המדינה ערערה על פסק הדין בתיק מני נפתלי
פרקליטות המדינה ערערה על הקביעות המשפטיות של בית הדין לעבודה בתביעת אב הבית. ביחס לקביעה שנפתלי הוטעה לחשוב שיקבל תקן במעון ראש הממשלה, טענה המדינה כי "אכיפה כזו מעמידה את הקופה הציבורית בפני סיכון שהיקפו רב". על הקביעה כי שררו תנאי העסקה פוגעניים נטען: "בית הדין טעה כשמיסד עילת תביעה טרם חקיקת חוק"
המדינה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים בעניינו של מני נפתלי, שהועסק בתפקיד אב בית במעון ראש הממשלה במשך כ-20 חודשים.
בחודש שעבר קיבל בית הדין לעבודה בירושלים את תביעתו של נפתלי וקבע שאב הבית במעון ראש הממשלה סבל מתנאי העסקה פוגעניים ויפוצה ב-170 אלף שקל - 75 אלף שקל מתוכם בגין עילה של הטעיה והפרת חוק הודעה לעובד, 80 אלף בגין עילה של העסקה פוגענית ופיצוי בגין עוגמת נפש ו-15 אלף שקל עבור הוצאות משפט.
חלקו האחד של הערעור מכוון נגד הטעות המשפטית שלטענת המדינה נפלה בפסק הדין של בית הדין האזורי, ולפיה למרות שדחה את טענת מני נפתלי בדבר התבססות התנאים לקיומה של הבטחה שלטונית ובדבר היעדר האפשרות לפצות בגין אי אכיפתה, בית הדין פסק לבסוף לנפתלי פיצוי בגין השלכות אי קיומה של "הבטחה" זו. זאת, תוך השמטת הרציונל שביסוד ההלכה המשפטית הנוגעת להבטחה שלטונית, יכולת אכיפתה והנסיבות החריגות שבהן היא עשויה להצמיח זכות לפיצוי.
בהקשר זה, נטען כי אין גורם במדינה שיכול לתת למני נפתלי הבטחה לכתב מינוי. עוד נטען כי המדינה סבורה כי אכיפה של הבטחה כזו וחיוב הרשות הציבורית בפיצוי בגין אי אכיפתה, חותרים תחת עקרון חוקיות המינהל ומעמידים את הקופה הציבורית בפני סיכון שהיקפו רב כמספר הגורמים אשר חלילה "יטעו" ויתנו "הבטחות" ממין אלו. בערעור נכתב כי את הפיצוי העניק בית הדין בשל "הטעיה" לכאורה, אלא שהמדינה טוענת שבית הדין שגה הן בעצם הקביעה שהייתה הטעיה, הן כאשר הרחיב את חזית הטיעון, והן כאשר העלה טיעון שהתובע נפתלי עצמו לא העלה בסיכומיו כטיעון משפטי כשלמדינה הייתה הזדמנות להתגונן בפניו.
בהקשר זה נאמר בערעור, כי "פיצוי בגין עוגמת נפש - שהוא למעשה פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני - יכול שייפסק עת הוכחה עילת תביעה המוכרת בדין, שמזכה את התובע בפיצוי, בין אם בגין נזקיו הממוניים ובין אם בגין הלא ממוניים. לעולם ראשי הנזק לפיצוי - הממוני והלא ממוני - נלווים לעילת תביעה המוכרת בדין שהתבססה והוכחה".
המדינה סבורה כי בית הדין טעה כהתבסס על חוק שטרם נחקק וטוענת שיש השלכות מרחיקות לכת להכרה בעילת תביעה בהיעדר חוק מסדיר. "על יסוד מכלול הדברים האמורים סבורה המדינה כי נפלו פגמים של ממש בדרך הילוכו של בית הדין קמא הנכבד ובהכרעתו בנסיבות המקרה שבא בפניו, כל זאת, בהסתמך על עילת העסקה פוגענית המעוגנת בהצעת חוק שעברה קריאה טרומית", נכתב בערעור.
נפתלי (35) כיהן כאב הבית במעון ראש הממשלה במשך 20 חודשים, בין פברואר 2011 לנובמבר 2012, עד שהתפטר משום שתקן עובד המדינה והקביעות שלטענתו הובטחו לו לא הוענקו לו. התביעה הופנתה נגד משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל נכסים ומבצעים במשרד ראש הממשלה עזרא סיידוף, שרה נתניהו וכן נגד ראש הממשלה באופן אישי.
נפתלי תבע מהם פיצוי של 1.1 מיליון שקל וכן התנצלות. בנוסף הוא דרש 100 אלף שקל מראש הממשלה בגין לשון הרע והוצאת דיבה בעקבות ראיון שהעניק נתניהו לערוץ 2 ובו טען שהוא פוטר וסולק מעבודתו, אף שהוא התפטר. לפי כתב התביעה, במשך 20 חודשים ספג נפתלי "עלבונות, פגיעות ונזקים ממוניים, פיזיים ונפשיים, שהביאו אותו לאחר שהושפל שוב ושוב לנסח מכתב התפטרות ולעזוב באחת את התפקיד".
לפנייה לכתב/ת 
