מה קרה ל'קשר המיוחד' בין ארה"ב לבריטניה?
בדיוק 70 שנה אחרי שווינסטון צ'רצ'יל הגדיר את היחסים בין הארצות כברית האיתנה ביותר, ביקורת שמתח אובמה על קמרון הציבה סימן שאלה באוקיינוס שבין המעצמות. "כשהאמריקנים רוצים 'לדבר ביזנס' הם מתקשרים לגרמנים"
בעקבות ראיון עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שבו מתח ביקורת על ראש הממשלה דיוויד קמרון, בוושינגטון ולונדון מנסים להבין מדוע "הקשר המיוחד" בין המדינות נתפש כיום כחלש יותר. בין הסיבות שנמנו היו היחלשותה של בריטניה בזירה הבינלאומית, עלייתה של סין כמעצמה חדשה, ואף פשוט היעדר "כימיה" בין אובמה לקמרון.
"לנשיא לא היה שותף קרוב יותר מראש הממשלה דיוויד קמרון. אנחנו מעריכים מאוד את התרומה של הממלכה המאוחדת לביטחון הלאומי המשותף שלנו וליעדי מדיניות החוץ שמשקפים את היחסים המיוחדים והכרחיים שלנו", כך הגיבו בבית הלבן לתרעומת שעוררה הביקורת שמתח אובמה בראיון במגזין "אטלנטיק". "בכל הנוגע ללוב, הנשיא אומר כבר תקופה ארוכה שכולנו - כולל ארצות הברית - היינו יכולים לעשות יותר אחרי המבצע בלוב".
בראיון לעיתונאי ג'פרי גולדברג, אובמה התייחס לאכזבתו מתוצאות ההתערבות הצבאית בלוב, שנועדה למנוע את ניצחונו של מועמר קדאפי במלחמת האזרחים. ברבות הימים המדינה התדרדרה לתוהו ובוהו והפכה למעוז של ארגוני טרור, בהם דאעש. אובמה מייחס את התוצאה, בין השאר, לכך ששותפיו בקואליציה לא עשו מספיק כדי לוודא שהמצב שם יתייצב.
"בעשורים האחרונים נעשה הרגל מכך שאנשים דוחפים אותנו לפעול, אבל לא מוכנים להסתכן בעצמם", הצהיר אובמה. "תופסים טרמפ?", שאל אותו המראיין גולדברג. "תופסים טרמפ", הסכים אובמה.
"היה לי יותר אמון באירופים, שיהיו מעורבים בהמשך המעקב אחרי המצב שם". אובמה ציין שראש ממשלת צרפת סרקוזי רצה להתפאר בהפצצות מהאוויר, אף שהאמריקנים עשו את רוב העבודה. דעתו של ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, "הייתה מוסחת משורה של דברים אחרים", כלשונו של אובמה.
בבית הלבן מעדיפים את מרקל
לפי חלק מהפרשנים, התבטאות כזו אינה נובעת רק מחילוקי הדעות ביחס ללוב, אלא מבטאת תהליך עמוק יותר. את הביטוי "קשר מיוחד" כהגדרת היחסים בין המדינות, טבע ווינסטון צ'רצ'יל בנאום "עוצמתו של השלום" - המפורסם יותר בזכות הביטוי "מסך הברזל" שגם הופיע בו לראשונה - לפני 70 שנה ושבוע אחד בדיוק.
מאז הקשר ההדוק בין צ'רצ'יל לנשיא האמריקני רוזוולט, הקו שמחבר בין הבית הלבן לדאונינג מספר 10 נשאר תוסס. בין נקודות השיא ביחסים ניתן למנות את השותפות הניאו-ליברלית בין רונלד רייגן למרגרט ת'אצ'ר והאופן שבו ג'ורג' וו. בוש נסמך על טוני בלייר בהרכבת הקואליציה למלחמה בעיראק.
