איטלקי בניו-יורק: החיים החדשים של פירלו
הפפראצי כבר לא מטריד אותו, השכר בשמיים, אבל בינתיים הכדורגל שהקשר האיטלקי המופלא מציג בניו יורק סיטי מה-MLS לא משביע רצון. נדב יעקבי על הקריירה של פירלו מעבר לים ועל החלום הגדול שעדיין נשאר לו
הקבוצה המעניינת ביותר בליגת ה-MLS של ארה"ב היא ניו יורק סיטי. ואיך לא, כאשר מדובר בקבוצת בת של מנצ'סטר סיטי, שהמאמן שלה הוא פטריק ויירה ושלושת הכוכבים הגדולים הם פרנק למפארד, דויד וייה ואנדראה פירלו.
ניו יורק סיטי החלה את פעילותה רק לפני שנה. עונת הבכורה שלה בליגת הכדורגל המקצוענית הבכירה של ארה"ב הייתה אכזבה גדולה. לא רק שהיא לא העפילה לפלייאוף, היא גם נראתה רע, למרות שלל הכוכבים והפוטנציאל העצום.
למפארד בן ה-37, שהגיע לקבוצה הניו יורקית לאחר עונה בודדת ממנצ'סטר סיטי, אחרי קריירה מדהימה בצ'לסי, סבל בעונה שעברה מפציעות רבות. הוא שותף רק בעשרה משחקי ליגה וכבש שלושה שערים.
"בעונה שעברה היינו קבוצה חדשה. היו לנו תירוצים לכישלון" אמר למפארד בשבוע שעבר. "נכון, אנחנו עדיין קבוצה צעירה, אבל אני בטוח שהעונה הסיפור יהיה שונה".
לפחות הפתיחה הייתה ברגל ימין. בשבוע שעבר עונת 2016 יצאה לדרך וניו יורק סיטי ניצחה את שיקגו פייר 3:4 בחוץ. לא עניין פשוט, כאשר בעונה שעברה סיטי ניצחה רק פעם אחת ב-17 משחקי החוץ שהיו לה.
הקשר האנגלי החמיץ את המשחק בשל פציעה קלה, ובקבוצה מקווים שהוא יהיה כשיר למשחק הקרוב, ביום ראשון נגד טורונטו.
מי שכן שיחקו בשיקגו היו שני הכוכבים הוותיקים האחרים, דויד וייה ואנדראה פירלו. וייה בן ה-34, מלך השערים של נבחרת ספרד בכל הזמנים, היה הכוכב הכי גדול של הסיטי בעונה שעברה, כשכבש 18 שערים ב-30 משחקים.
פירלו לעומת זאת עשה עונה מאוד בינונית בסטנדרטים שלו, דווקא אחרי שסיים עונה נפלאה ביובנטוס, אותה הוליך לזכייה באליפות באיטליה ולהופעה בגמר ליגת האלופות.
גמר הצ'מפיונס מול ברצלונה באיצטדיון האולימפי בברלין, שבו יובה הפסידה 3:1, היה משחקו האחרון של פירלו במדי יובה ובכלל במדי קבוצה איטלקית. למרות שביובנטוס רצו מאוד שהוא יישאר, למרות גילו המתקדם, פירלו החליט לעבור לאמריקה.
כל ההתחלות קשות
פירלו הגיע לניו יורק סיטי באמצע העונה בארה"ב.
הוא הצטרף לקבוצה שכבר רצה והתקשה מאוד להציג את מלוא הכישרון שלו. ב-13 המשחקים שלו הוא לא הצליח לכבוש ולו שער אחד, אבל רשם חמישה בישולים. מעבר לכך, האיטיות שלו בלטה לעין והעלתה שאלות, האם הקשר נרכש בגלל השם הגדול שלו, והוא למעשה כבר מעבר לשיא?
שחקנה של יובנטוס לשעבר סיפק הסברים "כשהגעתי לניו יורק בתחילת אוגוסט לא הספקתי בכלל להתאמן עם הקבוצה. שלושה ימים אחרי שנחתתי כבר התחלתי לשחק. אני מודה שהמצב הגופני שלי לא היה טוב. בעונה שעברה היו לי 60 משחקים עם יובנטוס ואחרי חודש של מנוחה מייד קפצתי למים. באירופה אנחנו לא רגילים למצב שכזה. אנחנו צריכים לפחות חודש של אימוני טרום עונה לפני שמתחילים לשחק. זה היה קשה. אבל העונה הסיפור שונה לחלוטין. היו לנו אימונים נכונים לפני תחילת המשחקים"
בעונת הבכורה של ניו יורק סיטי ב-MLS המאמן היה ג'ייסון קרייס. אולם ההישגים הדלים גרמו לאשי המועדון להחליפו בפטריק ויירה. מי שהיה אחד הכוכבים הגדולים של ארסנל בעשור הקודם, עבד בשנים האחרונות כמנהל האקדמיה של מנצ'סטר סיטי.
ומאחר וניו יורק סיטי היא אחת מקבוצות הבת של מנצ'סטר סיטי, היה זה אך טבעי שוויירה יקבל את תפקיד המאמן כחלק מההכשרה שהוא עושה בדרך להיות ביום מן הימים המאמן הראשי של קבוצת האם באנגליה.
