 מ'.
במקביל, קייטי לדקי שכבר בלונדון הציגה את הפוטנציאל המטורף שלה כשזכתה במדליית הזהב האולימפית ב-800 מ' בהיותה בת 15 בלבד, הלכה וצמחה למפלצת שחייה בלתי ניתנת לעצירה. עם חמש מדליות זהב באליפות העולם האחרונה, לדקי תפסה את מקומה של פרנקלין ככוכבת הגדולה של השחייה העולמית והאמריקאית בפרט ויש כאלה שרואים בה כבר עכשיו כשחיינית הטובה בהיסטוריה.
יותר מכך, אם בעבר הפרדת המשחים בין לדקי ופרנקלין הייתה ברורה למדי, הרי שכיום הגבולות היטשטשו. באליפות העולם האחרונה, השתיים נפגשו ראש בראש בגמר ה-200 מ' חופשי ולדקי הייתה זו שנגעה בקיר ראשונה בעוד פרנקלין נאלצה להיפרד מתואר אלופת העולם ולהסתפק במדליית הארד בלבד.
ברוב המקרים קשה לשים את האצבע על הנקודה שבה דברים החלו להשתבש, אלא שבמקרה של פרנקלין, הרגע הזה היה מוחשי לגמרי. יומיים לפני פתיחת אליפות הפסיפיק באוסטרליה לפני שנתיים היא חוותה כאבי גב עזים והייתה משותקת למשך שלושת רבעי שעה. "אלו היו 45 הדקות המפחידות בחיי", היא נזכרת. באליפות ההיא בה הייתה אמור לככב, הסתפקה פרנקלין במדליית זהב אחת.
"קשה מאוד להתמודד עם התחושה שאתה מפסיד במשחים החזקים שלך", סיפרה פרנקלין, "לעבוד כל כך קשה כל יום ולהישאר מאוכזבת מהתוצאות זו ההרגשה הכי קשה בעולם".
נוכח הירידה בהישגיה וכדי לאפשר לעצמה את ההכנה הטובה ביותר שאפשר לאולימפיאדת ריו, פרנקלין החליטה לחזור למקורות. אחרי שהובילה את אוניברסיטת ברקלי לאליפות המכללות השלישית ברציפות, היא החליטה לסיים את קריירת הקולג'ים ולחתום על החוזה המקצועני הראשון שלה.
פרנקלין עזבה את חייה הסטודנטיאליים וחזרה הביתה להורים בקולורדו, שם היא מתאמנת אצל המאמנים שהובילו אותה להישגיה הגדולים, טוד שמיץ ולורן לאנדו. את לימודיה לתואר בפסיכולוגיה ובחינוך היא מתכוונת להשלים בעתיד. "כשמיסי אמרה שהיא חוזרת הערכתי שבתוך 15 חודשים אני יכול להביא אותה למצב הפיזי, מנטאלי ורגשי בו היא צריכה להיות, כדי שתוכל להתחרות כמו שמצפים ממיסי פרנקלין להתחרות", אמר בביטחון שמיץ.
אלא שחזרתה של פרנקלין לקולורדו לא הייתה פשוטה ולאחר חודשיים של עבודה קשה הגיעה הנפילה באליפות העולם האחרונה. "היו כמה דברים טובים לקחת מהאליפות הזו, אבל היו גם כמה אכזבות גדולות שמכעיסות אותי", היא אמרה.
בנוסף, למרות הקרבה למשפחתה האהובה, מיסי התגעגעה לחיי הקולג' ולחברים שהשאירה מאחור. אמה של פרנקלין, די.איי, סיפרה שאחד מהרגעים הקשים ביותר של בתה היה אחרי שחברות מברקלי הגיעו לבקרה: "היא אמרה לי שהיא פתאום הבינה שהחיים שלה מתנהלים בשני מקומות ואחד מהם זה בברקלי, אלא שהיא לא שם. החברות שלה ממשיכות ללכת יחד לבתי קפה, לומדות ביחד בספריה, מתאמנות ביחד והיא לא איתן".