לפי מאמר שהתפרסם במגזין "טיים", הסיבה העיקרית לניכור בין המדינות היא היחלשותה של בריטניה בזירה העולמית. "כשהשריף של העולם רוצה 'לדבר ביזנס', אז הוא מתקשר לגרמנים", נכתב שם, בהתייחס לשיתוף הפעולה ההדוק בין אובמה לקנצלרית מרקל.
"בגלל זה הבריטים הפכו לרגישים במיוחד לכל עלבון קטן מארצות הברית. זמן קצר אחרי שהתחילה הכהונה הראשונה של אובמה, התייחס מזכיר העיתונות שלו ל'שותפות מיוחדת' במקום ל'קשר המיוחד'. מאז, רמת המחויבות של אובמה לבריטניה נותרה תחת סימן שאלה", הסבירו ב"טיים" האמריקני.
לפי כמה דיווחים, אובמה אף איים על קמרון בוועידת ה-G7 שאם בריטניה לא תעמוד במכסת שנקבעה עבור חברות נאט"ו של הפניית לפחות שני אחוז מהתל"ג לתקציבי ביטחון, הקשר בין המדינות ייפגע. זמן קצר אחרי כן ראש הממשלה הבריטי הודיע שיעמוד בדרישה.
טענות אלה מגיעות כשברקע מתקיימים דיונים סוערים בבריטניה לקראת משאל עם שייערך ביוני, ביחס לשאלה אם להישאר באיחוד האירופי. אם הממלכה המאוחדת תבחר באפשרות הבדלנית ותעזוב, זו תהיה נסיגה דרמטית מעמדת מנהיגות ביבשת.
הבריטים קורצים לסין: "לא שמים את כל הביצים בסל אחד"
בבריטניה הציעו הסבר אחר. למגינת לבו של הבית הלבן, נכתב במאמר פרשנות שהתפרסם ב-BBC, ממשלתו של קמרון מחזקת דווקא את היחסים שלה עם סין. האמריקנים רואים בכך ניסיון של הבריטים לא "לשים את כל הביצים בסל אחד" בכל הנוגע לשאלה איזו מעצמה תהפוך לכוח העולמי החזק ביותר עד סוף המאה הנוכחית.
ההחלטה ברחוב דאונינג להצטרף ל"בנק ההשקעות בתשתיות אסיאתיות" שהקימה בייג'ינג הוסיפה מתיחות ליחסים עם ארצות הברית, אמר גורם אמריקני לעיתון הפייננשיאל טיימס. "אנחנו חוששים מאוד ממגמה של ניסיונות לְרַצּוֹת את סין, שזו אינה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מעצמה שהולכת ועולה" ציין הגורם.
הסבר נוסף הוא דווקא פנייתה של ארצות הברית לכיוון אסיה והאוקיינוס השקט. אובמה, שאף הגדיר את עצמו כ"נשיא הפסיפי הראשון", ריכז זמן ומאמץ רב לפתח את נוכחותה של ארצות הברית באזורים הללו, ובכך נזקק פחות לשותפה מהעבר השני של האוקיינוס האטלנטי. כך למשל נהנה ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר קווין ראד מיחסים לבביים במיוחד עם עמיתו האמריקני.
סברה נוספת, אך נטולת סימוכין, היא היעדר יחסים אישיים חמים בין אובמה וקמרון. נטען שאובמה, הנשיא השחור הראשון שנבחר בזכות מסר של חידוש, התקשה להתחבר עם בן העשירים שהתחנך בפנימייה יוקרתית והביא לרנסנס במפלגה השמרנית בבריטניה.
מנגד, ייתכן שהדיון בהידרדרות היחסים הוא רעיון שצבר פופולאריות תקשורתית, אך כזה שלא יעמוד במבחן הזמן. עדות לכך ניתן למצוא בארכיון טיים, שם הכריזו במאמר מושחז ב-1970 על אודות ביקורו של ראש ממשלת בריטניה דאז הרולד ווילסון, ש"הביטוי 'הקשר המיוחד' אינו מתקרב לנשיאת המשמעות שנשא ב-1946".
לפנייה לכתב/ת 
