חשיפה: הדו"ח המדאיג על המכון הפתולוגי באבו כביר
דו"ח חמור של הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, מטיל צל כבד על מהימנות רופאי המכון לרפואה משפטית, שעובדים בשיתוף פעולה מטריד עם נציגי התביעה. "אין ודאות מוחלטת שחוות הדעת הניתנות על-ידי רופאי המכון הן מקצועיות, אמינות, הוגנות ובלתי מוטות". פרקליט המדינה ניסה למנוע את פרסום המסמך, שמעלה חשש גדול שחפים מפשע נשלחו לכלא
טיוטת דו"ח חמור של נציבת הביקורת על מערך התביעה, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, על תפקוד המכון לרפואה משפטית הועברה בימים האחרונים מצוות הביקורת למשרד הבריאות ולפרקליטות המדינה. מהדו"ח עולה תמונה מדאיגה מאוד בכל הנוגע להתנהלות המכון, שחוות הדעת של רופאיו חורצות גורלות במשפטים רבים. הפרקליטות ניסתה למנוע את פרסום הדו"ח, ואף פנתה בנושא ליועץ המשפטי לממשלה.
המכון לרפואה משפטית (המכון הפתולוגי) הוא הגוף היחיד שמספק שירותי רפואה משפטית בישראל ולקוחותיו העיקריים הם הפרקליטות והמשטרה. חוות הדעת של רופאי המכון משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים ועל בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של אנשים - להרשעה או לזיכוי. חוות הדעת מבוססות על נתיחה או בדיקה ולא ניתן לשחזר אותן בשלב מאוחר יותר לצורך בקרה או בדיקה חוזרת, בשל קבורת הגופה וטשטוש התסמינים. במסקנה מדאיגה ומטרידה במיוחד קובעת השופטת גרסטל בדו"ח, כי לא ניתן להסכים ולהשלים עם מצב שבו אין ודאות מוחלטת שחוות הדעת הניתנות על ידי רופאי המכון הן מקצועיות, אמינות, הוגנות ובלי מוטות.
צוות הביקורת נתקל באמירות קשות מצד בכירים במשרד הבריאות שטענו: "כל המכון הזה הוא טראומה אחת גדולה. אנשים לא רוצים לגעת בזה. כולם העדיפו לעצום עיניים כל השנים". הבעיה המרכזית היא שחרף העובדה שלמכון לרפואה משפטית תפקיד ממלכתי רגיש וייחודי, לא קיים חוק שמגדיר את תפקידו, סמכויותיו ואי תלותו בשום גורם חיצוני. גרסטל סבורה שמצד אחד המכון ורופאיו נתפסים כגורם נייטרלי, אובייקטיבי, מקצועי ובלתי־תלוי, ולכן מערך התביעה ובתי המשפט נשענים על חוות הדעת של רופאיו באופן כמעט מוחלט. מצד שני, בעיניהם של הפרקליטים נתפסים רופאי המכון לא אחת כעדים מטעם התביעה לכל דבר ועניין, וגם חלק מרופאיו של המכון נהגו לראות את עצמם כעובדים עבור הפרקליטות.
במסגרת הביקורת בדקה הנציבה גרסטל והצוות שלה כ־20 תיקים ספציפיים שהתנהלו בעבר בבית המשפט וההליך השיפוטי בעניינים הסתיים. הבדיקה נעשתה החל מהשלב הראשוני של הבדיקה במכון, דרך עריכת חוות הדעת של הרופאים ועד ניהול ההליך. התיקים הללו חשפו כשלים של ממש בממשק העבודה בין הפרקליטות למכון, שיש להם השפעות מערכתיות והשלכות אישיות על חשודים. התיקים שנבדקו והגורמים שאיתם שוחח צוות הביקורת מתייחסים לתקופה שבה כיהן פרופ' יהודה היס כמנהל המכון לרפואה משפטית.
בפרקליטות ניסו למנוע את פרסום הדו"ח החמור. בחודש שעבר שלח פרקליט המדינה שי ניצן מכתב ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בו כתב: "אבקשך לבקש מהנציבה להימנע מפרסום דו"ח מערכתי זה, במתכונתו נוכחית, הן מאחר שבחלקו הוא דו"ח פרטני מובהק, הכולל התייחסות להתנהגות פרקליטים מסוימים ומתיחת ביקורת עליהם, והן מאחר שבחלקו הוא כולל ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטים. פרסום הדו"ח במתכונתו הנוכחית יסתור את מסמך העקרונות ויפגע בעיקרי הצדק הטבעי ובעקרונות היסוד של השיטה".
עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ומרצה בבית הספר הרפואה באוניברסיטת ת"א: "הנתונים מעידים כי בעבר, ולאורך שנים ארוכות, התקיים קשר בעייתי בין המכון לרפואה משפטית ובין גורמי האכיפה. חוות דעת שנכתבו על ידי רופאים מסוימים הותאמו לכאורה למסכת המשפטית, מציאות שמעלה חשש ביחס לאמינות ומהימנות לחוות דעת, שעל בסיסן הורשעו אנשים ונשלחו למאסר. הגם שכיום המצב שונה, יש חשיבות עליונה לשמור על עצמאות המכון הלאומי לרפואה משפטית, כמו גם על עקרונות של חוות דעת רפואיות אובייקטיביות".
בעיית המהימנות של רופאי המכון עלתה לאחרונה בתחקיר התוכנית "עובדה", שהעלה חשד שזויפו נתונים וסולפו דו"חות במכון כדי להקל על פרקליטות המדינה להרשיע נאשמים. בעקבות הפרסום, הוקמה במשרד הבריאות ועדה שבראשה מנכ"ל המשרד, משה בר סימן־טוב, וחברים בה עו"ד נציגי משרד המשפטים, המשטרה, הרבנות הראשית ואנשי אקדמיה. במשרד הבריאות בוחנים את האפשרות להוציא את המכון הלאומי לרפואה משפטית מתחום אחריות המשרד, במטרה להגביר את עצמאותו.
גורמים במשרד הבריאות ששמעו על הדו"ח הביעו זעזוע עמוק: "מדובר במסמך קשה מאוד ויש לו השלכות מרחיקות לכת. ייתכן וישנם אנשים שהורשעו ויושבים עכשיו במאסר ממושך על לא עוול בכפם, וייתכן ויהיו השלכות משפטיות שיובילו לבחינה מחודשת של תיקים בעקבות ההמלצות של גרסטל". שר הבריאות יעקב ליצמן סירב להתייחס לממצאי הדו"ח וביקש להמתין עד לפרסום המסקנות הרשמיות.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הוועדה תבחן את התשתית המשפטית והכפיפות המקצועית לפעילות המכון במטרה להבטיח את אי־תלותו, לצד בחינת האפשרות להסמכת גופים נוספים לתת חוות דעת בתחום הרפואה המשפטית".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מדובר בטיוטת דו"ח בלבד, והעובדה שדלפה לתקשורת חמורה בעינינו. הפרקליטות מסרה תגובה מפורטת שלהערכתנו תביא לשינויים בטיוטה. עמדת הפרקליטות היא שפרקליט רשאי (ולעיתים מחויב) לנהל שיג ושיח עם עד מומחה אודות מסקנות חוות דעתו, כדי להבינן טוב יותר וכדי לוודא כי המסקנות משקפות את עמדתו המקצועית האמיתית של המומחה. כך הוא הנוהג מזה עשרות שנים לגבי שיח עם כלל העדים מטעם המדינה, וכך הוא הנוהג לגבי השיח עם מומחי המכון הפתולוגי. מיותר לציין, כי הפרקליטות שוללת מכל וכל את האפשרות שעד כלשהו יתבקש לומר דבר שאינו משקף במדויק את עמדתו המקצועית והכנה, ובשיח שמנהלים הפרקליטים עם רופאי המכון מושם על כך דגש. מנהל המכון הנוכחי, ד"ר חן קוגל, הביע בעצמו עמדה זו, כאשר אמר באחרונה: 'לפרקליט מותר לבוא לרופא ולומר לו תסתכל שוב על חוות הדעת שלך, כי יש לי עדויות שאומרות אחרת', וכן: 'אגיד את זה בצורה הכי ברורה: לא בא פרקליט לדוקטור מסוים ואמר לו תכתוב כך וכך בחוות הדעת, אני לא מכיר מקרה שזה קרה'".
לפנייה לכתב/ת 