המצב כבר הפך למדאיג ממש כשאת השנה האולימפית, המאני-טיים, פתחה פרנקלין בכישלון נוסף. בתחרות שנערכה בינואר בטקסס, פרנקלין שוב נכשלה בניסיון לנצח במשחה אישי וגם הפעם ראתה את הגב של לדקי שגברה עליה במשחים ל-100 מ' ו-200 מ' חופשי.
"יצאתי מהתחרות הזו בתסכול נוראי, לא הבנתי למה דברים לא עובדים לי? למה אני לא מצליחה להביא את העבודה קשה לתחרות?", סיפרה פרנקלין בגילוי לב, "אני חושבת שזה חשוב לאפשר לעצמך להרגיש ככה. אם אתה מטאטא את הדברים האלה הצידה, הם יחזרו אליך ויכו בך ברגע הלא נכון".
השינוי המיוחל התרחש רק ממש לאחרונה. בסוף השבוע הקודם התייצבה פרנקלין לתחרות באורלנדו והימים הראשונים לא בישרו טובות. פרנקלין נכנעה ללדקי ב-200 מ' חופשי בהפרש של קרוב לשלוש שניות.
ברגע שזינקה למשחי הגב, החביבים עליה, דברים כבר החלו להיראות אחרת עבורה. פרנקלין ניצחה במשחה ל-100 מ' גב ב-59.80 שניות, התוצאה הטובה ביותר שלה השנה. "אני כל כך שמחה, אני אפילו לא מסוגלת לתאר כמה", אמרה פרנקלין שבימים כתיקונם לא הייתה מתרגשת כל כך מניצחון בתחרות שגרתית בסבב, "כל כך הרבה זמן רציתי לראות 4 ספרות בלבד בתוצאה שלי. ב-15 המטרים האחרונים הרגשתי כאבים השמורים למשחה של 59 שניות, לא הרגשתי אותם הרבה זמן וזה היה כל כך כיף". בהמשך התחרות היא ניצחה גם במרחק הכפול.
כעת משהצליחה לחוות שוב את טעם הניצחון וכשתוצאותיה מתחילות להעלות ניחוחות של ימיה הטובים, פרנקלין יכולה להיות מעט רגועה יותר בהכנותיה הקשות לקראת המבחנים האולימפיים של ארה"ב בסוף יוני באומהה. למרות שהיא עדיין נחשבת לאחת השחייניות הטובות במדינה, היא לא צפויה ללקק שם דבש. מכיוון שכל מדינה רשאית לשלוח שני שחיינים בלבד בכל משחה אישי, ארה"ב קבעה שיטה אכזרית שבה שתי הראשונות בכל משחה במבחנים הן אלו שייצגו אותה באולימפיאדה, בלי קשר לתוצאות והישגי העבר. נפלת על יום רע דווקא במבחנים? את המשחה האולימפי תראה מהיציע. נוכח העומק האמריקאי הבלתי נגמר בשחייה, המבחנים האולימפיים הופכים למלחמה של ממש על הכרטיסים לריו.
"אני מרגישה שאני נמצאת על המסלול הזה מסיבה מסוימת", התייחסה פרנקלין לתקופה הקשה שעברה עליה, "אני הולכת לעשות את הטוב ביותר שלי ויש בי אמונה שאני מוכנה כשאצטרך להיות מוכנה".
בין אימון מפרך אחד למשנהו, פרנקלין עובדת במקביל על כתיבת ספר יחד עם הוריה בו יספרו על ההרפתקה המשותפת שעברו עד לצמיחתה של מיסי לשחיינית-על. הספר מתוכנן לצאת לחנויות בדצמבר, וסביר להניח שעם כתיבת הפרק האחרון פרנקלין מחכה עד לסיום המשחקים האולימפיים. אם היא תצליח להביא מריו את ה"הפי-אנד", אין ספק שהספר יהפוך לרב-מכר.
לפנייה לכתב/ת 