ויירה בן ה-39, אלוף עולם ב-1998, אלוף אירופה ב-2000 עם נבחרת צרפת, ומי שרשם 107 הופעות במדי ה"טריקולור", אמור להיות האיש שיהפוך את ניו יורק סיטי לקבוצת צמרת בארה"ב. כסף לא חסר למועדון, שנמצא בבעלות של "סיטי פוטבול גרופ" (80 אחוזים) ו"ינקי גלובל אנטרפרייזס" (20 אחוז).
החיבור לניו יורק ינקיז, קבוצת הבייסבול הפופולרית ביותר בארה"ב, הוא לא מקרי. ראשית, הקבוצה משחקת ב"ינקי סטדיום", האיצטדיון המיתולוגי שבברונקס. ושנית, החיבור הזה מסייע להגדיל את החשיפה של קבוצת הכדורגל ולהגדיל את בסיס האוהדים שלה. לקבוצה יש למעלה מ-16 אלף מנויים.
ועם כל הכבוד למאמן פטריק ויירה, לפרנק למפארד ולדויד וייה, כל העיניים יופנו העונה לאנדראה פירלו, אחד מגדולי הכדורגלנים בעולם בשני העשורים האחרונים, שזכה לכינוי "מוצרט של הכדורגל" ו"הפרופסור".
באיטליה "הפרופסור" הוא חצי אלוהים. האוטוביוגרפיה שלו "אני חושב משמע אני משחק" שיצאה לאור ב-2013 הייתה רב מכר היסטרי. אם תחפשו בגוגל תגלו אתר שנקרא: "37 סיבות מדוע אנדראה פירלו הוא היצור האנושי העליון".
אבל זה באיטליה. בארה"ב, מדינה שבה הכדורגל הוא עדיין ענף ספורט נישתי, פירלו יכול להתהלך בלי הפרעה ברחובות מנהטן ואף אחד לא יעיף לעברו מבט. עד שייתקל כמובן בתיירים איטלקים...
החיים החדשים של פירלו שונים לחלוטין מכל מה שהורגל אליו באיטליה. הוא לא צריך להסתתר, לא צריך לחשוש מצלמי הפפראצי שאורבים לו בכל פינה. הוא יכול לקחת את החברה שלו למוזיאון גוגנהיים ולהינות בלי שום הפרעה מהתערוכה של האמן אלברטו בורי.
מדי פעם הוא מגיע למסעדת "פלידיה", ששייכת לאימו של חבר קרוב. "רק זה שאני יכול להיכנס למסעדה ולשבת שם בנינוחות, זה משהו חדש ומוזר עבורי. באיטליה זה פשוט בלתי אפשרי", הוא סיפר לא מכבר ל"ניו יורק טיימס".
"הכדורגל באירופה ובארה"ב אלו שני דברים שונים לחלוטין. היו מקרים בהם נאלצנו להישאר בחדרי ההלבשה עד שעה מאוחרת בלילה כי לא היה בטוח לצאת משם ולסוע הביתה", הוא נזכר ומשווה. "אוהדים היו תוקפים את האוטובוס שלנו, חותכים את הצמיגים".
היום פירלו חי חיים אחרים לחלוטין, ללא כל ההמולה התקשורתית הבלתי פוסקת של הכדורגל באיטליה. מצד שני ברור לו שהוא כיום השם הגדול ביותר שמשחק ב-MLS ויש לכך מחוייבות. מה גם שהוא מרוויח 2.3 מיליון דולר בשנה, שכר הגבוה פי 46 מבעלי השכר הנמוך ביותר בליגה.
דון גארבר, הקומישיונר של הליגה, טוען כי האימפקט של ההגעה של פירלו, שני רק לזה שהיה בעבר להגעה של דייויד בקהאם. ואסור לשכוח את הקהילה הענקית של יוצאי איטליה, בעיקר בניו יורק.
גארבר: "היה מדהים לראות מה עשתה הידיעה על ההגעה של פירלו. המון אנשים, שכל קשר בינם לבין כדורגל מקרי בהחלט, יצרו איתי קשר והתחננו לכרטיסים למשחקים של ניו יורק סיטי". החולצה של פירלו היא כבר הרביעית הכי נמכרת בכל הליגה.
שמונה חודשים אחרי שהגיע לניו יורק פירלו עדיין מתקשה עם השפה האנגלית. וכן, את הבגדים שלו הוא מזמין ישירות מאיטליה.
כרגע המטרה הגדולה שלו, חוץ מאשר לסייע לניו יורק סיטי להעפיל לפלייאוף, זה גם להיות מסוגל ללכת להצגה בברודוויי, ולהבין מה אומרים על הבמה.
ויש כמובן דבר נוסף – החלום לסיים את הקריירה במדי הנבחרת ביורו 2016 בקיץ הקרוב. פירלו, שזכה עם ה"סקוודרה אזורה" בגביע העולם ב-2006 והיה מכוכבי ההעפלה לגמר יורו 2012, מקווה שאנטוניו קונטה יזמן אותו לסגל לקראת אליפות אירופה.
"כמובן שאני רוצה להיות שם" אמר פירלו בחודש שעבר. "אבל ברור שזה תלוי ביכולת שלי". פירלו, שרשם 116 הופעות במדי נבחרת איטליה, יודע שהיכולת שהציג בעונה שעברה בארה"ב, לא הייתה טובה מספיק. אולם יש לו עכשיו שלושה חודשים כדי לשכנע את קונטה שמקומו בסגל.
לפנייה לכתב/ת 
